המילה הנפוצה כיום ביותר בעולם היא ללא ספק 'קורונה'. היכן שהולכים, משוחחים וקוראים שומעים שוב ושוב על ה'קורונה'. הראשונה שסבלה מכך היא החברה המייצרת בירות בשם 'קורונה' שמכירות החברה ירדו בעשרות אחוזים…
אך לא רק.
שדה התעופה בן גוריון, המקום שסימל עבור רבים את ה'חופש' והיציאה להתאווררות, שמם ונדמה כעיר רפאים. בודדים שמהלכים שם בלית ברירה, חבושים במסכות על פניהם, כאשר אלו הבאים מחו"ל אל הארץ נשלחים כולם היישר לבידוד, כדין מצורעים.
לאחר שנסגרו השמים, החלו האנשים להרגיש את השלכות הנגיף כמעט בכל תחום. החל מהתקהלויות וכינוסים המוניים, 'טישים', אירועי שמחה, ועוד-ועוד, כאשר ההשלכות הכלכליות הן מרחיקות לכת גם לכיסם של עסקים פרטיים רבים, כדוגמת בעלי אולמות, קייטרינג, הגברה וכו'.
אולם בעוד ש'העולם' מדבר על תופעה נוראה ועל 'משבר' בתקווה שיחלוף במהרה, השיג ושיח הנשמע בקרב באי בתי המדרש שונה לחלוטין. המבט הוא רוחני ובעל מסר נוקב.
ללא ספק אירע כאן משהו שמיימי. בורא העולם ברגע אחד, באמצעות 'יתושון' זעיר, הפך את העולם כולו. היסטריה ובהלה אוחזים בכל מקום. קווי התעופה שיצאו ובאו בתדירות גבוהה מאוטובוסים, חדלו מלתפקד. אלפים רבים של תיירים שצבאו מידי יום על כל חדר פנוי במלון זוטר במילאנו שבאיטליה, נסים על נפשם להימלט מגזירת העוצר שהוטלה על העיר ועל ערים נוספות באיטליה.
ברגע אחד קטן, בלי טילים ומטוסי קרב, העולם כולו התהפך ועדיין איננו
יודעים את הסוף.
ברור לכולם כי יש מכוון ומסובב סיבות החפץ לעורר אותנו בכך, וכפי שעוררו גדולי
ישראל להתחזק ביתר שאת בעמל התורה ואף באמירת פרקי תהילים מדי יום, בתפילה שאכן
פעמי משיח לפנינו ובקרוב נזכה לשמוע קול מבשר.
