הקרבה

אין זוגיות בעולם שלא מקריבים בה קורבנות. בעצם, אין בעולם שום בחירה שלא כרוכה בהקרבת קורבנות. האישה היא הלב של הזוגיות. בגלל שזירת ההתרחשויות אצלה, היא מראש נמצאת בעמדה של הקרבה הרבה יותר גדולה. היא מפנה את עצמה ומכילה את כל הבית.

התפקיד של הבעל הוא תפקיד שבלעדיו כמובן הזוגיות לא יכולה להתקיים. הוא מזרים את הדם לתוך המערכת הזוגית, אל הלב, אל אשתו. הזרמת דם למערכת פירושה להיות בעמדת נתינה בנפש וככל שיבין את העוצמה הזאת, תחושת העול תהפוך להיות חווית שחרור גדולה.

איך עושים את זה?

כשאדם נמצא במקום המשפיע ומעניק את כל הכוחות והיכולות עבור רעייתו – זה הדם שהוא מזרים למערכת הזוגית וכתוצאה מכך האישה מצליחה לפרוח ולגלות כוחות אדירים להשפיע שפע טוב לבית, לילדים וכמובן בחזרה לבעל.

אחת הטעויות הנפוצות נובעות לעיתים מחוסר הבנה לדיוק שנדרש בנתינה. הבעל אמור להרגיש למה זקוקה רעייתו וללמוד איך להשפיע ולתת, להזרים את הדם מהסוג הנכון. כשאדם מזרים דם 'לא מתאים', באופן בלתי מודע היא דוחה את זה.

כיצד ניתן לדעת מהו סוג הדם המדויק אותו יש להזרים למערכת?

האדם לומד את הצרכים הנפשיים של רעייתו ולומד איך להעניק, באיזה מינון ועם המון רגישות, הבנה והכלה.

זה 'הקורבן' הכי קשה שעל האדם כביכול להקריב, משום שהרבה פעמים האישה עצמה אינה יודעת להסביר את מה שהיא צריכה לו והתפקיד של הבעל הוא לנסות לגשש באפלה ולזהות.

 

***

 

מהפסוק "נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח", אנחנו למדים שעל הבעל להקריב את כל כולו בשנה הראשונה לנישואין, על מנת להזרים דם חדש ולהקים את כל המערכת כמו שצריך.

ננסה להבין מה קורה בפגיעה חד פעמית.

נגיד, הרעיה סיפרה כמה קשה לה והיא צריכה את עזרת הבעל אך התגובה הייתה התעלמות או גרוע מכך זלזול. כעת היא כועסת, פגועה ובצדק…

הדרך לתקן זאת היא להגדיל את כמות ה'קורבנות' כביכול, מעבר להקרבת הקורבנות השוטפת. לפייס אותה במתנה כלשהי ולחזור לשגרת חיים הרגילה.

במקרה של פגיעה קשה, קודם כל צריך להתפלל ולזכות באפשרות שהיא תהיה מוכנה להתרצות ועדיין זה לא אומר שהיא סולחת ומוחלת, אלא מאפשרת לו לתקן ומאפשרת לעצמה להיות בתנועת קבלה.

צריך מצד אחד להיות מאוד קשוב ורגיש ומצד שני להזרים דם עם המון כוחות נפש בלי הפסקה. כרגע המערכת לא מצליחה לעבוד באופן עצמאי והיא זקוקה להזרמת דם בעוצמה גבוהה שתחייה אותה.

ממש כמו בטיפול נמרץ.

על האישה במצב זה להגיע למעין נקודת בחירה שבו היא מוכנה לאפשר לפצות אותה על מנת שהמערכת תתקיים ותנשום, לא יותר מזה בשלב הנוכחי. כל כולה עבור הבית ועצם האפשרות שהיא מוכנה להתרצות, זו מסירות הנפש שלה.

ברכה והצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן