אחרי השלב הראשוני של לימוד הקריאה והוא זיהוי האותיות והתנועות והחיבור ביניהן, מגיע השלב הבא בו נדרשת קריאה של מילים שצורפו מאותיות ותנועות, וחיבורן למשפטים בעלי משמעות.
ילדים רבים מתקשים לעמוד בקצב הקריאה המצופה מהם בכיתה.
במקרה זה קיימת נטייה לתלות את הבעיה בהשתלטות על השלב הפונולוגי ולכן חוזרים אליו שוב ושוב, ועוסקים רבות בקריאת מילות תפל שהן מילים חסרות משמעות. החיסרון של קריאת מילות תפל אצל ילדים שנתקעו בשלב זה, הוא שאין לילד כל סיוע חיצוני בפיענוח המילה כי היא חסרת משמעות. אין לו יכולת לבקר את עצמו אם הוא קרא אותה נכון או לא, ואין לו הקשר שעשוי לסייע לו לביקורת, ועשוי גם לצמצם את מספר האפשרויות שיכולות להוות את המילה הנכונה.
הדשדוש במקום והעיסוק החוזר בקריאה הפונולוגית גוררים איתם השלכות חמורות.
העדר הישגים וחוסר הצלחה גורמים לתסכול, שיעמום וחוסר עניין, וכך הסיכויים להצלחה הולכים ופוחתים בהתאמה.
ולעולם אל תשכחו את הפן הרגשי של תחושת כישלון ודריכה במקום שיש בהם נזק כשלעצמם!
ובכן, אם הניסיון ללמד את המוח קריאה בדרך פונולוגית נכשל, כדאי לעבור לשלב הבא.
אל תפחדו לקפוץ למים ונסו לקרוא עם הילד טקסטים בעלי משמעות, גם אם נראה לכם שזה עדיין גדול עליו.
האם זה עובד?
אל דאגה. אחרי הלימוד הממושך הילד כבר יודע את הכללים. הוא זקוק רק לקצת עזרה כדי להפוך אותם לזמינים ואת הקריאה ליעילה.
