בקודש פנימה: בלעדי ל'במה' מעשים מופלאים מרבותינו

"אותו אני רוצה שווער לר' חיים"

 

הרבנית ע"ה סיפרה לי וגם שמעתי על כך בנפרד מיבלחט"א רבינו שליט"א:

אביה, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, נכנס למעונו של מרנא החזו"א זיע"א לדבר עמו בלימוד דקות ספורות בלבד. כשיצא מרן הגרי"ש אלישיב, אמר מרנא החזו"א: "אותו הייתי רוצה שווער לחיים (יבלחט"א רבינו שליט"א)".

ראיתי נוסח שנותן פנים יפות מאוד לסיפור הזה, כך סיפר לי רבי ליפא ישראלזון, כפי הנראה שמע על כך מאמו. מרן החזו"א אמר כך: "יישוב הדעת שראיתי בלימוד התורה על הפנים של הרב אלישיב, רואים שאשתו מוסרת את כל כולה לתורה שלו. אז ניתן להניח שגם ביתו ינקה את האווירה של התורה שקיימת בביתם, לכן כדאי לשדך אותה לר' חיים".

 

דוגמה לבית של תורה

 

שמעתי מהרבנית ע"ה מספר פעמים: הגאון רבי יוסף ישראלזון זצוק"ל, היו לו כמה הצעות שידוכים בזמן שהציעו לו את השידוך לביתו של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

רבי יוסף ישראלזון היה קרוב מאוד למרן הגאון רבי דוד פוברסקי זצוק"ל, ראש ישיבת פוניבז', הוא הכירו כבר מברנוביץ' בליטא ועתה הוא שטח בפניו את כל ההצעות שהעלו בפניו.

אמר לו מרן הגר"ד פוברסקי זצוק"ל, כי בזמנו דיבר עם מרן החזו"א זיע"א ואמר לו, "אם רוצים למצוא דוגמה לבית של תורה שאליו ראוי להיכנס, זה הבית של הרב אלישיב".

 

הבירור שערך מרן הסטייפלער זיע"א

 

סיפר לי רבינו שליט"א:

כשהציעו את השידוך של הרבנית ע"ה, "לא הכרנו קודם את הרב אלישיב. לאבא (הסטייפלער), היה חבר טוב שלמד עמו יחד בישיבה, הגאון רבי שמעון יוז'וק, הוא גר בירושלים ואבא שלח לו מכתב אם הוא מכיר מישהו שקוראים לו הרב אלישיב. הוא השיב תשובה לאבא: הלוואי לי היה כזה מחותן. זה כבר הספיק לאבא, הוא לא היה צריך שום מילה יותר, ומזה התגלגל השידוך".

 

חיפושים אחרי מרן זצוק"ל ב'אהל שרה'

 

אחרי אירוסיו של בן רבינו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, נסעה הרבנית ע"ה לאביה, מרן זצוק"ל, לשתות 'לחיים' לרגל השמחה.

כאשר הגיעו לבית מרן זצוק"ל, הוא למד ב'אוהל שרה'. הלך לשם רבי ליפא ישראלזון, ובית הכנסת היה סגור, כמובן. דפק בדלת ובכל החלונות הלוך ושוב ובכל מקום שרק ניתן היה לדפוק ולהשמיע רעש, אך אין קול ואין עונה.

חזר רבי ליפא לבית מרן הגרי"ש אלישיב. אמרה לו הרבנית אלישיב ע"ה, "היכן סבא? אמרת לו שבת שבע הגיע עם החתן?"

הוא אמר לרבנית שהיה בבית הכנסת וניסה לדפוק מכל מקום אך אין קול ואין עונה.

הרבנית אמרה לו בדאגה: "יש לי מפתח, לך תראה מה קורה".

חזר רבי ליפא לבית הכנסת ופתח את הדלת והנה בפנים, בתוך היכל בית הכנסת הוא רואה את רבינו זצוק"ל יושב במלוא הדרו, לומד מאושר, כולו שמח בלימודו".

אמר לו רבי ליפא, "סבא, הרבנית בת שבע הגיע עם החתן".

שמע מרן הגרי"ש, מיד סגר את הגמרא ואמר: "אני בא".

שאל רבי ליפא, מדוע סבא לא פתח לי את בית הכנסת? דפקתי חזק זמן רב.

אמרו לו רבינו זצוק"ל את התשובה המדהימה שכל כולה עדות מופלאה לעמל התורה ללא שיור: "דפקת? לא שמעתי כלום".

 

שקיעות עצומה

 

סיפרה לי הרבנית ע"ה, יום אחד עלתה לירושלים לפדיון הבן של נין שלה, נכד לחתנה, הגאון רבי דוד אפשטיין שליט"א, מראשי ישיבת "תורה בתפארתה".

הרבנית ע"ה ניצלה את ביקורה בירושלים לקיים מצוות כיבוד אב ועלתה למעונו של אביה, רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

סיפרה לי הרבנית ע"ה: "אבא היה באמצע הלימוד, הוא למד משנה למלך והיה שקוע כולו בתוך ה'משנה למלך'. ארך עשר דקות עד שהצליחו לסדר שישים לב שאני עומדת לידו. כל כך היה שקוע ב'משנה למלך'!"

הוסיפה וסיפרה הרבנית: "גם אחרי שאבא כבר ראה שאני עומדת לידו, הוא לא הוציא את האצבע מהספר, אלא הרים את העיניים ואמר לי: 'מה שלומך? מה שלום ר' חיים? ברכה והצלחה!' והיה רכון שוב בחזרה בתוך הספר.

"הרגשתי כמי שהוצאתי אותו מתוך עולם אחר. הוא יצא לשניה מעולם אחר ולא היה שייך להוציא אותו משם".

 

"זו הגאווה שלי!"

 

סיפור נוסף סיפרה לי הרבנית הצדקת ע"ה:

בשנים עברו היה אביה, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לומד בבית הכנסת אוהל שרה. היה לו את המפתח לבית הכנסת, הוא היה נסגר שם כל הבוקר ולא היה שייך להיכנס אליו לביהכ"נ כל הבוקר.

אבל הרבנית ידעה ליד איזה חלון יושב רבינו זצ"ל. פעם אחת היה לרבנית דבר שהוא ממש בגדר של פיקוח נפש שאינו סובל דיחוי. "נסעתי לירושלים", סיפרה הרבנית, "ודפקתי על החלון היכן שאבא יושב. אבא נעמד, פתח את החלון כדי סדק צר ושאל מה קרה? אמרתי מה שהייתי צריכה, אבא סיים, סגר את החלון והמשיך ללמוד".

אמרנו לה, סבתא, מה הרגשת כאשר באת לאביך והוא דיבר אתך דרך החלון באמצע הלימוד, מה הייתה ההרגשה כששאל מה שלומך.

ענתה הרבנית בפקחותה הרבה: "זו הגאווה שלי! אתם באים לשאול מה הרגשתי, הרגשתי כמה אני מאושרת! זו הגאווה שלי שזכיתי לכזה אבא שאי אפשר להוציא אותו מהלימוד!".

 

התשובה המפליאה

 

מעשה נפלא נוסף סיפרה הרבנית ע"ה:

יום אחד הגיעה אליה הרבנית פחימה, אשר הייתה מנקה בביתו של רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. אמרה לה הרבנית, "תספרי לי סיפור על אבא שלי".

סיפרה לה הרבנית פחימה: באותו שבוע הגיע בעל מלאכה לביתו של רבינו והיה צריך לקדוח בבית. הוא שאל את ביתו של רבינו זצ"ל, הרבנית הצדקת מרת לאה אויערבאך ע"ה, שזכתה לשמש את אביה והייתה אישה גדולה מאוד, האם הקדיחות יפריעו לרבינו?

אמרה לו הרבנית אויערבאך ע"ה: "אבדוק, אם אבא ישן אל תקדח, זה יעיר אותו, אבל אם הוא לומד אפשר לקדוח, הוא לא ישים לב!".

 

דאגתו של מרן זצוק"ל לביתו הרבנית ע"ה

 

סיפר לי הרב שלמה פרויליך שליט"א:

פעם אחת כשהייתה הרבנית ע"ה אצל אביה מרן זצוק"ל ביום חול רגיל, היא סיפרה לאביה שהולכת מביתו להתפלל בכותל המערבי.

מרן זצוק"ל קרא לרב פרויליך, הוציא מכיסו חמישים שקלים ואמר: "רוץ מהר תקנה באיזה חנות סריג שיהיה לה מה לעשות קריעה בכותל".

בדרך כלל הייתה מגיעה הרבנית ע"ה לביקור אצל אביה מרן זצוק"ל בימי חול המועד שאז לא עושים קריעה בהגעה לכותל.

 

"אבא, רוצים לקחת אותי ממך!"

 

סיפר לי הרב שלמה פרויליך שליט"א, והגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א אישר לי את המעשה הזה:

ביום טוב של סוכות לפני עשור שנים – יום טוב הראשון חל ביום חמישי, שבת היה חול המועד. בי"ז תשרי, בשבת חוה"מ, נפטרה הרבנית ע"ה והייתי עמה ממש עד דקה לפני שנפטרה.

ביו"ט הראשון של החג אמרה לי הרבנית, "תראה מה זה, היום בלילה זה ליל שישי, אתה יודע מה זה בשבילי מוצאי חג ערב שבת, כמה טירחה זה להכין. אמרו לי שאתם הולכים לאבא היום (מרן הגרי"ש אלישיב), כמה לא קל".

על אף שמעולם לא נסעה הרבנית ע"ה בליל שישי, נסעה הפעם לאביה, יחד עם יבלחט"א רבינו שליט"א, והייתה שם במוצאי יו"ט הראשון.

הרב פרויליך הביט מהצד ואמר: לא הייתה כזו תופעה מעולם. הסתיים הביקור, כולם ירדו והרבנית ע"ה נשארה ולא הייתה מסוגלת לעזוב את אביה. ישבה ולא עזבה.

עלה בנה, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, ואמר, "אמא, אבא מחכה". הרבנית ע"ה תפסה את ידו של אביה, מרן זצוק"ל, ואמרה: "אבא, רוצים לקחת אותי ממך!"

אמר לה מרן זצוק"ל, "מה אפשר לעשות, רבי חיים מחכה לך למטה"…

מעולם לא תפסה כך הרבנית ע"ה את ידו של אביה מרן זצוק"ל ואף לא התבטאה כך.

 

ברוך שחלק

 

שמעתי מרבינו שליט"א מספר פעמים שההגדרה על מי לברך "ברוך שחלק" היא על מי שמקובל באותו דור שהוא המופלג של הדור.

והוסיף ואמר רבינו שליט"א: "לדוגמה כמו השווער שלי. על השווער שלי אפשר לברך ברוך שחלק".

 

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן