שבת אין פיטסבורג

מיוחד I כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל בשיחה מיוחדת לסופר 'במה' לפני עשור: "הניגון מעורר את הלב והרגש, הוא לא נותן שנישן אלא שנחיה קבוע עם הקב"ה ונתעורר"

שעת דמדומים של 'פניא דמעלי שבתא' בקרית פיטסבורג, אשדוד. השמש כבר צובעת את השמים באור אדום בוהק, השקיעה באופק. תפילת מנחה וקבלת שבת בהיכלו של כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל.

ב"מזמור לדוד", הרבי מונה פסוק אחר פסוק בקול, והקהל אחריו, כנראה כמנהג בית נדבורנא שחסידות פיטסבורג מסתעפת אחריה. פיוטי "לכה דודי" מושרים במנגינת "לעשות נחת רוח" והבית של "בואי בשלום" במארש חסידי עתיק.

עשרות חסידים, בהם גם זקנים ויודעי שיבה, מלווים את הרבי בצאתו את הקודש לעבר ביתו הסמוך, שברחוב פיטסבורג 42, בשירה ספונטנית של "הייליגע שבעס" הנפוץ של ויזניץ'.

***

השעה 10:00 בלילה, ליל שבת מלכתא. כשהוא עטור שיראין לבנים בוהקים ושני חוטי משי שחורים לאורכם, ואבנט של הרבי בגוון זהה, נכנס הרבי ל"חדר הטישים" הגדול הממוקם מתחת לבניין פנימיית הישיבה.

הס מושלך בקהל. לצידו של הרבי ישוב כחסיד לפני רבו, גיסו, חתנו של כ"ק האדמו"ר הקודם רבי אברהם אבא זצ"ל, רבי גרשון פערל שליט"א. מאחוריו, האויז'בוחר (דאז) ר' פנחס וייס הי"ו. על פיזור האוכל לקהל, מופקד הרב אריה קורלנסקי, העומד לצד השולחן.

הרבי נוטל חלק אקטיבי בשירה הסוערת. "ל—מקדשך, ל—מקדשך תוב— אוי ולקודש קו—דשין—", משורר הרבי לבדו את שירו, בצורה איטית, עדינה ומשתפכת, כשרק בתום שירתו, שב הקהל שעל הפראנצע'ס ושר את השיר הנודע. כל נעימה של הרבי, מקבלת נופך רב של משמעות, ה"לקודש", נשמע וזועק מאליו את ה"לקודש", וכן הלאה. גם המשך הטיש מנווט בשירת הרבי, כמו כעת – הרבי פותח את השיר, ורק כשיסיים, הקהל יחרה אחריו. גם כשהקהל שר, טופח הרבי קלות, לפי הקצב, בשולחן.

בהמשך הטיש, ישורר הרבי את השיר "ליבי ובשרי" של אביו זצוק"ל, אם כי בתוספות שונות, עם קטעי ליווי מופלאים וקסומים. "שירת הרבי מתאפיינת בדייקנות", מיטיב לתאר זאת בחור ליטאי, הנוכח כאן בטיש זה מספר פעמים.

ולפתע, זה קורה. בעיצומו של השולחן, מלחין הרבי במתווה ידיים אופייני ניגון חדש. "יודו לשמך גדול ונורא" שמו, וזה סודו של הרבי. "יודו לשמך", הרבי שליבו הפועם לא מפסיק מלהודות.

לקראת המשך הטיש, גם הבירה מפוזרת כאן. מספרים לנו אגב, שהרבי נוהג לא לאכול חמץ עד חג השבועות, ולכן בטיש דאז, הבירה תומר במיץ ענבים.

***

לטיש של הרבי, נוהרים גם בני ישיבות מהאזור. רגע לפני קיצו, ראינו כאן, גם בני נוער שוליים שזוכים ליד תומכת מהרבי וגם לשיריים.

הטיש נמשך כשלוש  שעות רצופות, עד השעה 1:00 בלילה. לאחריו, כשכולם כבר נוטים לישון, מגיעים רגעי השיא של ההתעלות. גדוד של חסידים ואנשי-מעשה נשרך אחרי הרבי בדרכו לביתו הסמוך, שברחוב האדמו"ר מפיטסבורג 42, החסידים קשובים-דרוכים לשמוע קול רחש-בחש מפי הרבי. הרבי עצמו, אחוז שרעפי קודש, מזמזם ניגון או שניים.

בהליכה הרגלית האיטית הזו, מספרים לי יודעי דבר, לעיתים מלחין הרבי שירי קודש, שמי יודע, אולי הם הבאים בתור לשולחן השבת היהודי. בית אחר בית, ניגון אחרי ניגון, והנה נולדה לה נעימה חסידית חדשה.

טרם היכנסו לבניין, עוצר הרבי מלכת ומשמיע ווארט של רבי יהונתן אייבשיץ' על "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", והרבי אומר בנימה אקטואלית: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" – אימתי נזכה שלא תבער אש של טילים (בומבע'ס, כלשונו) באזורנו כל השבוע? רק אם "ביום השבת" – אם נשמור שבת כיאות!" והקהל מתמוגג לנוכח הווארט.

אחרי הטיש, ניסינו לדלות מחסידים את שאלת המיליון שכרוכה בשירת פיטסבורג: מה סוד נעימתה של פיטסבורג? שאלנו את יוצאי הטיש. "בפיטסבורג ההווי בעיקר של מתיקות קסומה השואבת את כולך לעולם רוחני של התענגות על ד'", מיטיב לתאר אחד החסידים.

גיסו של הרבי, הרה"ג רבי גרשון פערל שליט"א, סבור כי "הייחודיות של שירת הרבי היא, כי אין שיר דומה לחבירו כמלוא נימא – תמצא שיר אחד במקצב איטי ושיר אחד במקצב מהיר. כאן אין קו אחיד לרבי בשירים, וסגנון שניתן לזהותו, אלא נעימות מנעימות שונות. הרבי מלחין שירים ללא הפוגה. גם בטיש האחרון של ליל שבת, הוא הלחין שיר, דבר שמעיד על חיבור ודבקות אינסופית בהקב"ה".

***

7:30 בבוקר, לעיתים יגיח הרבי בגפו ויקיץ את בני הישיבה משנתם. ב-8:00 מתקיים סדר לימוד לבחורים עד עת התפילה – 9:00. התפילה מתנהלת ברוח חסידית ערה, והרבי עולה לתורה. ב"מלך העולם" של הברכה, הרבי מרעים בקולו.

הקהל מלווה בהמוניו את הרבי בצאתו את הקודש והשיר "ישמחו במלכותך", נשמע ברחוב.

בדרך כלל נערך מעמד ה"מיטאג-טיש", מיד עם תום סעודת תלמידי הישיבה, כשאלו עולים למעון קדשו של הרבי וזכים לקורטוב של התעלות לצד סעודתו של הרבי בביתו, שאוחזת בעיצומה, אך השבת זה לא אירע.

תפילת מנחה נערכת ברוב עם חצי שעה לפני השקיעה. בסעודה שלישית הרבי עטוי שיראיין בגוון אפור-שחור. השירים המושרים כאן, הם בעיקר שירי התעוררות כלל חסידיים כמו "אתקינו סעודתא" ועוד, והפעם, הרבי שב על השיר שהלחין אמש – "יודו לשמך גדול ונורא", ורטט חולף בקהל.

אחרי ברכת המזון, בשעה 7:30, לאחר שזמן ר"ת חלף מזמן, אוחזים החסידים בדף למינציה הנושא את הכותר "ברכה להצלחה", וכך, בצוותא חדא, הציבור קורא בו יחד עם הרבי, עד הגיע עת ההבדלה. נר שעווה גדול-ממדים, יחסית, נישא על-ידי ילד קט מילדי החסידות והרבי עצמו עורך את ההבדלה.

אחר ההבדלה, הציבור פוצח במחול גדול. לאחר איחול פרטני ולבבי של "אגיטע וואך" מלווה הקהל את הרבי לחדר "קבלת הקהל" השוכן ממול הישיבה ושהיה ביתו נאווה קודש של כ"ק האדמו"ר רבי אברהם אבא זצ"ל.

***

דקות ספורות לאחר מכן, אנו זוכים להיכנס למעון קדשו של הרבי וליצוק מעט דברי קדושה.

צמרמורת של התרגשות חולפת בגוו, אנו פוסעים מדודות לעבר הרבי. על שולחנו בגוון הזהבהב עשרות ספרים. אורות בוהקים מרצדים מולנו, תחושה עילאית כאן בחדר. הרבי מדבר בגילוי לב, מתבל את דבריו בדברי חכמה תורניים, וכצפוי, רגש רב מהול באמריו.

הרבי חתום על עשרות שירי קודש שחדרו לכל בית יהודי. איך מלחינים? מה הסוד של הנגינה הזו?

"אני לא יודע", אומר הרבי כמתנצל. "אילו הייתי יודע, הייתי מלחין קודם" (מחייך).

כלומר, הרבי החל להלחין שירים, רק אחרי הסתלקות אביו כ"ק האדמו"ר רבי אברהם אבא זצ"ל?

"בעיקר אחרי".

גם אביו, כ"ק האדמו"ר רבי אברהם אבא זצ"ל, נודע כמלחין בקודש.

"נכון. הוא הלחין גם את השיר הכי ידוע בעולם: ישמחו השמים ותגל הארץ, ירעם הים ומלואו—". הרבי מחל לפזם בעדינות את השיר: "י–שמחו השמים.. ות–גל הארץ.. י–רעם הים.. י–רעם הים ומלואו–". השיר הזה, אני אומר לרבי, אין גן ילדים בישראל שלא מכיר אותו. "וחוץ מזה, השיר אילן אילן וליבי ליבי ובשרי".

אביו, הרבי הקודם, דיבר על כך?

"לא במיוחד".

יש שירים כמו "למקדשך" ואחרים שהרבי שליט"א הלחין, והפכו, ברבות השנים, לנכסי צאן ברזל בשולחן הבית היהודי, הרבי צפה שזה כל כך יתפוס?

"בכלל לא.  השיר הזה בכלל הולחן ביום חול. יש גם את השיר 'ויידע כל פעול' שגם תפס חזק", מוסיף הרבי.

יש גם חילונים שהגיעו לרבי והתחזקו מכח השירים?

"כן. יש אנשים שבאו אליי, ואומרים לי ששירי פיטסבורג, זה לא שירים מהסטייל של היום, זה שירים כמו של פעם, ואדרבה, אני שמח בכך. זה אחד מהעניינים החשובים, להתנזר מהשירה של היום".

המוזיקה החסידית, היא אלטרנטיבה לפורענות שבצד שכנגד, או שהיא תכלית בפני עצמה?

"תלוי", חוכך הרבי. "יש אנשים שאצלם זה במקום, ויש אנשים שאצלם זה עבודה בפני עצמה. חשבתי פעם, אנחנו אומרים כל יום: 'הבוחר בשירי זמרה'. יש שירה, ויש זמרה, השירה היא כמו השירים שנכתבו בזמנו על ידי פייטנים, כמו רבי יהודה הלוי, ויש זמרה שהיא הניגון, כמו שאנו עושים היום. אנו אומרים שהקב"ה בוחר בשניהם יחדיו: גם בשירה, וגם בזמרה! הדבר הזה מלמד אותנו על כוחו של הניגון".

"זה כבר ידוע מהרבה ספרים", מוסיף הרבי ומטעים, "שהניגון מעורר את הלב והרגש, הוא לא נותן שנישן, שניקח את החיים באופן ישנוני, אלא שנחיה קבוע עם הקב"ה ונתעורר".

"עניין השירה זה לא מן החדש, זה כבר מזמן הלווים", מבהיר הרבי בנועם. "יש ספר אחד שמביא מהמדרשים שיהודי היה מביא קרבן במקדש, והרי עליו לשוב בתשובה, ואילו היה מביא את הקרבן באופן שטחי, ולא היה עושה תשובה, היו קוראים ללויים, והיו מנגנים לפני הבן אדם, עד שהיה שב בתשובה".

באותה תקופה של שיחה עם הרבי זצ"ל, נפטרו כמה מגדולי ישראל באופן פתאומי. ביקשנו את התייחסותו של האדמו"ר זצ"ל. מי פילל שכעבור עשור יסתלק הרבי זצ"ל בפתאומיות.

לאחרונה, שאלתי, פוקד אותנו גל סוער של פטירת גדולי הדור, מה עושים ברוחניות כדי לנסות לבלום את הגל הזה?

"זה בהחלט נוראי", אומר הרבי ומפרט: "כשמרן כ"ק האדמו"ר מוויזניץ זי"ע או מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל נלב"ע, הם היו מבוגרים מאוד, אך יש כאלו שהסתלקו ממש בגיל יחסית צעיר, כמו הגה"צ רבי אלעזר אבוחצירא זי"ע. עד היום, חצי שנה אחרי", מביט הרבי אל-על ודומע, "אני לא מצליח למצוא שום פשר וכיוון למעשה הנוראי הזה. הרי לא מדובר כאן באיזשהו פילוג, כמו בעידן הריגת הנביא, שהסתיים בכך, אלא בסתם מעשה זר ונוראי שנעשה לאור יום. גם פטירת ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, הייתה פתאומית ולא צפויה, הרי הוא לא חצה עדיין את גיל ה-70. ובהחלט זה דבר שחייבים לזכור ולחשוב עליו. יש להתחזק בתורה וביראת שמים".

ובפרט?

"חושבני שאולי כדאי להשקיע יותר בלימוד המוסר. החפץ חיים, כידוע כותב זאת בראש ספרו המשנה ברורה, כלומר, שמדובר בהלכה פסוקה, ולא רק ב'עניין' חשוב, ואני ממליץ על הספר נתיבות שלום, ממנו אני מביא גם הרבה בספריי ובתורותיי".

"הרבה הצלחות, אגיטע וואך", מברך הרבי בחמימות, ואת ליבנו מציף אושר על שעה של קורת רוח אמיתית שזכינו בחיק הרבי.

***

ר' משה מרדכי (מונה) רוזנבלום החתום על שלל תקליטי פיטסבורג:

"שיריו של הרבי, מהולים ברגשיות ונוגעים לתוך הלב"

אמן העיבוד החסידי המיתולוגי, ר' מרדכי (מונה) רוזנבלום, שעיבודיו חתומים על שלל תקליטי פיטסבורג, עומד על סוד שירתה והמיית ליבה: "הרבי הוא אחד מגדולי מלחיני דורנו, מהמבינים הגדולים בשירה וניגון. שיר כמו 'למקדשך' זה 'חד בדרא', הפך לחלק משולחן השבת בכל תפוצות ישראל ובעולם כולו. אין מקום שלא שרים ומתחברים לשיר הזה – חסידים, ליטאים ואפילו כיפות סרוגות. אגב, אביו של הרבי גם כתב את הלהיט הגדול בהיסטוריה 'ישמחו השמים'.

"המאפיין של שירי פיטסבורג שההתייחסות בראש ובראשונה היא למילים הכתובות, רק מתוכם נובע השיר, וקשה שלא לשים לב לכך. יש התאמה ושימת לב מיוחדת למילים, וגם כשמדובר על שיר באווירת הימים הנוראים, יהיה לזה טעם בשיר עצמו".

"שיריו של הרבי, מהולים מאוד ברגשיות ונוגעים לתוך הלב. מי שרק מאזין להם, מיד מתחבר בגלל הרגשנות. בנוסף, צורת השירה של הרבי ואיך שהוא מגיש את הניגון זה משהו אחר לגמרי. יכולת הביצוע שלו, היא משהו בלתי רגיל. אין לו תחליף".

יש הרבה להיטים בפיטסבורג, איזה שיר היית בוחר כ"שיר השירים" אשר לפיטסבורג?

"השיר 'למקדשך' בצורה חד משמעית. הוא מאוד אישי וברמה שאין דומה לה. זה כמו ה'מכניסי רחמים' שתפס בכלל ישראל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן