מראה השדות ביישובי השפלה מלבב במיוחד בימים אלו. שדות החיטה נקצרו בימים האחרונים, מראה זהוב עולה מהשדות, מתערב עם קו הרקיע של השמים התכולים. תקופה מדהימה לשוטט בשדות ובפרדסים, אלו מול יופי הבריאה הנשקף מכל עבר.
עמוק בתוך השדות, יוטה שחורה מכסה מטע פרדס ענק של… אתרוגים. קראתם נכון, מיד לאחר חג הפסח מתחילה העבודה במלוא המרץ על האתרוג המהודר שתברכו עליו בחג הסוכות.
השקעה רבה כל השנה
משב רוח חמים מקדם את פנינו בהליכה לעבר מטע הפרדס המיוחד. שער הברזל של המטע פתוח לרווחה, מנהל המשמרת ממתין עם אוצר של סיפורים על העבודה הנמצאת בשיאה.
מדוע עובדים כבר עתה על אתרוגים לסוכות?
"אחדש לך: אמנם העבודה מתעצמת לאחר חג הפסח ובתקופה זו היא אכן נמצאת בשיאה, אולם העבודה נעשית כל ימות השנה".
מדוע בעצם?
"יש לדאוג לכל כך הרבה פרמטרים. אנשים חושבים שהאתרוגים מתחילים לצמוח בראש חודש אלול… אבל רק קוטפים אותם בחודש אלול, הם החלו לפרוח בסביבות ל"ג בעומר.
"ההשקעה הרבה מתחילה ממש בשלב ההתחלתי, עוד לפני שהחלו לצמוח האתרוגים על העץ. קודם כל יש לגזום את העצים ולדלל אותם במיומנות, על מנת שיהיה לאתרוג מקום לצמוח בנחת בלא לקבל מכות ושריטות מהענפים".
לשם מה מסמנים היכן שגזמו בעצים?
"זה לא סימון, אלא חומר מיוחד. היכן שגוזמים מניחים חומר חיטוי שלא ייכנסו רקבונות היכן שהעץ פצוע. בנוסף ישנה עבודה למניעת הגעת חרקים לעץ ולאתרוג, יש שיטות מיוחדות לכך כדי שחרקים זעירים ביותר בגודל של נקודה לא יפגמו באתרוג ובעץ".
האם השנה מורגש שינוי בעקבות ירידת הגשמים המבורכת?
"מבחינת מטע האתרוגים אין הבדל, מלבד נזקי חורף של רוחות חזקות, מחלות חורף וכדומה".
אפרופו מחלות, הקורונה משפיע על הפעילות במטע?
"שומרים על העובדים התאילנדים שלא יסתובבו היכן שלא צריך, שילכו באופן מוגן. השלכות הקורונה מגיעות גם לפעילות במטע האתרוגים".
גדילה שונה לכל סוג וזן של אתרוג
כמה זנים של אתרוגים יש לכם כאן במטע?
"שישה זנים, כמובן שהם כוללים אתרוגים תימניים, אתרוגים מרוקאים, שני זנים של חזון איש ועוד"
האם כל זן דורש שיטת גידול מיוחדת?
"בהחלט, לכל זן יש התייחסות אחרת, החל ממערכת ההשקיה, דישון ושאר הפרמטרים".
כל אדמה ראויה לגידול עצי אתרוגים, או נדרשים שטחים מיוחדים לגידול אתרוגים?
"האתרוגים אוהבים את אזור השפלה, לא בהכרח בגלל האדמה, אלא בגלל האקלים השורר כאן שהוא לא יותר מידי חם ולא יותר מידי קר. מזג האוויר כאן מאוזן בימות החורף והקיץ. מרבית גידולי האתרוגים נעשים באזור השפלה".
פרט מעניין נוסף הוא מספר על ההחמרה המיוחדת שנוהגים במטע מפני חשש ערלה. עץ שהיה 'חולה' ונאלצו לקטוע אותו למעט הגזע וכעבור תקופה גדל ענף חדש מהגזע, נעשית בדיקה מיוחדת של מרחק הגדילה מהקרקע, על מנת שלא יהיה חשש ערלה. "מעיקר הדין אם הענף החדש גדל מעל הקרקע זה בסדר, אולם בכשרות מחמירים שהענף החדש יגדל עשרה ס"מ מעל פני הקרקע".
שיטה מיוחדת להשארת ה'פיטם'
"תראה", הוא מצביע לפתע על 'גרגיר' זעיר המסתתר בין הענפים. "כך זה מתחיל, בעוד תקופה כבר תראה כאן אתרוג יפה, גדול ומהודר"…
אנו ממשיכים יחד בסיור המצולם בין שורות המטעים והזנים השונים של האתרוגים, לפתע בזן המרוקאי אני מבחין באתרוגים גדולים, יפיפיים. "באתרוגים הללו לא יהיה שימוש בסוכות", הוא אומר, "הם גדלו מוקדם מידי"… חבל…
באיזו תקופה הגדילה המומלצת של האתרוגים שאתם מטפחים אותם לשימוש בסוכות?
"יש כאלה שממשמרים את האתרוגים הגדלים בחורף, זה דבר אפשרי, אך הוא מצריך התעסקות רבה. באופן כללי האתרוגים שמתחילים את הפריחה מל"ג בעומר הם אתרוגים טובים לסוכות".
איזה סיפור מעניין אתה יכול לספר מאחורי העצים הדוממים?…
"יש את הסיפור הידוע על הפטנט הייחודי לשמירת ה'פיטם' באתרוג. כידוע, מאוד קשה לשמור על הפיטם בגלל שהאתרוג משיר אותו בשלב מסוים.
"במהלך מלחמת האזרחים בוייטנאם הלוחמים התחבאו במערות, הלוחמים האמריקאים פיזרו מעל היערות חומר שמייבש את העצים וקוטל אותם, כדי שהלוחמים לא יוכלו להתחבא שם. באותו אזור, לאחר המלחמה הבחינו כי סוגים שונים של עצי הדר כדוגמת אשכוליות ותפוזים השאירו את הפיטם והוא לא נבל. אותו פרופסור חקר וגילה שהחומר שפיזרו הלוחמים מעל היערות מחזק את הפיטם וכך הוא חקר ובדק עד שהגיע למינון הנכון ובזה משתמשים כדי לשמר את הפיטם".
בסיום הביקור המלבב, תרתי משמע, הוא אומר בחיוך: "לא סתם מחשיבים כל כך את ההכנה למצווה. אם אנשים היו יודעים כמה טורחים למענם חודשים על גבי חודשים על מנת שיזכו לברך על האתרוג המהודר והמשובח, הברכה על האתרוג תהיה ללא ספק בכוונה גדולה הרבה יותר"…
