תמיד אנו תוהים איך אנחנו מקבלים החלטות כלכליות? מי קובע לנו?
ובכן, ישנן 2 מערכות שמלוות אותנו בתמידות בכל קבלת החלטות ולאו דווקא כלכליות. נקרא להם בשם מערכת מס' 1 ומערכת מס' 2.
מערכת מס' 1 מקבלת החלטות באופן אוטומט או כמעט אוטומט, בהתאם למה שהיא רואה כאן ועכשיו. נתאר לעצמינו פרצוף של מישהו כועס. אין צורך להסביר למוח שלנו במה מדובר. מיד שמנו לב שרואים כאן אדם כועס. זו המערכת שמגיבה בלי הרבה מחשבה. היא פועלת לפי רגשות, מהירה וחרוצה. פרופ' כהנמן, אבי הכלכלה ההתנהגותית, הגדיר אותה בשם משזמ"י – ר"ת: 'מה שרואים זה מה יש'.
קחו לדוגמה אדם שנוהג ברכב, אם הוא לא בימים הראשונים שהוא אוחז בהגה, סביר להניח שהוא לא שם לב שהוא לוחץ על הדוושה של הגז כשהוא רוצה להאיץ, או על הברקסים כשהוא רוצה לבלום. הוא פועל אוטומט. אגב, לצערינו, גם ברוחניות פעמים רבות שאנו פועלים אוטומט ופתאום שמים לב שאנו לקראת סיום התפילה. זה השימוש במערכת מס' 1 השולטת עלינו במרבית היום.
והנה ההיכרות עם מערכת מס' 2, המערכת החושבת, הרציונאלית, דורשת מאמץ, חשיבה. אם נשאל את עצמינו כמה זה 13 X21? התשובה לא תבוא בשליפה! זה כבר דורש חשיבה. יש מהירי חשיבה שיודעים אסטרטגיות של תרגילי כפל וישיבו לנו תוך כמה שניות, אך רובנו נאלץ לשלוף את המחשבון. זה כבר קשור למערכת מס' 2.
***
נחזור לנהיגה ברכב. גם אם רוב הנסיעה הנהג משתמש במערכת מס' 1 ונוסע על אוטומט, כשהוא מגיע למקום בו הוא צריך להחנות בין שני רכבים בצורה מדויקת, הוא ישקיט את המוזיקה ויבקש מהילדים שלא יפריעו כי הוא צריך להתרכז כדי לא לעשות טעויות.
זה פוגש את כולנו בחינוך, בזוגיות וברוחניות כמובן. אבל הנושא שלנו הוא כלכלת הבית. מי ששולט במרבית ההחלטות שלנו היא מערכת מס' 1 – משזמ"י, כמו שאומרים אם צריך קונים… מי שקובע אצלינו בבית הן ההוצאות, נכנסים לסופר וקונים בשיטת הסופרמקט, דהיינו הסופר מחליט לנו מה להכניס בעגלה.
מי שבפועל צריך להחליט כמה להוציא החודש, ומה לקנות בסופר, קשור למערכת מס' 2 המחושבת יותר, כי בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מהנתונים. אם ההכנסות 10,000 ש"ח, גם אם נרצה להוציא 20,000 ש"ח מפני שכרגע פגשנו בדבר שאנו מאוד רוצים לבית (מערכת מס' 1…), בסופו של דבר מי שאמור לקבל את ההחלטה, זו מערכת מס' 2 שצריכה לבדוק האם יש לכך היתכנות כלכלית והאם זה מתאים להכנסות שלנו.
העניין הוא שמערכת מס' 2 דורשת ריכוז ומאמץ וקצת עצלנית… כמה זמן אפשר כל היום להיות מחושבן. החוכמה היא לפתח מודל מתוחכם שיבוא מתוך הבסיס המחושב של מערכת מס' 2 וישפיע על מערכת מס' 1 שתעשה את הדברים באופן קל ואוטומט.
נסיים בדוגמה, להבדיל בין קודש לחול: אם נרצה לומר את המזמור 'אשרי יושבי ביתך' ישר והפוך, את הישר – כל אחד מאיתנו יכול לומר בעל פה (מערכת מס' 1). אם נרצה לומר הפוך זה כבר ידרוש מאיתנו חשיבה. 'הללוק-ה עולם ועד מעתה' וכן הלאה. זה ייקח הרבה מאמץ וזמן. איזה כלי יכול לעזור לנו שלא נתאמץ כל כך? התשובה פשוטה: לומר הפוך מתוך סידור.
גם להבדיל, בכלכלת הבית, אם יהיו לנו כלים פשוטים ונגישים לדעת מה ההכנסות וההוצאות שלנו, אזי מערכת מס' 2 תהיה יותר שולטת במצב. הסיכוי שנצליח לשים כסף בצד לחתונות הילדים או לפסח הקרוב וכן להתגבר על הצעות מפתות של מערכת מס' 1 יהיה גדול יותר!
בשבוע הקרוב שימו לב היכן אנו פוגשים את שתי המערכות בחיי היומיום.
