שלום וברכה לקוראי המדור היקרים, ברוכים השבים.
שבוע מטלטל אמרנו, העולם נרעד ולא פעם אחת, "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק"; אך מהר מאוד הגיעה התזכורת הכואבת… ושבוע הטלטלה שעבר עלינו, הסתיים באסון בלתי נתפס. חתן בשנה ראשונה ותינוקות של בית רבן טהורים וקדושים שנקטפו באכזריות של מרצח שפל מעם שפל, בידי שליח של רחום וחנון המלמד לאדם דעת שיש דין ויד מכוונת. עלינו מוטל לפענח את הרמז האישי, לתקן את הטעון תיקון אצלי. אצלי, לא אצל זולתי, על כך אמונים מנהיגי העם כדברי הרמב"ם ביד החזקה.
אני מתיישב להכין את המדור אחרי סעודת מלווה מלכה בביתנו הרחק מהארץ. כאשר נצמדנו לשידור הלוויית הילד הקדוש אשר מנחם פלאי הי"ד. הלב ממאן להאמין על האסון. פניו הטהורות והתמימוּת המושלמת הניבטות ממבע עיניו הזך של הילד – מביטות בנו ואיננו יכולים שלא לטבוע בים דמעות שעובר על עם ישראל, שבר בת עמי, כפשוטו.
אך כאשר הגיעה העת ושמענו את הסבא הגדול, רבי שמואל, שייבדל לחיים טובים, אנו שומעים ומאזינים לשמע הדורות. חלפו להן אך שעות ספורות, מעת שעם ישראל האזין בדריכות לקריאת עשרת הדיברות, שנאמרו כתזכורת שנתית לשמיעה שעל פי חז"ל והמסורה, נשמתנו שלנו אף היא עמדה שם בתחתית ההר ונחרדה. קריאתו האמונית המובהקת, על קבלת דין שמים באהבה, מבהירה לנו עד כמה המושג הנעלה, 'בקרובי אקדש', קיים בדורנו. ולוואי שבזכות קבלת האמונה והמסתעף הימנה, נזכה לגאולה במהרה.
***
מדור חורפי אחרי מכה אדירה – איננו יכול. אסור שיחזור למסלול כאילו לא קרה דבר. האמירה: החיים ממשיכים היא כעין הכרזת כפירה, כאילו אומרים חלילה: הוא – הבורא יתברך יעסוק בעוררות עמו, ואנו – בניו אהוביו, נמשיך בשגרה. חלילה, ההתעוררות ולימוד מוסר ההשכל הם כוח אדיר של יסוד התשובה וההתנהלות של היחיד בפני מלך מלכי המלכים.
האם צריך להפסיק לטייל? שלמה המלך כבר אמר: לכל זמן ועת. ו'עת ספוד' – הוא זמן לימוד והכלה של מוסר השכל. 'עת ספוד' – יכול שיהיה זמן איכות לגוף ולנשמה.
אנו נשאיר את 'עת ספוד' למסע וטיול יהודי פנימי. מסע שבו הנפש מבקשת את בוראה, להיטיב דרכה ולעשות הכל על מנת לעמוד לפני המלך בבגדים מצוחצחים ונאים. הטיפוס על ההרים, ההליכה בשבילי הגאיות – אותם נשאיר לשבועות משמחים יותר.
יהיו דבריי הקצרים לעילוי נשמתם הזכה של הקדוש הרב אלתר שלמה בן יבלחט"א הרב חיים דן לדרמן שנרצח בשנה ראשונה לנשואיו, לעילוי נשמת הילדים הקדושים האחים שבחייהם ובמותם לא נפרדו, הילד יעקב ישראל הי"ד, והילד אשר מנחם הי"ד בן יבלחט"א הרב אברהם נח בן יהודית, שיימלא ד' רחמים להחלימו ולהחיותו ולרפאו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל.
שבוע טוב ובשורות טובות.
