אוברלנדר ואונטרלנדר

סופר 'במה' הרב ישראל פישר ערך ביקור מרתק בדרום הונגריה, בעיירות הסמוכות לגבול עם זגרב והונגריה והתוודע לממצאים מרהיבים אודות התנהלות הקהילות היהודיות בימי צר ומצוק ובימי רווחה כלכלית ושגשוג

ברוכים השבים למדורנו יהדות בגולה, לאחר הפסקה קצרה, אשא כפי בתודה לבורא עולם על כל נשימה ונשימה שנפח באפינו, על הזכות לראות מאורעות חיינו בעין אמונית, כמסורת בית ישראל.

דור דור ודורשיו והתגלויות שאנו מוצאים באותן אבני דרך שהותירו לנו הקדמונים, בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר, הייתה ברכת הזקן שהתווה את הדרך לא רק לשבטו של יוסף, אלא לכולנו בני אברהם יצחק ויעקב, ללמד אותנו כלל יסוד: כשצועדים בדרך המסורת, אין לחשוש ממה יאמרו העמים, וכפי שנפסק לנו בפסק הראשון כשפתחנו עיניים, תיכף כשקמנו לעבודת הבורא יתברך בהג"ה אורח חיים סימן א סעיף א: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת".

***

הפעם שוטטנו בדרום הונגריה, בעיירות הסמוכות יותר לגבול עם זגרב והונגריה, שם פגשנו ממצאים מעניינים למדי אודות התנהלות הקהילות בימי צר ומצוק, שלא השתנו גם בימי רווחה כלכלית ושגשוג קהילתי.

לוותיקי הקוראים זכור הביקור בעיירהBAJA  עיר תעשייתית, שכיהנו בה גדולי עולם על כס הרבנות, ממנה יצאה קריאה נמרצת לשמירה על יש אם למקרא ויש אם למסורת.

יד ההשגחה העליונה, זימנה אותי שוב לשוטט בעיירותיה הציוריות של חבל ארץ זו, לראותם עטופים בצחור הלבן עת כפור יכסה ארץ והטמפרטורה החיצונית צונחת צניחה חופשית וחדה במורד המינוס הקר מאוד. בליל כתיבת הכתבה, נקשו שיניי כשבחוץ נשבה רוח ומד הטמפרטורה הראה את הספרות 16-^.

הפעם נזכיר מאורע פוליטי שהשפיע רבות על חיי היהודים בחבלי ארץ הגר כפי שנקראה בלשונם, ולתופעה שהיום בקושי יש מי מהצעירים שיודע אודות קיומה, מה שנקרא יהודי מחבל הארץ שנקרא בלשונם אובערלאנד (הגליל / האזור העליון) ומי שהגיע משם כונה אובערלענדער ויהודי מאונטערלאנד (הגליל / האזור התחתון) אונטערלאנדער. נראה לכם מה לי הכא מה לי התם? הצחקתם אותם…  הבדלי המעמד היו כה עמוקים, עד שכמעט ולא התחתנו אלה באלה, ויש האומרים שבתפילת ונתנה תוקף, מי ישפל ומי ירום, הרבה דמעות זלגו משני הצדדים… מחששם לעבור מעמד רחמנא ליצלן…

ומה המקור לתופעה הזו? בהחלט מקורה באירוע גיאופוליטי של היהודי הנודד בגולה… וכך היה המעשה.

***

בכדי לעמוד על מקור התופעה, אעבור בסקירה מהירה על היסטוריה בת אלף שנים של ממלכת הונגריה הגדולה. זו הייתה ממלכה של ממש, שטחה העצום והשפעתה על העולם כולו היו במונחי ימינו כמו השפעת אמריקה הגדולה.

האימפריה הזו כללה שטחים שהיום הם מדינות עצמאיות רבות עוצמה כשלעצמן. השטח של הונגריה הגדולה כלל במהלך ההתפשטות של המלוכה את מה שאנו מכירים כיום כסלובקיה, כמעט כל קרואטיה של היום (למעט איסטריה), את טרנסילבניה שהיום שייכת לרומניה, חלקים של מדינת אוקראינה של ימינו, רוב שטח מדינת סרביה הנוכחית, חלקים נרחבים ממלכת אוסטריה כיום, שנקרא בורגנלנד, ועוד חלקים מאוסטריה של היום הגובלים בהונגריה כיום. בקיצור חתיכת מלוכה ענקית שהתקיימה כאמור כמעט אלף שנים, שהחלה בשלטון של המלך אישטוון הראשון בין השנים ד'תש"ס עד ה'תש"ו בסיום מלחמת העולם. התקופה התאפיינה בתהפוכות שונות שהחזיקו חלקן גם מאות שנים, עד ה'תרע"ט שבה משטרים רפובליקנים החלו לצוץ באירופה.

בראיה היסטורית, מעניין להיווכח שאחד הדברים שגרם להגירה לשטחה של הונגריה הגדולה, היה היותה של המדינה עשירה מאוד באדמות מניבות שהיו לא מעובדות, במחצבים טבעיים, כמו כסף וזהב ומכרות המלח דבר שהביא לגל עצום של מהגרים מצרפת ואיטליה.

אנו מקצרים את ההיסטוריה ומגיעים לנקודה מעניינת בשלטון. כמו כל התיישבות יהודית בגולה, מקורה בגירוש שקדם לו, בשנת ה'ת"ל גירש קיסר אוסטריה לאופולד הראשון את היהודים מארצו. הם היו בעצם ראשוני היהודים שהתיישבו בצפון-מערב המדינה לאחר שגורשו ממוראביה ומאוסטריה. באוברלנד התקבלו על-ידי נסיך גלנטה פאול אסטרהאזי, שאפשר ליהודים הגולים לייסד "שבע קהילות" ונתן להם כתב חסות באדמותיו.

***

בהמשך השנים, הוצא צו הקיסר המגביל מאוד את מספר המשפחות היהודיות שניתן להן להתגורר במדינת בוהמיה (ל-8,541 נפשות) ויהדות אוברלנד גדלה באופן משמעותי ובמוראביה לבדה עלה מספר הנפשות ל-5,106. המעניין שהחוק הזה נשאר כמעט ללא שינוי עד ה'תר"ח וכך נולדה המציאות שמרבית היהודים שנאלצו לעזוב את הארצות הללו פנו להונגריה.

לעומת זאת, היהודים שהיגרו להונגריה הגדולה מגליציה, התיישבו בעיקר בצפון מזרח הונגריה, הם היו הבסיס לאונטרלנד. מקור המושג בהבדלים בין המהגרים היהודים לממלכה כי במחוזות שבתווך מאזור שנקרא שפסיג ועד האידו, נאסרה התיישבות יהודים.

כך קרה שאזור החיץ לא רק שמנע מיזוג בין היהודים הוא גם גרם לבידול מוחלט בין הקהילות היהודיות שלא יכלו להתחתן אלו עם אלו.

מכאן נולד המושג שיהודי המזרח בגבול נודעו כיהודי אונטרלנד (גליל תחתון), יהודי המערב כיהודי אוברלנד (גליל עליון).

אמנם כבר בה'ת"ר הפרלמנט הורה על הסרת ההגבלות, אך המונח ההיסטורי נשאר כולל כל מה שזה מקפל בתוכו.

***

בעצם, נמתח כביכול קו גאוגרפי דמיוני שתיחם ביניהם, הוא התחיל בהרי הטאטרה לכיוון דרום-מזרח, עד קלוז'-נאפוקה.

המהגרים בבורגנלנד, מרכז ומערב סלובקיה ומרבית מחוז אונג נמנו על הקהילות שנקראו אוברלנד. אפילו הניב של שפת היידיש שלהם היה אופייני ושונה מהיידיש החסידית שהייתה נוהגת במזרח. הם החשיבו עצמם לבעלי השכלה ותרבות גבוהים מאחיהם במזרח ואפילו מהיהודים שהיגרו לחלק הדרומי של המדינה. למרות שהם הגיעו מאותן ארצות כאמור.

ההונגרים באונטרלנד הטמיעו את השפה ההונגרית, כך גם היה אורח תרבותם. הם בהחלט נחשבו לשמרניים יותר ואורתודוקסיים יותר מאשר עמיתיהם באוברלנד שם הייתה השפה המדוברת גרמנית ולצערינו ההשפעה הניאולוגית שם הייתה הרבה יותר מורגשת ודומיננטית, כשבפועל הנהגת גדולי התורה הייתה במקורה בפרשבורג, משכנם של מרן החתם סופר ותלמידיו זצ"ל.

***

נקודה נוספת מעניינת שהחסידות כמעט ולא הגיעה למקומות אלה בהם התיישבו האוברלנדר ואפילו התנהל מאבק שקט למניעת כניסת החסידות, לעומת ההשפעה העצומה שהייתה לחסידות באונטרלנד.

מנהגים שונים שהשתמרו באשכנז ואצל האוברלנדר, כמו לבישת טלית לפני הנישואים, לא מצאו להם אחיזה אצל החסידים והאונטרלנדר. אך צחוק הגורל, שמיוצאי קהילות האוברלנדר, נוסדו קהילות שהם כעין חצרות חסידיות בארץ ישראל וביהדות אמריקה, כמו חסידות דושינסקי, פאפא שהפכה לחסידות ממש, כמו חסידי הרב מערלוי, חוג חתם סופר וקהילת נייטרא, קהילת וינה הקרויה וויען, קהילת צעהלים וקהילת קרסנה ועוד.  

לא בכדי בהנהגת הקהילות המפוארות הללו עמדו גאוני עולם ואדירי דעה, בהם מצאנו את לוחם מלחמות ד', רבי משה שיק, שהזכרנו אותו בעבר, הגאון רבי מאיר איזנשטטר, הגאון רבי יונתן שטייף, הגאון רבי הלל ליכטנשטיין וכמובן הגאון הגדול רבי אברהם שמואל בנימין סופר, זכר צדיקים לברכה, שהעמידו את הדת על תילה.  

על ההמשך המרתק וסיפורי הקהילות, נרחיב בהמשך בע"ה. גוט שאבעס אהוביי הקוראים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן