אנו זוכים להיות בעיצומם של ימי החנוכה הקדושים, שרצו להשכיחם תורתך, ואנו עומדים חזקים ומתחזקים בלימוד ובעמלה של תורה. נביא בסייעתא דשמיא דברי חיזוק בעניין מוסר התורה הגדול בדורינו של עולם הישיבות, מרן ראש הישיבה הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל.
עולם התורה שמח כשיצא לפני זמן קצר "שיעורי רבי שמואל", כרך חדש על בבא קמא ח"א. התקשרתי לבנו, ראש הישיבה הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי שליט"א לאמירת 'מזל-טוב', ודיברנו מעט על הזכות העצומה שזכה אביו הגדול להיות ראש הישיבה של הדור. הוא החל למנות כמה יסודות שאביו זכה להם ועל ידם זכה לזכות את כל העולם התורה.
***
א. ביקוש האמת באופן מופלא. סיפר שזוכר שפעם ביאר פשט ברמב"ן, ולאחר מכן בזמנו יצא 'ריטב"א' החדשים על מסכת 'בבא-מציעא', ומצא שכך מבאר פשט ברמב"ן כפי שהוא זכה לבאר. כל השבת כל כך שמח ושאל בבית, 'נו, כבר שתיתם לחיים, על כך שזכיתי לכוון לאמיתה של תורה פשט ברמב"ן?'.
ויש להוסיף על תורת האמת שבפי רבינו ר' שמואל זצוק"ל, מה שאמר עליו מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל, ראש ישיבת פוניבז', שדברי תורתו של רבינו שמואל זצוק"ל היו להם מתיקות התורה מיוחדת, מתוקים מדבש ונופת צופים.
ניתן להביא על כך את דברי המדרש 'ילקוט שמעוני' תהלים רמז תרע"ד על הפסוק 'תורת ד' תמימה משיבת נפש עדות ד' נאמנה מחכימת פתי', למה היא משיבת נפש לפי שהיא תמימה וכו', ואם הדברים לא ישרים ולא נאמנים אין מתיקות, ואם יש מתיקות סימן על האדם שהיו הדברים ישרים.
גם כשרבינו שמואל זצוק"ל חזר על דברים שכבר אמר פעמים רבות בשיעורים, לפעמים אפילו עשרות ומאות פעמים, היה אומר את הדברים באותה חיות ובאותה מתיקות כאילו אומר זאת בפעם הראשונה ולא נפחת כלום מה'גישמאק' שהיה לו בזה. זה גם מראה שהדברים ישרים ואמיתיים.
בהקשר לכך יש לציין שכאשר היו אומרים לרבינו דבר בלימוד שלא התיישב על ליבו, היה מתבטא, 'זה לא משמח אותי'…
וסיפר מרן המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל, משגיח ישיבת כפר חסידים, כי באחד משיעוריו שאל רבינו קושיא ואחד התלמידים השיב תירוץ והתירוץ משום מה לא התקבל על ליבו של רבינו. כששאל התלמיד מדוע, אמר רבינו, "אינני יודע, רק כיון שהתירוץ אינו משמח אותי כנראה שאינו נכון".
***
ב. עוד דבר שאמר בנו שליט"א ממרנא ה'חזון איש' זיע"א שראה ברבינו את ה'ראש ישיבה' של הדור.
כשהיה נכנס רבינו בבית החזון איש, על אף שהיה צעיר בשנות השלושים לחייו, היה החזון איש קם לכבודו, וכשהיה צורך אף היה מחפש כיסא עבורו, וכשנפרד ממנו היה מלווהו עד הדלת.
סיפר רבי שלמה כהן: בלומדי פעם אחת עם מורי ורבי החזון איש, נכנס הגאון רבי שמואל לשוחח עמו בלימוד. החזון איש חרד מאוד לכבודו וכשיצא אמר לי החזון איש, 'דע לך, רבי שמואל הוא ה'ראש ישיבה' הגדול ביותר בדורנו'.
עמדתי בתמיהה, הרי רבי שמואל עדיין צעיר לימים. כשהבחין בכך החזון איש הוסיף: "מפני שהוא לומד את התורה בשמחה ובהתלהבות".
