ירדנו אל הכרך הגדול, אל רחוב שכולו נברשות ומנורות. ראש הישיבה מצא את מבוקשו.
הבטנו על המוכר, יהודי שמראה פניו מסגיר עבר אפל, מעורפל ואפילו מסוכן, מתייוון שהפך ונהיה חשמונאי. מבעד לצלקות פניו ועיניו הבוערות ראינו עדינות נפש, שנחצבה מחדש בפנימיותו. אדם, שאך לפני כך וכך שנים אהב סמטאות אפלות, שב אל האור ופניו הוארו לנוכח שני הצורבים שהופיעו בחנותו. בכל עדינות הנפש ונמיכות הקומה פנה אל ראש הישיבה: 'שלום לכם, במה אוכל לעזור לכם', משל אך זה יצא מבית המדרש… אשריכם ישראל, כשיורדים… וכשעולים – עד למעלה.
שערי תשובה פתוחים לנמוכים, אלו שגדלו שם, ובוודאי לאלו שגדלים בעולמה של תורה.
במהלך הדין ודברים הסביר לנו הנ"ל על קריסטל 'סברובסקי', 'שילר' ועוד. מתברר, שעולם ומלואו יש בתאורה. כשמדובר בקריסטל איכותי, צריך חותמת קטנה על כל נטיף בנפרד. לפעמים אתה רואה נברשת גדולה ועוצמתית, היא נותנת אור ונצנוצים, אבל מי שמעיין בפרטים רואה 'זיוף סיני'. בלי חותמת זה מזויף. זה יחזיק מעמד שנה, אולי שנתיים ויאבד את זוהרו.
'לא כל מה שגדול ונוצץ אכן כזה, גם כשנראה מושלם'. צריך תמיד לחפש את "חותמו של הכהן הגדול" בשביל שנדע, שהוא מקורי, אמיתי וטהור. וכשזה כך, מובטח שיחזיק לאורך זמן.
בדיקה מעניינת…
בבית היוצר של 'עולם הישיבות', האורות הגדלים בעולמה של תורה, "חותמו של הכהן הגדול" נראה בכל הפרטים, הקטנים והגדולים, המוכיחים על השמן הטהור.
במבחן הזמן, אלו היוצאים לים הסוער להתמודדות בדור של 'ייתי ולא אחמיניה', דור וזמן, שהתמודדות כמותו לא הייתה מעולם, המבחן יהיה תמיד בחותם הטהור. זיופים לא מחזיקים מעמד.
מי שגדל בעולמה של תורה, יש בו מנגנון תיקון. כשהדרך לא נכונה, כשיש תחושה של זיוף, תמיד יש דרך לתקן.
***
המשנה במנחות דף פ"ו אומרת: "כל המנחות היו חייבות שמן זית זך, מקל וחומר, שהרי מנורה אינה לאכילה וחייבת שמן זית זך, מנחות, שהן לאכילה, וודאי שיחויבו בשמן זית זך. עונה המשנה, רק במנורה כתוב 'זך כתית למאור', ובמנחות לא כתוב ולכן לא צריך".
למעשה דואגת כל אם בישראל לתת למאכל את הזך ביותר, ואילו למאור משתמשים ב"שמן למאור", שאינו משובח ונקי כל כך, אך בתורה רואים להיפך: דווקא השמן ששימש במקדש להדלקת המנורה, היה צריך להיות "שמן זית זך כתית למאור", ולא צריך "כתית" למנחות אף שהן לאכילה.
הטעם לכך שהמנורה היא סמל החכמה (כמו שאמרו "הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום") וזה צריך שיהיה בניקיון גמור. אוכל לא תקין נפלט מן הגוף, אך דעות פסולות, שנכנסות לראש, אין דרך להקיא אותן, והן נשארות בראש לאורך החיים.
מה שאינו בחותמו של כהן גדול, נשאר מחוץ לתחום.
