סגירת מעגל מרגשת לניצול השואה

בעיצומה של פעילות בעיירת באויו כ-200 קילומטר מבירת הונגריה, הטלפון לא מפסיק לצלצל באישון לילה * מאחורי האפרכסת נשמע קולו של יהודי מבוגר שביקש להיפגש ולספר את סיפורו המצמרר מימי השואה

שלום לכם קוראי המדור היקרים, ברוכים השבים.

זה עתה סיימנו את ימי חג האסיף, כאשר בגולה חוגגים כידוע יום נוסף לכל יום טוב, כך אנו מפוצים בזעיר אנפין על השהות בגולה, בפריבילגיה של תשעת ימי הסוכות. אך לא רק יום נוסף אנו מרוויחים, אלא עוד יומיים של הינתקות מחיי העולם הזה.  

דומני שלא אצליח להעביר את הטעם המופלא של שבת קודש ויום טוב שאינם מסתיימים במוצאי שבת, הם נמשך לעוד יום תענוגים רוחניים, יום שהופך כל יהודי לקרוב לבוראו באמת. גם שמחת תורה שמגיעה אחרי שמיני עצרת, אשר הופכת ליום יחיד ומיוחד לכל יהודי, כאשר לי אישית הייתה שמחת תורה השנה, יום של שיר שבח הלל והודאה לבורא עולם.

***

צעדתי לבית הכנסת קרן אור בשביל לעלות לדוכן בשבת יו"ט (בקהילות אשכנז לא עולים לדוכן ביו"ט שחל בשבת) וצמרמורת חלפה בגווי וזיעה נוטפת ממני (הטמפרטורה בחוץ 8^) כשנזכרתי כיצד בדיוק לפני שנה, בעודי צועד עם אחייני היקר לבית הכנסת בדיוק בשביל מטרה זו של עליה לדוכן הכוהנים לברך את עמו ישראל בקדושתו, מתחת לבית הכנסת הנמצא במרכז רחוב ראשי וסואן, פגע בנו אופנוע כבד שדהר במהירות חריגה בשביל אופניים, העיף אותנו למרחק עשרות מטרים, פגע בנו קשות, אך ניצלנו ממוות בטוח ברוך ד'. 

שנה של טיפולים ושיקום שטרם הסתיימו (כשבמהלך הקיץ בערב שבעה עשר בתמוז נפגעתי שוב בתאונה ואף קשה יותר, כפי שכבר קוראי המדור יודעים). אך אני מצליח לעלות את מדרגות בית הכנסת בכוחות עצמי, להרים את ידי הבריאה ואת זו הפגועה כמעט לגובה רעותה, ולברך שוב: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

כמה אהבה גאתה בליבי, קולי כמעט ונשנק, "יברכך… ד' וישמרך…", כמה שמירה זכיתי מאתו יתברך, כמה יד מלטפת באהבה ראיתי בעיני בשנה מופלאה זו. הזדמנות נפלאה להודות ולהלל ולהגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות.

בניגון ברכת הכוהנים, המנגינה החב"דית מתמזגת עם המנגינה הישיבתית כשידי אינה נשמעת לי יותר, גם קולי השמיע קול יבבה חלושה, אך הפעם של הודאה ענקית. תודה לך השם יתברך הטוב והמטיב.

***

מנקודה של אהבה, של ברכה המחלחלת ויורדת בשפע שמימי לגלות קשה, אנו שבים לשגרת ימי המעשה, לחורף האירופאי הגשום והקר שכבר מסתער עלינו בשצף קצף.

שליח מצוה הייתי בימי חול המועד, עת נשלחתי לעיר בשם Baja (בואיו) כ-200 קילומטר מבירת הונגריה. נסיעה נעימה בשעת בוקר סתווי וגשום הגיעה לסיומה עת מכריז השמש (Waze ) הגעת ליעד.

אני מרים ראשי ולתדהמתי, אני עומד מול בניין רחב ידיים וגדול ממדים שצריחי גגו מעוטרים בסמלי מגן דוד גדול. כשאני מתקרב אני רואה כיתוב גדול בהונגרית שתרגומו: ד' ק-ל אחד. עוד אני משפשף את עיניי, אני רואה שבצד הבניין מתנוסס הפסוק: "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים".

כעת כבר הבנתי שמשהו מעניין יקרה, לא ידעתי מהו.

***

לאחר התארגנות קצרה והקמת סוכת מטיילים מהודרת, יצאתי לשליחותי. הייתי טרוד ועסוק בה ברציפות יממה מלאה וחזרתי לאכסניה בבוקר שלמחרת, רק בשביל להכניס משהו לפה ולצנוח לשינה עמוקה.

טלפון עיקש העירני כעבור שלוש שעות. מעבר לקו אלמוני המבקש לשוחח איתי בדחיפות עוד עכשיו.  לשאלתי במה העניין, החל לגמגם ולדבר באידיש רצוצה על העבר, אבל לא הבנתי מאומה מהשיחה, מי הוא ומה הוא מבקש.

אחרי שעה קלה קבעתי להיפגש עמו. לשאלתי היכן נשב, השיב בחצר בית הכנסת. שאלתי לכתובת, וכשיצאתי ראיתי שאני מתאכסן ממש מעבר וממול לבית הכנסת.

בשעה היעודה הופיע בן אדם, שום דבר במראה החיצון לא הסגיר אודותיו. בלי אומר ודברים, בלי הקדמות, הוא שואל: ארבעה מינים יש לך? אתה יהודי? השבתי בשאלה. כן, ענה בבטחה.

אם כך, אבקש לשנות את מיקום הפגישה. הובלתיו אל האכסניה מעבר לכביש, כשלתדהמתו הוא ראה את הסוכה הקטנה והיפיפייה בחצר. כיבדתיו בברכת ארבעת המינים, בירך הוא לישב בסוכה והמוציא על פת ישראל כשרה עם מעט ירקות, כשהוא החל לנגן לי ניגון עתיק ועיניו מצטעפות בדמעות. תוך כדי הוא מספר לי את סיפורו המופלא.

***

לפני כן אקדים הקדמה קצרצרה:

מלחמת התרבות היהודית בין מחזיקי הדת ובין המחדשים והפוגעים בכרם בית ישראל, העסיקה אותנו לא מעט בגיליונות 'במה'. הזרם הניאולוגי שהמיט חורבן על עם ישראל ומתוכו רבים יצאו לשמד והמירו דתם, רצה ועדיין רוצה להותיר חותם, שכביכול הוא החיה הרוח החיה ביהדות הונגריה, מה שלמצער אינו רחוק מהאמת. אך יחד עם זאת, לא מעט קהילות שבהן יראים ושלמים הולכים בדרך ישראל סבא היו בהונגריה, סבלו מנחת זרועם של פריצי הניאולוגים שהצרו צעדיהם.

כזאת הייתה הקהילה היהודית ב-BAJA  עיר שכיהנו בה תלמידי חכמים מופלגים, בהם אנו מוצאים את רב העיר הגאון האדיר רבי מאיר אייזנשטט – מהר"ם א"ש זצ"ל, מבחירי תלמידי מרן ה"חתם סופר" שכיהן בה פאר עד הקמתו את הישיבה הגדולה באונגוור עם תלמידי ויוצאי העיר BAJA.

אני חוזר לסיפורינו המרתק: ילד צעיר היה בעת נכנסו הנאצים לעיר והקימו בה גטו, כשהוא זכה לכבוד המפוקפק לחיות בדירה נפרדת שניתנה להוריו בגלל היות אביו נוצרי והנאצים המקומיים עשו הטבות למשומדים (עד לסוף המר המשותף לכולם).

סבו, אב אימו שהיה רב בקהילה, נפגש עם נכדו הקט בסתר וניסה לשדלו לשמור אידישקייט. איך עושים זאת בגטו? שרים לילד שירי שבת, מנגנים לו ניגונים של פסוקי יסוד, בהם שמע ישראל, אני מאמין בביאת המשיח וכדו'.

לא הרבה זמן חלף עד שהנאצים הארורים שילחו את סבו לדרכו האחרונה והוא הועלה על המוקד באושוויץ. הי"ד. 

***

הילד הקטן ניצל, חביב היה על אשת מפקד המחנה שחסה עליו והחביאה אותו גם מעיני הנאצים.

גדל הילד כגוי גמור עד שלפני כעשור שנים החל ליבו נוקפו. היה זה כשראה גוי מתעלל בזקן ניצול שואה יהודי, שגרם למיתתו. הוא התלונן על המעשה במשטרה ותוצאת התלונה הייתה שהוגשה תביעה כנגד המתעלל, אך הוא נזרק לרחוב פשוטו כמשמעו.

מדובר בעצם ביהודי, לפחות לפי סיפורו, וכשראה אותי היכן ששהיתי הצליח לקבל משומר המקום בו הייתי את הטלפון שלי תמורת הון רב במושגי האיש, ועכשיו הוא פה.

הבנתי שלא לחינם שלחני השם יתברך, לא רק שליחות מצוה אחת אני עושה, אלא שליחות של הצלת נפש מישראל ממש.

מאותו רגע החל הטיפול בעניינו של היהודי שגילה מחדש את יהדותו, כבר באותו לילה הוא שהה בבית מחסה לקראת העברתו ושיכונו בבית אבות יהודי מכובד, כשתפילתי שאזכה לשמור איתו על קשר ולהניח לו תפילין… 

גוט שאבעס קוראי האהובים.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן