סיפר לי חתנו של רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, הגאון רבי זאב ברלין שליט"א, ראש ישיבת "גאון יעקב":
רבינו אמר לו פעם אחת, "אני רוצה עוד זכויות, אני מחפש זכויות. אני רוצה את הלחם, החלות והעוגות שקונים בגאון יעקב שזה יהיה מהכסף שלי ותהיה לי הזכות הזאת".
לא רק שרבינו שילם בכל חודש על הלחם, אלא הוא חפץ שייקרא שהוא שילם את הלחם ואוכלים את הלחם שלו.
וכך, כל פעם שהיו צריכים לעשר את החלות והלחם, עישרו בעצם את החלה של רבינו הגראי"ל זצוק"ל.
אולם רבינו לא רצה שאף אחד בעולם ידע על כך, ואכן עד פטירתו לא ידעו מכך,
האחראי על המעשרות היה צריך לומר בכל פעם כי הוא מזכה את הלחם למי שרשום בדף שרשום אצל רבי זאב…
הוסיף וסיפר לי רבי זאב, שבשנה האחרונה לחיי מרן זצוק"ל, כבר לא היו לו הכוחות לשלם על כך. לאחר פטירתו נודע על כך לבני מרן זצוק"ל, והם פרעו את החוב עד יומו האחרון, שתשלום זה יהיה זכות לאביהם הגדול שכל כך הרבה שנים דאג לזה.
צילום: שוקי לרר
