מסע קודש בדאראג

הרב ישראל פישר: לו אבקש לתת כותרת למסע הקודש, הייתי בוחר במילותיו של רבי שלמה הלוי אלקבץ: התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי... * מסע מרתק במשעולי חצר הקודש

ברוכים השבים קוראים יקרים, שבוע נפלא עבר וחלף עלינו, בעוד יושבי ארץ הקודש החלו בברכת השנים, אנו עדיין ממתינים… עד תקופת שישים, כשהמטר כבר מזמן יורד עלינו, בתפילה שיהיה לברכה וינער את הקורונה הארורה ממחננו. לצערנו, לא זה מה שנראה שהולך לקרוא וכמאמינים אנו אמונים על דברי חז"ל, שהחובה להתבונן ולראות בתוכנו את שאנו זקוקים לדרבון ותיקון, הוא האל"ף בי"ת של הרפואה למכה. 

בנסיבות שכאלו, לא יכולתי לסרב לבקשת ידידי היקר העוסק בצרכי ציבור באמונה, הרב ר' ח.מ.ג. שליט"א להצטרף למסע קודש של רבו בעיירה הונגרית לרגל יארצייט.

מסע קודש – משהו שבעולם הישיבות הליטאי לא ממש מוכר, שם המסעות הם: צלילות עומק למרחבי אוקיינוס התורה, מסע אל מלחמתה של תורה והשתתפות פעילה בהתגוששות של מוסרי התורה על הבנה דקה בעומק העיון בעניינים של הוויות אביי ורבא – והנה, ניתנת לי הזדמנות לראות מסע מעניין מסוג אחר. הסקרנות הרצון והכמיהה לתפילת רבים עם הרבים בימים שאין לנו אותם, הכריעה להצטרף ולגלות צפונותיה של מסע קודש חסידי.

***

לפני שתחקרו, לפני שתשאלו, אומר לכם בגילוי לב, שאלו היו 30 ומעט שעות שלימדוני רבות, אך לו אבקש לתת כותרת למסע הקודש, הייתי בוחר במילותיו של רבי שלמה הלוי אלקבץ: התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי… 

Hajdudorg  שם העיירה המלא שמוכר היום בשם המקוצר דאראג, הסמוכה לעיירה בשם Huidonanas המרוחקת כשעתיים נסיעה מבודפשט, הייתה חלק מאזור בו התיישבו יהודים מזה מאות בשנים. לא פלא, מדובר באזור יפיפה ומוריק, אגמים יפיפיים מקיפים אותו והוא נמצא באזור שמשרה שלוות נפש לכל הבאים בשעריו.

ההתיישבות המתועדת החלה כבר מזמן הרומאים. מיקומה המיוחד והמחצב הפחמי החשוב כל כך, בנוסף לכך שהנהרות החוצים אותה המתחברים לדנובה, יכולים לשנע את המחצבים, היו זרז משמעותי בהתפתחות העיר לאחת המתועשות והנחוצות בהונגריה, כשהפחם היה משונע לבודפשט באמצעות קווי מסילת רכבת שנמתחו ממנה לאורך גדת הדנובה, ואף בספינות מסע ייעודיות.

כהרגלנו, להתמקד בסיפור היהודי של המקום, נגלה במהרה, שבעיירות האלו צמחו יהודים על אדני התורה והחסידות, והמעניין אותנו בסיפור הפעם הוא שבעצם מהמקום הזה בעצם נוהל המאבק הגדול וההיסטורי שאודותיו הרחבנו לא פעם, המאבק שהחל עוד בחיי מרן ה"חתם סופר" זיע"א והחריף מאוד בהמשך, בין המחדשים והרפורמים שניסו בכל כוחם לחרב ולהשחית את כרם בית ישראל, לבין ההתאגדות היהודית המסורתית, ששמרה על קוצו של יו"ד בהלכה ובמנהגים, שבהמשך הוכרו כאורתודוקסים.

***

היה זה הגאון רבי שמואל פרנקל, שנולד בה' בניסן תקע"ה, אך בהיותו בן 6 התייתם מאביו, נשלח לחינוך אצל דודיו, ובהמשך אצל הגאון רבי מאיר אש, אב"ד אונגואר – מגדולי תלמידי ה"חתם סופר", שאודותיו הזכרנו את רבנותו בעיירה BAJA בשבועות האחרונים לפני מעברו לאונגואר.

ממנו למד את דרכי ההנהגה הציבורית, ועד מהרה התפרסם כראש וראשון לדוברי רבני היהדות החרדים לדבר השם שניהלו אז את המערכה הקשה על הצביון היהודי המסורתי.

תלאות ורדיפות היו מנת חלקו ממתנגדיו מהזרם הרפורמי והניאולוגי, כשאליהם הצטרפו בהמשך אותם פשרנים שנקראו הסטטוסקוו שניסו לאכול את העוגה ולהותירה שלימה. מחד הראו כלפי העולם את התנגדותם הנחרצת לשלטון הרפורמים, אך לא מיהרו להתייצב לאיחוד הקהילות האורתודוקסיות שהחל אז להתגבש כתגובת נגד להתארגנות הרפורמית.

מה שנראה לנו כמאבק, היה בעצם מלחמת קיום, כשהשלטון המרכזי, הפקידות הבכירה, גם זו שמבצעת בשטח, הייתה נתונה באהדה גורפת לרפורמים, והתקבלו אז חוקים שהיו בעצם המטת אסון על המשך הקיום היהודי המסורתי על-פי חוקי השולחן ערוך. אויבי העם, הוכרזו מי שלא קיבלו על עצמם את חוקי הרפורמה, תקציבים ממשלתיים של החזקת יתומים נשללה מהם, ואף איום מוצהר של גלות ומאסר כמורדים במלוכה. מפאת קוצר היריעה, אנו מדלגים על סיפורים מרתקים שיכולים לפרנס טורים רבים, אך נשתדל ונתמצתם בתכלית.

***

חובה להזכיר את השתדלות הרבנים החרדים באותם ימים, ההתארגנות וניהול המערכה הקריטית להמשך החיים היהודים הכשרים, שכללו מפגש עם המלך פראנץ יוזף שהיה אוהד בהחלט את רבני החרדים, ואף תמך בהם תוך ניהול מאבק ממושך להכיר בהם כארגון יהודי מייצג וחוקי, שאינו מחויב להיות בכפיפות לרפורמים. מי שניהל את ההתארגנות הענפה, היה הגאון רבי שמואל פולק.

דמותו של רבי שמואל פולק, שהיה דמות רבנית קלאסית מאשכנז, כאשר הנהגות חסידיות היו מלווים את אורחותיו, הם היו המפתח לכינוס היהדות כולה על רב גוניות העדות שהרכיבו אותה, כאשר בפיקחות צירף את החסידים הקנאים מסיגאט לברית הקואליציונית הגדולה של היהדות החרדית, בכך התאפשרה השלמת המלאכה של הקמת מוסדות נפרדים מהרוב הניאולוגי והרפורמי, כשהייתה יכולת לתת תוקף לחרם הרבנים שהיה ביציאתם מכינוס הקהילות שנכפה על-ידי הממשלה וההכרזה, ששחיטתם נבילה, קידושין וגיטין שלהם אין להם תוקף, וכל המצטרף עמם מרים יד בתורת משה.

רבנותו בהמשך בעיר היידודורוג שבהונגריה (דאראג ביידיש) הייתה עם גינוני אדמו"ריות, בשילוב ההנהגה התורנית למדנית הקפדנית. מעשי תקפו וגדולתו חידושי תורתו הנפלאים והעמוקים, הלא כתובים הם עלי ספר בשם אמרי שפר. תאריך הסתלקותו היה בט"ו בחשוון ה'תרמ"ב.

***

עשרות בשנים, היה האזור נתון בעיזבון, המלחמה העולמית לא פסחה על האזור, אף גטו גדול הוקם בהודנאנאש הסמוכה, כשרוב יושביו נרצחו במשלוחים לאושוויץ וכמעט לא נותר שריד ופליט, הי"ד.

צאצא שלו (בן נין) רבי ישראל משה רוזנפלד, שעסק בחינוך צעירי הצאן על ברכי התורה והחסידות, ייסד  בארץ ישראל את המשך השושלת של דאראג. וכאן אני חוזר למה שפתחתי בו.  

כשמודעים להיסטוריה של האזור, שהיה רווי במלחמתה של תורה על תורה, שבעלות הכורת כמעט ונכחד שם המקום, אך חסד ד' היה לראות את ההיפך הגמור, כשהנה מתוך האפר, מעשן הכבשנים, צמחה לה ופורחת לה חסידות שכולה כמיהה ואהבת התורה והחסידות (בהפסקה שבין אמירת התהילים על הציון, לסעודת היארצייט והטיש החסידי, התפזרו להם עשרות חסידיו, ולמדו בחברותות את הדף היומי המיוחד להם. ההספק שלהם הוא חצי דף מדי יום, כשהחצי דף של אמש הוא מסדר הלימוד).

השתתפתי וישבתי עם חסידיו ונאמניו, ראיתי את הערצת התלמיד לרב, אך הבחנתי בחיבת הרב לתלמידים, בהרעפת אהבה אישית לכל אחד מבני החבורה.

התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי….  ושנזכה במהרה בימינו להמשך הפזמון.. על יד בן ישי בית הלחמי, קרבה נפשי גאלה.

גוט שאבעס חסידית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן