במה שונה נגיף הקורונה מכל כך הרבה מחלות ווירוסים שונים שהיו מאז ומעולם שעד עתה לא מוצאים פיתרון לנגיף הזה שמדביק ומשגע את העולם כולו?
"מי שיאמר לך שהוא מבין מה זה קורונה הוא אינו דובר אמת ולא משנה איזה סטטוס הוא, אקדמאי או כל תואר אחר. האינפורמציה על נגיף הקורונה מאוד מוגבלת, עובדתית הנגיף הזה מתנהג אחרת בצורה שלו וכל ההדבקה שלו הגורמת לפיזור של המחלה בכל העולם.
"על אף שישנם אנשים שונים הטוענים כי יש להם חישובים אוטומטיים שונים ומגזימים וכו', אך מדוע צריך לחפש הסברים איך הדבר עובד, לצערינו אנו רואים את התוצאות. השכיחות של האסונות בעקבות הקורונה היא מעל ומעבר למה שצפו עד היום בכל מיני מחלות".
ישנם המדמים את הקורונה לשפעת מקסיקו והווירוס הספרדי.
"הקורונה אינה דומה כלל לא כמו שפעת מקסיקו ואף לא כמו הווירוס הספרדי, היו וירוסים שונים אך גם הם לא היו ברמת מגיפה. אולי זה דומה לאבעבועות שחורות שעשרות מיליונים באירופה נדבקו".
אם כך, האם יש סיכוי לטיפול בנגיף הזה?
"אני מקווה מאוד שיצליחו וכמה שיותר מהר, יש חברות הטוענות שיש להם כבר פיתוחים שונים לקראת חיסון נגד הקורונה".
יש צפי מתי יהיה מוכן חיסון כזה?
"הצפי הכי אופטימי – כמובן הוא יכול להשתנות ברגע – על-ידי חברות רציניות שכבר בדקו וערכו ניסויים שונים שיהיה חיסון זמין מסחרי בסביבות ספטמבר".
"אחוז גבוה של נדבקים כלל לא הרגיש במחלה"
הממשלה הקילה מעט בהנחיות על הציבור, רבים טוענים שהדבר נובע מלחצים של משרד הכלכלה, האם על הציבור להיזהר יותר מהנחיות משרד הבריאות?
"כל אחד שיכול עדיף להחמיר, זו שאלה של פיקוח נפש. בפרט אדם עם סיכון. גם אדם בריא העומד בכל ההנחיות עליו להקפיד על כל פרט ולא לגעת במה שאדם אחר עלול לנגוע, אם אכן יקפיד על כל הדברים הסיכוי שידבק קטן מאוד. גם אם יידבק יש סיכוי שהמחלה הזו תעבור עליו בלא שיחוש אותה, ישנו אחוז גבוה מאוד של נדבקים שאפילו לא הרגישו שהיו חולים בקורונה, אך הוא עלול להדביק אחרים ועל כן חובת הזהירות גדולה שבעתיים, אני חוזר ואומר זהו פיקוח נפש".
מה אתה אומר לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון?
"לא לצאת מהבית כלל, חד וחלק".
ישנם המתקשים להסתגר בבתיהם והם טוענים כי "הזקנים ממילא ימותו והצעירים גם אם יידבקו יחלימו ברוב המקרים" ולכן הם מבקשים לצאת ולהתנהל כבשגרה.
"מי שאומר כך, זה אחד הדברים שאני מזועזע, אין לי מילים איך להגיב על כך. מהווירוס הזה – מעבר למה שקורה שאנשים מתים – הגענו למצב בו כאשר אדם נפטר שואלים" האם היה לו את הווירוס? אם התשובה היא שהוא נפטר מהתקף לב ולא מהווירוס, מקבלים מין שלווה כזו. מה זה הדבר הזה, אני לא מבין מה משנה ממה אדם נפטר, מדובר כאן על חיים!
"איך אפשר לומר הזקנים ימותו, זה סגנון דיבור סיני, רח"ל, אני לא יודע מה לומר, אולי הסינים רצו להיפטר מהזקנים. לא עולה על דעתי שיהודי יוציא מילה כזו מהפה, לפי ההלכה צריך לעשות כל מאמץ להציל זקן כמו צעיר".
הקורונה הביאה איתה מחלה נוספת והיא החרדה… מי שלא נדבק בקורונה עלול להידבק בחרדה…
"מה עדיף, את הקורונה?… צריך לבטוח בהשם, הקב"ה יעזור. אם אדם נזהר ומתפלל, הסיכוי שידבק קטן מאוד וגם אם הוא נדבק הסיכוי שיקרה משהו קטסטרופה גם קטן מאוד, את הכל יחד צריך להיכנס לשיקולים הסבירים. להרבות בתפילה, להתחזק באמונה ובמידת הביטחון ולהקפיד על 'ונשמרתם', אלו הדברים המועילים ביותר".
הצלת חיים
פורסמה על ידך קריאה מיוחדת לחולים שהחלימו בחסדי שמים ממחלת הקורונה לתרום דם או פלסמה עבור חולי קורונה האחרים. מה ההבדל בין דם של חולה שהבריא לכל אדם?
"פלסמה זהו נוזל של דם ונמצאים בו נוגדנים שנלחמים נגד כל מיני מחלות, וירוסים וחיידקים וכו'. כאשר אדם עבר את המחלה המסוימת, זאת אומרת שהגוף שלו יצר סוג נוגדן מסוים igg והוא בעצם לחם נגד הווירוס והצליח להתגבר עליו ולכן החלים.
"בימים כתיקונם היו אוספים עשרות אלפי מנות פלסמה והיו מפרידים את ה-igg לבד ואת זה היו נותנים לחולים וזה דבר הכי אפקטיבי מפני שאם מפרידים את ה-igg לבד אפשר לתת לכל אחד ואם מפרידים את הפלסמה צריך לתת לפי סוג דם.
"מי שעבר את המחלה וכמובן לפי הפרמטרים של משרד הבריאות וגם אז מודדים אם יש igg משום שישנם כאלה שיש להם מינון קטן של igg ולא כדאי לקחת מהם מפני שלא מקבלים את האפקט הרצוי, אך אלו שכן יש את המינון הנכון ויכולים לתרום, הם יכולים להציל חיים ממש".
האם כבר בוצעו על כך מחקרים רפואיים או מדובר בתיאוריה?
"כל הדברים הללו הינם ברמה התיאורטית משום שלא בוצעה עבודה מסודרת רנדומלית לבחון מאה אנשים שקיבלו את הדם הזה ומאה אנשים שלא קיבלו ולהשוות בין הקבוצות. אולם אנו מקישים לוירוסים אחרים כמו החצבת ואחרים ומנסים להשוות לקורונה את ההצלחות שביצעו בווירוסים הללו".
יש לכך אחוזי הצלחה וודאיים?
"אף אחד כעת אינו יכול לדבר ברמה ודאית, אך להזיק ודאי לא מזיק ויש אף סיכוי להצלחה. אמנם אין הוכחה מדעית משום שאין שתי קבוצות שהשוו ביניהן את קבלת הדם ואי קבלת הדם, ואף אחד גם לא יסכים להיות בזרוע של לא לקבל את הדם, אך ההיגיון אומר שהדבר אמור לעזור וזו המטרה.
"היכן שכבר ערכו ניסיון, לא מדעי כאמור, נתנו לחולים מדם חולים שהבריאו, ראו עובדות בשטח שהמצב של החולים השתפר מהר ומנעו הידרדרות ובזה יש כן אינפורמציה עשו זאת באיטליה, באיראן ועושים בארה"ב, אך לא עשו מספיק בשביל לומר שיש בזה מאה אחוז, אולם מספיק בשביל לפנות לציבור ולנסות לעזור לחולים".
האם הליך התרמת הדם הזו שונה מתרומת דם רגילה?
"תרומת דם זו מתבצעת גם בבית החולים תל השומר. מתרימים מנת דם ובמעבדה מפרידים בין הפלסמה לשאר המרכיבים שגם הם נשמרים והולכים להצלת חיים במישורים אחרים. ניתן לתרום שבועיים לאחר זיהוי כחולה מאומת ואחרי שתי תשובות שליליות. לעת עתה לא ניתן לעשות בדיקות דם למציאת נוגדנים למי שאין לו בדיקה חיובית ושתי שליליות. זמן התרומה כעשרים דקות עד חצי שעה".
האם יש תופעות לוואי לתורם או לנתרם?
"אין כמעט שום תופעות לוואי, לא לתורם ולא למקבל, ולכן אם נותנים מהדם הזה בזמן תוכל להיות בכך הצלה ממש. אני לא מדבר על חולה שכבר מונשם שבועיים, אלא חולה שנמצא בראשיתו. לכן כל אלו שהחלימו יעשו מצווה גדולה אם יתרמו דם משום שאם הנתונים אכן נכונים יש בכך ממש הצלת חיים".
יצוין כי אגודת 'עזרה למרפא' העמידה לצורך המשימה את האמבולנסים שברשותה בפריסה ארצית לצורך הסעת התורמים לבית החולים תל השומר ומחזירה לביתם בסיום התרומה.
