המחנך הרב ברייער: מנוח למדנו לא להתבייש

לברך על הים עם בגד ים? * הלכות בין הזמנים

כשמתבוננים בפרשיות אלו שמים לב שאחד המאפיינים של אבות האומה היה העניין של "אל ייבוש מהמלעיגים עליו". אנו לומדים על נח הצדיק היחידי בדור הבונה תיבה במשך 120 שנה ואינו נסחף אחרי האווירה הסביבתית.

הדבר אמור להביא אותנו להתבוננות עד כמה אנו מסוגלים ללכת נגד הזרם ולהיות בבחינת אל ייבוש. ננסה להבין מה הסוד של אותם אנשים המסוגלים ללכת נגד הזרם מתוך גאווה דקדושה.

 

עז כנמר

 

דבר הפלא הזה ידוע לכל, ובכל זאת הוא ממשיך להפליא ולהתמיה. הטור והשולחן ערוך מתחילים להורות דרך חיים לכל אדם מישראל בסימן א' סעיף א'. ניתן לצפות שההקדמה והראשית של עבודת ד' תעסוק בתורה, בתפילה, בשבירת המידות או בהתגברות על התאוות, ואולם למרבה הפלא, הסעיף הראשון מורה: "ואל יבוש מפני המלעיגים עליו בעבודת ד'".

הדבר הראשון הקודם לכל השאר הוא עזות דקדושה, לעשות רצון אבינו שבשמים. כאן לימדונו רבותינו את החשיבות הגדולה והנחיצות העצומה של ענין זה, שלא ליבוש מפני המלעיגים עליו, וזהו התנאי והפתח לקיום תורה ומצוות.

 

כוח היחיד

 

"אל גוב האריות – להתמודד עימם בכוחות שווים!" הדהד פסק הדין הנורא בטרקלינו של הפריץ, ומיד הובהל החוכר היהודי כבול באזיקים אל גן החיות אשר לפריץ. חיש הולבש בתחפושת של אריה, העטו עליו עור ורעמת שיער של ארי, והוא הושלך אל הכלוב הגדול מבעד לפתח צר. מיד חזה בבעתה באריה המתקרב לעברו בצעדים חתוליים ומאיימים, היהודי הבין שאלו הם רגעיו האחרונים וצעק מיד בקול ניחר: "שמע ישראל, ד' אלוקינו"… אולם אז, לתדהמתו העצומה, שמע את האריה מולו ממשיך אותו: "ד' אחד!". גם האריה השני מטיל המורא היה יהודי מחופש לאריה. כל אחד מהם חשב שהשני הוא אריה אמיתי ואימתני עד שברגע של אמת ראו והכירו זה בזה.

אנשים שרוצים להשתנות וחוששים מהזלזול ומהלעג שיופגן כלפיהם, צריכים לזכור כי גם שאר בני החבורה הם יהודים. יתכן מאוד שאף הם רוצים להתקדם ולהשתפר, כי יהודי הוא יהודי, ובתוך תוכו פועמת השאיפה והוא יודע ומכיר באמת ובחוסר התכלית של העברת הימים והלילות בהבל וריק, אלא שכל אחד חושש מהאחרים: מה יגידו.

יתכן מאוד שברגע שאחד ירים את הכפפה, יחליט לשבור את הכלים ולהסיר את התחפושת ויודיע בריש גלי על החלטתו להשתנות, יופתע לגלות איך כולם קוראים יחד עמו: "ד' אחד!" וכולם עמו בראש אחד ובלב אחד. זה לא קורה ביום הראשון וגם לא בשני, אך כשיוכיח הנחשון שהוא רציני ומתמיד, ואין זה מצב רוח חולף, יחוש את ההערצה כלפיו, ויראה את השפעתו הטובה של השינוי שביצע. גם אם יהיה לעג הריהו חולף וזמני, והאמת היא שתצוף ותשפיע.

 

מול כל העולם

 

אברהם אבינו נקרא אברהם העברי, משום שכל העולם מעבר אחד, והוא מהעבר השני. צריך עיון כדי ללמוד את המסר העולה מענין זה: עומד לו ילד קטן, לפי מספר דעות בחז"ל, בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו. אביו מולידו הוא יצרן סיטוני של ע"ז, דורי דורות לפניו שועבדו בהכנעה לעץ ולאבן. מן העבר האחד – ילד קטן, ובעבר השני – כל העולם: גדולים, קטנים, שליטים ועבדים, והוא טוען מולם בביטחון: יש מנהיג לבירה.

אין ספק שאברהם ספג ביזיונות והשמצות נוראיים על השינוי שבחר לבצע, אולם ההיסטוריה מוכיחה שאברהם שהיה דבק במטרתו והיה מוכן למסור נפשו וליפול לכבשן האש בעבור אמונתו, הוא שהשפיע. הוא סחף אחריו המונים. "ואת הנפש אשר עשו בחרן" – אלו גרים שגייר.

מעשה אבות סימן לבנים, ובזכות מגן אברהם ובזכות התורשה שעבר מאברהם אבינו אל כל יהודי מבני בניו, יש כוח לכל אחד לעמוד מעבר אחד מול כל העולם, ודאי שיש לו הכוח מול מספר חברים ריקים ולועגים. ואם יעמוד בניסיון יזכה מחולל השינוי להשפיע לטובה גם על חבריו, ויתקן את הנפש אשר עשו.

 

סמוך ובטוח

 

ככל שבטוחים יותר בשינוי המבוצע וככל שחדורים ביטחון שהצעד הזה הוא הצעד הנכון, כך קל יותר להתנתק מדעתם ומתגובותיהם של הסובבים.

פלוני מועסק בקביעות בעבודה מסודרת. מידי יום הוא קם בשעה 6:00 בבוקר, מזדרז לתפילה ולאחר מכן ממהר לעבודתו. מולו גר שכן מובטל המעביר את ימיו בשיחה בטלה, בעישון וכיוצא באלו. ניתן רק לדמיין מצב שבו המובטל מלעיג על שכנו על שהוא מזדרז וקם באשמורת הבוקר ועל כך שאין לו רגע של פנאי, ומשבח את עצמו על שהוא בשרירות לבו הולך, עושה כל מה שברצונו ואין מה שיפריע או ימנע ממנו את כל חפצו.

ברור שדברי לעג כאלו אינם פוגעים ואינם מסוגלים לגרום לשכן לעזוב את עבודתו ולהתבטל עמו. הרי הוא בטוח שזהו סדרו המתוקן של העולם, יצא אדם לעבודתו ולפועלו, הריהו משוכנע בכדאיות העבודה ובשכרה אשר בצידה. בעוד שהוא מתפרנס בכבוד מיגיע כפיו, שכנו המובטל מחזר על יד ומקבץ נדבות. ברור כי אין כל הלעג נוגע לו ולו כמלוא הנימה.

כשברור לאדם שדרכו היא הנכונה, הוא אינו מתרגש ואינו מתפעל מלעגם של אותם השרויים עדיין בבלבול ותועים באפילה בטשטוש חושים. הבעיה מתחילה כשמבצעים שינויים בגלל התעוררות רגעית, וליבם אינו נכון עימם. אם לא החליטו באופן ברור שזו האמת ואין בלתה, אז זקוקים לאישור מהסובבים, וכתוצאה מכך חשופים לכל ביקורת ופגיעה.

חשוב להשקיע זמן ומחשבה בגיבוש ההחלטה, עד שתהפוך לאמת חיים ברורה, מוצקה וחד משמעית, ואז דעתם של הסובבים כבר איננה משמעותית.

 

להשפיע בעקיפין

 

חשוב לשים ולב ולנהוג ברגישות כלפי החברה. גם אם אין עניין להיות מושפע מן החברה וגם אם יש תקוה שהסביבה תושפע ותקרא אף היא: "ד' אחד", אין לבוא ולחולל שינויים בכוח ובמהירות. יש כאלו שאך זה גילו את האור, וכבר חפצים הם להדביק את זולתם בהתלהבות עצומה. שוכחים הם שאך אתמול היו אף הם בצד השני. לאחר פרק זמן קצר וללא תקופת צינון הריהם מתמנים מטעם עצמם לבעלי מוסר של חבריהם.

התנהגות זו אינה מוסרית ואינה תועלתית. איש אינו מוכן לקבל מוסר מצדיק חדש שעדיין לא נפטר לחלוטין משאריות העבר. אף אם הוא השתנה באמת, אין הוא יכול להפוך למוכיח בשער של חבריו. רק על ידי התמדה ועקביות בדרך הנכונה ניתן להשפיע על האחרים, בדרך עקיפה ורכה של דוגמא אישית אמיתית.

 

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן