סיור בעיר המכבים

סיור מרגש עתיר גילויים באתר היסטורי שנחשף מימי בית שני בתקופות החשמונאים, בזמנם של מתתיהו ובניו ב... עיר מודיעין עילית (!) * תיעוד מיוחד | מאת הרב טוביה פרוינד

הרב טוביה פריינד

אתר עתיקות המתפרס על פני עשרות דונמים ובו בתי כנסת, בתי בד ומקוואות טהרה מימי בית שני בתקופות החשמונאים בזמנם של מתתיהו ובניו, נחשף במרכזה של העיר מודיעין עילית. השמועה על העיר החרדית שהפכה למוקד מרכזי בין האתרים הנדירים, ההיסטוריים הייחודיים בארץ ישראל, הביאה אותנו לביקור מיוחד באתר הסגור, ביקור שהיה מרגש במיוחד.

מסתבר, כי מתחת לאפם של כשמונים אלף תושבי העיר, קיים מתחם עתיקות ענק, מרהיב ביופיו, עם ממצאים ארכיאולוגיים נדירים ומרתקים.

המתחם הנדיר התגלה במהלך חפירה שנערכה על-ידי יזמי שכונת "קרית ספר". התברר כי במקום הייתה קיימת שכונה יהודית עתיקה ובה בית הכנסת, בית הבד ומקווה טהרה. כמו כן נתגלו מתקנים חקלאיים ובורות מים. תחילה לא הבינו קבלני הבניה שמדובר באתר היסטורי מימי בית שני, תקופות החשמונאים, בזמנם של מתתיהו ובניו.

הזמנו את "החברה לחקירת א"י ועתיקותיה", סיפר בשעתו ראש העיר הרב יעקב גוטרמן, לבדוק מקרוב את הממצאים ולגלות את תולדות האתר ההיסטורי. בשלל האבנים העתיקות נמצא גם מכרה מטמון מטבעות מכסף, זהב ונחושת, מטבעות אלו עזרו לגלות את תקופות האתר הענק.

החוקרים והמומחים בדקו מקרוב אחר האתר ובמחקר מקיף שערכו גילו יידע היסטורי בכל הקשור לאזור מודיעין בכלל והעיר מודיעין עילית בפרט. בשורות הבאות מובא חלק ממחקר מקיף והתאמתו למקורות התלמוד, המדרשים ודברי קורות ימי עמנו.

יישוב יהודי עתיק

האתר נמצא במרכז העיר, בשכונת קרית ספר, בין הרחובות מסילת יוסף ומרומי שדה. היישוב העתיק שנתגלה נוסד כיישוב חקלאי בתקופה התלמית (אחרי תקופת אלכסנדר מוקדון שנפלגו ממלכת היוונים לשני חלקים, והחלק המצרי נקרא תלמי על שם תלמי המלך) וניטש סמוך לחורבן הבית השני. לפני מרד בר כוכבא התחדש שוב היישוב ואחרי כישלון המרד ניטש שוב ונותר בשיממונו עד שנת ג' אלפים ס"ג.

היישוב הוקם על גבעה שבמרכזה הייתה מערה טבעית ובה התיישבו, ככל הנראה, ראשוני החקלאים בתקופה ההלניסטית יוונים. במערה נמצאו שרידים מהתקופה הערבית הקדומה והמאוחרת. באזור הכיפה נחצבו כמה מתקנים חקלאיים ובורות מים. כן נתגלו שרידי קירות. החפירה בשטח לא הושלמה ובמקום יש חללים רבים שטרם נחפרו.

המכלול הצפוני שהוא החלק החשוב יותר של היישוב, כולל שישה מבנים וביניהם מבני מגורים, מחסנים, בית בד ובית כנסת. הכניסה הראשית ליישוב הינה דרך סמטה שאורכה 21 מטרים. הסמטה נפתחת לשתי רחבות גדולות, אחת בצד המערבי, אורכה 14 מטרים ורוחבה 6.5 מטרים ודרכה נכנסו לשלושה מבני מגורים. הרחבה השניה הינה בצד המזרחי, שהובילה לבנין ולבית הכנסת.

בבניית המכלול הצפוני ניכרת מיומנות רבה בתכנון עירוני ובבניית גזית. הבניינים מופרדים זה מזה באמצעות סמטאות ישרות. אבני הגוויל שמהן נבנו הקירות עברו עיבוד וסיתות מדויק. בבנייה נעשה שימוש רחב בקשתות ובאבני גזית, בעיקר בבניין בית הכנסת.

המזוזות והמשקופים של מבני המגורים והמחסנים נבנו מאבני גזית. שילוב זה של קירות גוויל ופתחים עשויים אבני גזית היה רווח בימי הבית השני.

המבנה השני מורכב מחצר מרכזית מרוצפת לוחות אבן ענקיים. במרכזה של החצר מצוי בור מים ומסביב נמצאו מכלולי חדרים. בצד הצפוני נתגלו שני חדרים משולבים במקווה טהרה חצוב בסלע ומקורו בלוחות אבן גדולים.

במרכז מכלול הבניינים מצוי בית בד שאורכו 8.5 מטרים ורוחבו 6.5 מטרים. רצפתו חצובה בסלע. בצד המזרחי נתגלו שתי בורות בית הבד אבנים גדולות שלמות וביניהן בור איגום. בצד המערבי, נתגלה שקע בקיר לעיגון קורת בית הבד. על רצפת הסלע נמצאה תעלה מפולסת באורך 2.5 מטרים שבה עמדו המשקולות. במרכז נמצאו אגן הריסוק ושבר של האבן לריסוק הזיתים. בצד הדרום מזרחי של בית הבד נמצא בור מטויח שאליו העבירו את השמן לסינון, סמוך לבית הבד נמצא מקווה טהרה של אלה שעסקו בייצור השמן. בימי הבית השני היו מקדשים עצמם בטבילה.

בסמוך לבית הבד נמצאו סימנים לעוד שני בניינים ולכל אחד מהם צמודים מקוואות טהרה. בצד המערבי נמצאו שרידי מבנה שלישי, שם נמצא בנין מחסנים גדול שאורכו 15 מטרים ורוחבו 15 מטרים. הכניסה אליו הייתה מדרום באמצעות מסדרון ארוך. מה שמאפיין בנין זה הם חדרים גדולים ומקורים בקשתות, במבנה זה לא נמצא בור מים, עובדה המלמדת על היותו בנין ששימש למחסנים או לאחסון בעלי חיים. באמצע החדר המרכזי הגדול של המבנה, בתוך חריץ טבעי בסלע, נמצא מטמון של 48 מטבעות ברונזה נחושת וברזל זהב וכסף.

מבנה בית הכנסת

מול הכניסה המרכזית לאתר מצד צפון נחשף מבנה ציבורי קטן שונה בגודלו, במיקומו, בתכנון האדריכלי שלו, בסוג האבן ששימוש לבנייתו ובעיבודו משאר הבניינים שבאתר. זהו מבנה ציבורי בעל תכנון מיוחד הממוקם במקום מרכזי ביישוב, שנבנה בזמן אחד עם המכלול הצפוני של היישוב. לדעת החוקרים המבנה שימש לבית הכנסת לתושבי המקום.

בחזית המבנה מצויה רחבה גדולה של עפר כבוש. הרחקתו של בית הכנסת משאר הבניינים יצרה מרחב להתבוננות בחזיתו המעוצבת ואת הפרדתו משאר המבנים.

המבנה עצמו רבוע, גודל צלעו 9.6 מטרים. חזיתו, שפנתה לכיוון צפון לעבר הכניסה הראשית, בנויה אבני גזית מעובדות היטב ובעלות סיתות שוליים. הכניסה המרכזית למבנה הייתה בצד צפון. רוחב הפתח 1.40 מטרים ומשני צידיו אומנות מעוצבת.

המזוזות היו עשויות אבני גזית גדולות ומעליהן אבן משקוף גדולה. במרכז המשקוף יש עיטור בתבליט חריטה בתוך משולש. במרכז המזוזות והמשקוף נחצב חריץ שנועד להתקנת מסגרת עץ בשביל הדלתות.

חזית המבנה מזכירה את אבני הר הבית בירושלים מימי הבית השני. שלושת הקירות האחרים של המבנה נבנו מאבני גוויל מעובדות, בדומה לשאר הבניינים שבאתר.

רצפת המבנה הייתה מכוסה באבני ריצוף גדולות ומותאמות היטב, אורכן של אבנים אחדות הגיע עד 2 מטרים. לוחות הריצוף נעשו מאבן גיר רכה שלא התאימה להתקנת רצפות. בכל אחד משלושת צידי המבנה היה משטח מוגבה במדרגה אחת ומרוצף בלוחות אבן דומות לאלה שכיסו את הרצפה.

משטחים מוגבהים אלה שימשו לישיבת הקהל בבית הכנסת. במרכז החדר המרוצף משולבים באבני הריצוף ארבעה עמודים. העמודים הוחדרו ישירות לתוך הקרקע ללא בסיסים ואבני הריצוף הונחו סביבם.

החדרת העמודים ושילובם בתוך הריצוף העניקה להם חיזוק. בחפירה נתגלו כותרות מקושטות משהונחו במקורן בראשי העמודים. בקו העמודים מצפון ומדרום נתגלו 4 אומנות אחוזות בקיר. כן נתגלו כותרות מלבניות שנמצאו במקורן במרום האומנות.

העמודים והאומנות נשאו עליהן קשתות ומעליהן הונח כיסוי של קורות העץ בכיוון מערב-מזרח. חריטת קישוטי הקירות תואמים מאוד למבנים רבים מימי הבית השני, כגון  הארמונות מימי הורדוס במצדה, בהרודיון וביריחו ומבני מגורים בירושלים.

בתי הכנסת שמלפני חורבן הבית השני היו קטנים במידותיהם. למבנים אלה הייתה תכנית אדריכלית דומה, שעיקרה ספסלים, או ספסל ארוך אחד, סמוך לקירות מבפנים ותקרה שנשענה על עמודים. באתרים היהודיים שהתגלו בהם בתי כנסת נמצאו בדרך כלל גם כלי אבן ומקוואות טהרה.

החוקרים בסיכומם מציינים, כי אין כל ספק שהמבנה הציבורי שנתגלה במודיעין עילית הוא אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר שנתגלה בארץ ישראל.

מטמונים שנתגלו

באתר נמצאו 365 מטבעות, מתוכם 195 במטמונים. על סמך חקר המטבעות ניתן לקבוע כי הנוכחות באתר החלה בתקופת ההלניסטית הקדומה מלכי יוון הראשונים,  שכן נתגלו מטבעות של תלמי הא' וסלבקוס הב'. במטמון מטבעות נוסף המשקף את התקופות ההיסטוריות באתר, נתגלו: מטבע מוקדוני משנת ג"א ת"ש לערך, מטבע של תלמי הג', מטבעות של אנטיוכוס הג' הד' והז'. כן נתגלו מטבעות חשמונאים של יוחנן הורקנוס, אלכסנדר ינאי ומתתיהו אנטיגונוס. השנים של תקופות החשמונאים מיוצגות היטב במקום.

כן נמצאו בשלל המטבעות מטבע של הורדוס פיליפוס, אגריפס הא' ומטבעות של הנציבים הרומיים, ארבע מטבעות של שנת ב' למרד בר כוכבא, מטבע של יהודה השבויה ומטבע של אספסיאנוס. באתר נתגלה מכלול עשיר של ממצאים: כלי חרס, כלי אבן, מעט כלי מתכת,  מלבד המטבעות.

כאשר חשפו את אתר העתיקות והממצאים השונים, הגיב ראש העיר הרב יעקב גוטרמן, במשפט מהדהד שהינו אקטואלי תמיד: "לעיר מודיעין עילית אין ים ואין תיירות, אבל העיר שלנו משמשת כעיר תיירות חשובה ביותר של מרכז תורה פורה וחינוך מצליח. אם רוצים לראות כיצד מחנכים וכיצד משקיעים בחינוך, באים לכאן".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן