הנה הימים האלו של בין הזמנים שנמצאים יותר בבית, כדאי להביא כמה עובדות מרבותינו זצוק"ל, בענייני בין אדם לחבירו.
כיון שנמצאים אנו סמוך לסילוקו של אותו צדיק מרן רבינו ראש הישיבה רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצוק"ל, נביא כמה עובדות ממרן זצוק"ל.
לפני יותר משלושים שנה זכיתי להיכנס לקודש פנימה באחד מערבי ימי חוה"מ להקבלת פני רבו. בזמן זה הגיע גם אברך עם בנו הקטן להתברך בברכת המועדים וכדרכם של ילדים הסתובב בחדר אנה ואנה. היה שם על הארון כלי קריסטל לנוי, והילד שהסתובב משך את המפה, הכלי נפל והתנפץ לרסיסים.
קל להבין את המבוכה שאחזה באברך שהגיע להקביל פני רבו. מיד קם רבינו ואמר: "זה בסדר, זה עומד לשבירה", ושוב חזר ואמר, "זה עומד לשבירה" ודאג מיד שייקחו את שברי הכלי (לעומד מהצד זה היה נשמע שהוא משכנע את האברך שכבר ציפה שהכלי יישבר והילד עשה לו טובה בכך שזה כבר נשבר, מרוב שזה עומד לשבירה…). לא די בכך שדאג שהאברך יצא בהרגשה טובה, רבינו ליווה אותו עד חדר המדרגות ואחז בכפתור החשמל שהאור יישאר דלוק עד שראה שהאברך ירד עם בנו את כל המדרגות.
