עשו זוכה לקבל פניהם של מלאכים אמיתיים הבאים אליו בשליחותו של יעקב אחיו (כך עולה מדבריו של רש"י בשם המדרש). אך ראו איזה פלא, המלאכים מסיימים למסור לעשו את דברי יעקב, הם מתארים לו כי יעקב מבקש למצוא חן בעיניו – "שאני שלם עמך ומבקש אהבתך" (רש"י), ובוודאי שחלילה לו מלהזיק או לפגוע בו, אבל עשו לא מתרשם מכנותו של יעקב. הוא ממשיך בשלו ועושה את דרכו יחד עם ארבע מאות מאנשיו על מנת לפגוע ביעקב אחיו.
והדברים טעונים ביאור: כיצד יכול ילוד אישה, ועוד אדם שגדל בביתם של יצחק ורבקה, ראה את פניו של סבו אברהם, להמשיך בדרכו כשפניו למלחמה באחיו הצדיק כאילו לא אירע דבר, היאך לא נסוג לאחור, לא נס על נפשו וחזר בתשובה שלמה לאחר שפגש במלאכי עליון הבאים אליו בשליחות יעקב?
הלא ברור שאם נשאל גם אדם פשוט מהרחוב כיצד יתנהג לאחר שיזכה לראות בעיניו מלאך של ממש, הוא יאמר לנו ללא כל היסוס שחייו הרוחניים ישתנו מן הקצה אל הקצה, ישתפר ויתעלה בדרך הישר והטוב, ובוודאי שלא ימשיך כאילו לא אירע מאומה, וכאן, עשו לא רק שלא מביע צער על כוונתו הראשונה להרוג את אחיו, אלא גם לאחר שפגש במלאכים, שמע את דבריהם, דברי יעקב אחיו, עוד ממשיך בשנאתו ונוהג כבימים ימימה כאילו פגש זה עתה בני אדם כמוהו ולא שרפי קודש מלאכי מעלה, כיצד נבין את הדברים?
***
והדברים יתבארו על פי המעשה הבא: באחד הימים נכנס למעונו של מרן הגרא"מ שך זצ"לֿ יהודי מבוגר בא בימים. לאחר שהתעניין מרן זצ"ל לסיבת בואו, השיב היהודי כי הוא יליד העיר וילנא ומבקש להעלות בפניו מעט זיכרונות מהימים ההם, על חיי ההוד בבתי המדרש תחת הנהגתו של רבן של ישראל רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל.
הקשיב מרן זצ"ל בקשב רב לדברי היהודי, שאל והתעניין, חקר פרט אחר פרט, ולאחר דקות ארוכות נפרד ממנו לשלום וליווהו עד פתח הבית. כששב מרן זצ"ל למקומו, הפטיר בפני מקורבו ששהה אותה עת בביתו, כי היהודי הזה כלל לא זכה לראות את רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל. תמה המקורב, הלא הוא סיפר אך זה עתה בפני מרן זצ"ל מספר עובדות ממה שראו עיניו אודות רבי חיים עוזר, וכיצד זה אומר מרן שהיהודי כלל לא ראה את רבי חיים עוזר?
השיבו מרן הרב שך במתק לשונו: "אכן, אותו יהודי ראה איזה יהודי מבוגר בשם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי שהיה רבה של וילנא, אך את רבי חיים עוזר הוא לא ראה!"
כלומר, אם כל מה שהיה לו לספר על רבי חיים עוזר זה כיצד היה נראה הכובע שחבש, מה צבע החליפה שלבש, ועל איזה מקל הוא נשען בדרכו ברחוב, אות הוא שאת רבן של ישראל, מנהיג עולם הישיבות, מחבר שו"ת "אחיעזר" הנודע ורבה הנערץ של עיר ואם בישראל – וילנא הוא כלל לא ראה. מי שראה את רבי חיים עוזר, מי שבאמת זכה לחזות בזיו פניו, סיפורים אחרים לחלוטין יש לו לספר, לא על הכובע, החליפה והמקל של רבי חיים עוזר.
ואם כן, ניתן לראות מלאכי מעלה. ניתן גם לשוחח עמם ואף להביע בפניהם את התוכניות לעתיד הקרוב והרחוק ובו זמנית להישאר עשו הרשע העושה את דרכו בראשות ארבע מאות איש על מנת לפגוע ביעקב אחיו.
ללמדנו באו הדברים שלא די בראיה בעלמא. לא מספיק שהעיניים יראו שרפים ואופנים וחיות הקודש, מוכרחים שהלה יבין ויפנים. שכל המהות תשתנה בעקבות כך, אם לא עמלים להכניס את הראיה עמוק ללב, אם לא מפעילים את החושים הפנימיים ומאלפים אותם דעת ובינה נשארים כמו עשו הרשע הרואה מלאכים, משוחח עמם ונשאר בדיוק באותו מקום ועם אותה דרך קלוקלת.
***
בשבועות האחרונים הולכים וגוברים הסיפורים על מאות ואלפי מעשי ניסים שנעשו לאחינו תושבי עוטף עזה באותן שעות אימה בחג מתן תורה האחרון. יחד עם סיפורים מסמרי שער על מעשי זוועות, טבח ושחיטה בייסורים בלתי נתפסים, מגלים אנו כי יכלה הדיו והנייר, אך העובדות המרטיטות על ניסים מופלאים ועצומים שאירעו ליחידים ולציבור ימשיכו להישמע בזו אחר זו ללא הפסקה. אין כמעט יום שלא נשמעים בו עשרות עדויות על מעשי הצלה פלאיים להם זכו אנשים שונים ומגוונים שהמוות כבר היה מול עיניהם ובדרך לא דרך הצליחו להיחלץ מתוך התופת ממש. אך נראה כי עלינו לשים לב היטב שנצליח להסיק מהם את המסקנות המתבקשות ולא נהיה חלילה כעשו הרשע ודומיו שחזו בעיניהם דברים גדולים ונשגבים והמשיכו בדרכם כאילו לא אירע מאומה.
יש לראות במעשים מופלאים אלו את יד ד' ולעורר את ליבנו כי הכל מושגח ומתנהל מלמעלה, להבין ולהפנים היטב כי לכל כדור, פגז או פצצה ישנה כתובת מדויקת המכוונת מלמעלה ומורה להם היכן ועל מי לנחות, על מי לדלג ולפסוח ומי יזכה שאפילו בהלה קטנה לא תעבור במחוזו.
יזכנו השי"ת וישמרנו היום ובכל יום מפגע רע, משטן המשחית ומכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא לעולם, אמן כי"ר.
