הסיפור על 'מאור עינים' המאיר את החסידות

קבלת התורה באירופה

 

ספרו של הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע, מראשי אבות החסידות ומייסד שושילתא קדישא טשערנאביל, מהווה את אחד מספרי היסוד של עולם החסידות. בדברות קודש אותן דרש ומסר בסוד שיח במקהלות חסידים, ביאר והרחיב את עיקרי יסודות החסידות כפי שקיבל בהיכל קדשו של הבעל שם טוב הקדוש ובבית מדרשו של הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע.

 

יסודות בדברי החסידות

 

יסודות רבים בדברי החסידות מובאים בספרו של רבינו, די אם נצטט את הקטע הידוע ב'ישמח לב': "…כי זה בחינת השתטחות על קברי צדיקים, כי דיבורי הצדיק שם הוא קבור וטמון החיות שלו כאמור, וזה הלומד בהכנסו עם החיות ומוחין שלו, לתוך החיות ומוחין של הצדיק שטמן בדבריו, נקרא אתדבקות רוחא ברוחא ושפתותיו דובבות בקבר, כנודע זה מדברי הבעש"ט הק' נבג"מ, ונקרא בחינה זו השתטחות על קברי צדיקים שהם דבריהם שלומד ומזכיר היום הלומד", עכל"ק.

המו"ל והמביא לדפוס מתאר ומסביר את מהות וענין שני חלקי הספר הקדוש 'מאור עינים' ו'ישמח לב': "והיה יושב ודורש מידי שבת בשבתו מענין הפרשה, ובחגים ובמועדים חדשים לבקרים וערבי ערבין ד"ס מסדר הגמרא ואליבא דהלכתא לאמשוכי באגדתא וענינא דיומא. ולפעמים היה מחדש בטובו מעסק התורה גם בימות החול".

 

שני התלמידים שסידרו את הכתבים

 

אחר רוב שנותיו בהגיעו לימי זקנה, עת תש כוחו לנדוד על פני כל הארץ להשמיע מדברותיו לפני קהל מרעיתו, נמלכו תלמידיו והציעו לפניו כי יקבצו את כל דרשותיו למען יוכלו להוציא את הדברים ערוך ומסודר בספר. שנים מגדולי תלמידיו, רבי ירמיה הגדול ורבי ירמיה הקטן, החלו לערוך ולסדר את כל דיבורי הקודש שהשמיע רבם. וכאשר כילו מלאכתם והשלימו את עבודתם, נכנסו אל רבינו, לראות אם ייטב בעיניו להדפיסם ולפרסמם.

רבינו נטל את בתרי הכתבים והחל לעיין בהם, בעיונו השמיט דפים רבים והניחם לצידו. ובעוד הערימה שלצידו גובהת והולכת, הערימה השניה הולכת ופוחתת. משסיים, נטל את ערמת כתבי היד הגבוהה, ומסרה לתלמידו, באומרו: 'מבקש אני כי חלק זה תשמיד באש, ואילו החלק הקטן יוותר וממנו יודפס הספר'. רבינו ביאר את מעשיו בטעמא דמילתא: 'כי הערמה הגדולה המיועדת לשריפה, הם הדברים אותם זוכר, ואילו החלק הקטן, הינם דברים שאינו זוכר, ודייקא דברים אלו היו בבחינת שכינה מדברת מתוך גרונו'. ולכן הסכים למוסרם לדפוס.

 

כתבי הספר היה גדול פי 15

 

פעם כשנפגש הרה"ק רבי יוחנן מרחמיסטריווקא עם הרה"ק רבי אהרן מבעלזא, שטח בפניו הרה"ק מבעלזא את פליאת אביו הרה"ק רבי ישכר דוב, שידוע שרבינו ה'מאור עינים' היה רגיל לומר דרשות לפני הקהל, ואילו דברי קדשו המובאים בספר הם תורות למלאכים, והיכן הם כל אותם דברים שאמר לפשוטי עם? וענה לו הרה"ק מרחמיסטריווקא, שמקובל קודם שהדפיסו את הספר היה גדול פי חמש עשרה ממה שהדפיסו בפועל, ורק את הדברים שזקנו הקדוש לא זכר, נתן רשות להדפיס, כי זה היה בבחינת 'שכינה מדברת מתוך גרונו'. הוסיף הרה"ק מבעלזא, שלפלא הדבר שיש כ"כ מעט בספר, שהרי רבינו דיבר הרבה מאד (מכ"ק מרן אדמו"ר מרחמיסטריווקא שליט"א ומכ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א).

ככלות התלמידים לערוך את הספר ולהכינו לדפוס, סמך רבינו את ידיו הק' על אחד מבחירי תלמידיו, הרה"ק רבי אליהו כ"ץ, בן הרה"ק רבי זאב וואלף כ"ץ מקהילת יורעוויטש, תוך שאומר לו: "קח את הספר וזכי במקחך לרבים, וזכות הרבים יהיה תלוי בו שידפיסם בדפוס נאה ומהודר, אשר הוקם בסלאוויטא". בימים שעמלו לסדר ולהוציא לאור את הספר הקדוש, הוכה עולם החסידות במכה איומה, שרבינו נסתלק לגנ"מ, טרם יצא הספר לאור.

הספר הקדוש 'מאור עינים' נתקבל בכל תפוצות ישראל, והגיע גם לארצות המזרח, הספר עשה רושם רב על גאוני וצדיקי חכמי הספרדים, אשר התפעלו ונפעמו עד מאוד מדבריו הקדושים של רבינו.

 

סגולת הספר

 

היו צדיקים שהחזיקו את הספר הק' 'מאור עינים' לסגולה גדולה, ויש שלא מש ספר זה משולחנם, עד שאמרו שמסוגל להניח 'פתקאות' עבור אלו הזקוקים לישועה. (כ"ק מרן אדמו"ר מטשערנאביל שליט"א בשם אביו הרבי. וסיפר, שאצל זקינו כ"ק מרן אדמו"ר הרה"צ רבי חיים יצחק מלויעב, כאשר באו לפניו עם שאלות, היה ראשית מסתכל בספר הק' 'מאור עינים' ואח"כ ענה תשובות. וכ"ק מרן אדמו"ר מרחמיסטריווקא-ארה"ב שליט"א, סיפר, ששמע מהרה"ח רבי בנציון קרינפיס, שזקני החסידים היה להם בקבלה להניח בספה"ק 'מאור עינים' פתקאות לעת הצורך, וזה היתה סגולה לישועה.

צדיקים אמרו (בשם הרה"ק רבי אלעזר מנדל מלעלוב), למי שסובל על כאב עינים או על קושי ראיה, שילמד בכל יום קטע מספר הקדוש 'מאור עינים', וזה יועיל להם לרפואה, כי כשמו כן הוא (רשימות הגאון רבי נטע פריינד).

כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק רבי יוחנן מרחמיסטריווקא אמר, שמקובל אצל חסידים ללמוד בספרו של רבינו פרשת נשא על כל צרה שלא תבוא רח"ל. כן אמר, שמקובל בידי חסידים, שהזקוק לישועה יניח הפיתקא באותו הדף ותשועת ד' תבוא כהרף עין.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן