"אולי תיקח קצת, בא נשתה לחיים לכבוד רבי שמעון".
זה היה יהודי מתולתל שעמד לידי, בגבעה מול בית המדרש המרכזי 'לעלוב' שבמעלה רחוב הנשיא, ועיניו הביטו – כמוני – בעיניים צמאות לציונו של עיר וקדיש התנא רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. הוא הניח יין ומיץ-ענבים של 'קדם' על רכב ההונדה שלו וביקש לכבד את הנוכחים.
את מירון רואים מכאן בבירור. זו נראית קשת של אורות מרצדים, המאירים באור-יקרות. בצד השמאלי נראית לכאורה אש מהבהבת. שמא זו ה'הדלקה' המרכזית-מסורתית שנערכת בשעה זו ע"י כ"ק האדמו"ר מבויאן שליט"א.
המקום הזה, הצופה על מירון המאיר (וגם צמוד לשכונה החרדית 'מצפה מירון' – כשמה כן היא), מהווה בשעה זו מוקד לאנשים הבאים הנה חמושים בסידור או תהילים, ומתמלאים כמיהה ותפילה. אם למירון אי-אפשר להגיע, לפחות להתפלל מכאן. להרגיש משהו-שבמשהו, מעין-דמעין.
איש-שיחי מתעקש להראות לי משהו. "תסתכל טוב", הוא מבקש, "בתוך היער החשוך ותראה תאורה מהבהבת. אלו רכבים שמנסים לחמוק מהמחסומים לעבר ציון הרשב"י. אני עצמי שמעתי על קבוצות של 15 איש שעושים את הדרך רגלית בתוך היערות".
ויש גם עוד אנשים מהסוג הזה. "נסעתי דרך שבילי-העפר ביער עמוקה לכיוון ציונו של רבי טרפון שבמושב כדיתא", מספר לי חבר צמא, "הציון רבי טרפון הוא עצמו הישג גדול, אבל מלבד זאת הוא גם קרוב שלושה קילומוטרים בלבד מציונו של התנא האלוקי רשב"י. אם אני לא מצליח להגיע לציון, לפחות אני קרוב יותר..", הוא מודה.
הוא גם מספר על רכבים שנראו מאירים את היער האפל. "אני מבין שלא-מעט מנסים להתקדם עוד יותר, לכיוון היישובים אור הגנוז ובר יוחאי. זה כבר מרחק של קילומטר בלבד מהציון. עושים מה שאפשר כדי להתקדם", הוא אומר, "בבחינת 'אעברה נא ואראה'".
זה מה שקורה נכון ללילה.
בבוקר אני שומע על חסידים ואנשי-מעשה הנאמנים למנהג החלאקה אצל רבי שימען בכל מחיר. לפי הוראת רבם, הם עושים את הדרך להר הג'רמק, הצופה על הר מירון מלמעלה. לאחר חצי שעה הליכה מהחניון בכניסה להר הם עושים הליכה רגלית בת חצי שעה ומגיעים ליעד המבוקש. "בהר הג'רמק ציפתה לנו הפתעה", מספר לי אבא מאושר. "גילינו לידינו עוד עשרות (!) אבות לילדי חלאק'ה שמעלים אותם על הכתפיים ומכרכרים בשמחה, בדיוק כמו במושב מירון הסמוך. אפילו שמענו את השירה המקפיצה ממירון", הוא משתף בהתלהבות.
כך או כך, כל סוגי ההסתננויות הללו לימוד אותי פרק בהשתוקקות יהודית בלתי-נלאית. בהרגשת הקשר העמוק של כל יהודי לאדוננו עיר וקדיש התנא רשב"י שלימד כמה חביבין מצוות על ישראל והדליק את האש בליבנו בתורתו היוקדת.
