הנקודה שנאיר השבוע, או יותר נכון 2 נקודות, חשובות מאוד לכלכלת הבית וקשורות ביותר ליום כיפור.
אנחנו ב'גוטפלוס' נגד דקדוקי עניות וחשוב מאוד להקדים את הנקודה הזו. במיוחד אם ההרגשה שלנו היא הרגשה של כאב, עד כדי כך שבגמרא זה מופיע כאחד משלושה דברים שמעבירים את האדם על דעתו ועל דעת קונו.
לעומת זאת, כל אחד יכול למצוא את עצמו מקפיד גם על שקלים קטנים. דוגמה לדבר, אם יורידו לנו במשכורת מ-40 ל-39 ש"ח לשעה, אנחנו נתרעם על כך, למרות שמדובר בסך הכל בשקל לשעה, למה לעשות מזה עניין? גם כשהעלו לנו את המחירים של מוצרי החד פעמי והשתיה המתוקה והיה מדובר בסה"כ במאות בודדות של שקלים לחודש למשפחה, עשו מזה עניין כל כך גדול. ועוד הרבה דוגמאות לרוב.
יש כמה הסברים מדוע זה כל כך מפריע לנו אם מורידים במשכורת, אבל אחד ההסברים הוא שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול, כך נאמר גם לגבי צדקה ומצוות ומעשים טובים. גם כאן זו 'הכנסה משכפלת', כלומר השקל לשעה שווה 180 ש"ח לחודש וכמה אלפים לשנה וכן הלאה. אגב, זו אחת הסיבות שהמעסיק לא מוכן להעלות סה"כ בכמה שקלים לשעה, כי הוא מבין שבסיכום החודשי והשנתי זה יעלה לו לחשבון גדול.
גם כשמתייעלים בהוצאות, אם החלטנו להתקשר לחברת הסלולר ולבקש לשנות את המסלול כך שנרוויח כמה עשרות ש"ח בחודש, נכון שמדובר בסכום חודשי יחסית זניח, ואם נצטרך כל חודש להתקשר לחברה ולדון איתה על החודש, ייתכן שזה בגדר דקדוקי עניות, כי המאמץ שצריך להשקיע בזה, לא תמיד שווה את הפרוטות שנחסוך, אבל מכיון שמדובר ב'הוצאה משכפלת', כלומר שהחלטה כלכלית אחת או טלפון אחד מורידים לנו מאות ואלפי ש"ח לשנים הקרובות, כאן כבר מדובר בשיקול דעת אחר. כך גם לא נרגיש בזה דקדוקי עניות.
אם החלטנו לוותר על רכישה של מוצר מסוים מעכשיו כי זה לא במסגרת האפשרויות שלנו או שאנחנו רוצים במקום זה לשים כסף בצד לבר מצוה של הבן, אם נצטרך כל פעם בהגיענו לסופר לדון אם אנחנו יכולים להרשות לעצמינו או לא, זה יכול להביא אותנו לסוג של דקדוקי עניות בחלק מהמקרים. אבל אם נשכיל לקבל החלטה כלכלית אחת לטווח הרחוק ונבין שמדובר כאן בהרבה פרוטות, שוב לא יהיה כאן נידון של דקדוקי עניות, אחרי הכל מדובר ב'הוצאה משכפלת'. נקודה חשובה למחשבה (מעבר לכך, שקבלת החלטה כזו צריכה להגיע ממקום טוב של עונג מה נרוויח מכך ואיך אפשר ליהנות גם מהדרך).
***
עוד דוגמה לקבלת החלטה אחת עוצמתית שמונעת הרבה התעסקות בקבלת החלטות קטנות: כשמדברים על חיים מתוך תקציב מסודר בהתאם ליכולות שלנו ולצרכים, ישנה רתיעה מכך שכל החודש נהיה עסוקים בתקציב ובמה שקורה סביבו והאם יש לנו כסף או אין לנו כסף.
מה שאנחנו מלמדים בטכניקות ב'גוטפלוס' שבדיוק להיפך. מי שחי ללא תקציב כל הזמן הוא מסתובב סביב הכסף, הוא צריך לקבל החלטות כמעט על בסיס יומי האם אפשר לקנות את זה או את זה והאם להסכים לבקשת הילדים לקנות מוצר זה או אחר ואיך הוא יסתדר עם ה-15 בחודש ומהיכן הוא יגייס את ההלוואה הבאה. ההחלטות הכלכליות הן על בסיס יומיומי ואולי שעתי בחלק מהימים.
לעומת זאת, מי שחי עם תקציב מסודר ויודע מה התקציב שלו לקטגוריות השונות, הוא בסך הכל צריך לקבל החלטה אחת בתחילת החודש בזמן בניית התקציב, מה הוא הולך לקנות החודש וכמה יש לו לבלת"מים (בלתי צפוי מראש) ובמשך החודש כל נושא הכסף יורד מהפרק. בקיצור, במקום לקבל עשרות החלטות כלכליות בחודש, הכל מתנקז להחלטה כלכלית אחת.
***
כשבני זוג בונים את התקציב יחד, הדיונים ביניהם במהלך החודש ומול הילדים, כמעט לא קיימים. ההרגשה היא נפלאה! הרגשה של רווחה כלכלית, כי או שזה בתקציב או שלא, ומקסימום זה יהיה בתקציב של החודש הבא. בקיצור קבלת החלטה אחת ששווה מאות ואלפי ש"ח במהלך החודש.
אותו הדבר אם החלטנו לשים כל חודש בצד כמה מאות שקלים לחיסכון, מדובר בקבלת החלטה אחת, אבל קבלה משכפלת שתניב לנו הרבה כסף בסייעתא דשמיא בבוא העת.
למדנו על עוצמתה של קבלת החלטה אחת ועל הכנסה והוצאה משכפלת.
להבדיל, בעמדנו לפני יום הכיפורים, ידוע שחשובה מאוד קבלה ולו קבלה קטנה ביותר, אבל שתישאר אתנו לאורך השנה הקרובה ואף יותר. לא נזלזל בשום קבלה קטנה. הכוח והעוצמה בקבלה אחת שנקבל על עצמינו הם לאין שיעור, במיוחד כשמשכפלים אותה שוב ושוב. ואגב, ככל שמשכפלים אותה שוב, היא נעשית קלה יותר ויותר לביצוע.
יה"ר שנזכה לקבל על עצמינו את הקבלות הנכונות לנו, מתוך שמחה ויישוב הדעת ונזכה לגמר חתימה טובה.
לתגובות / לקבלת הטורים הקודמים, יש לשלוח בקשה ל'גוטפלוס'
או באמצעות הטלפון 02-532-30-30, נשמח לשמוע מכם במייל מה התובנות שלכם
