סיפר רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל:
כשהיינו בלייקווד שבאמריקה (חשוון תשס"ה), סיפרו שיש להם מצוקת דיור.
סיפרתי להם על אדם בנובהרדוק שהיו לו 18 בחורים כל לילה שישנו אצלו. לעומתו היה אחד, אדם כשלעצמו מאד פרומער איד [חרדי], אבל לא רצה להכניס אורחים לביתו, למרות שהיה לו בית גדול ורחב, כי כאן הייתה ספה וכאן כורסה. מה שיצא, שכמעט כל ילדיו לא נשארו דתיים!
[בלייקווד סיפר זאת רבינו לאדם שיש לו 35 חדרים! ולאחר שסיפר, ביקש אותו אדם ברכה לילדיו שיהיו הגונים (דברי הגאון ר' משה יהודה שניידר, שנסע עם רבנו לאמריקה)]
והסביר רבינו שהפשט בזה שילדים שלא רואים בבית 'הכנסת אורחים' ושאר חסדים, מאבדים את הקשר ליידישקייט (רי"א).
