בורו פארק פינת ישראל

שכונת בורו פארק. צילום: מגזין במה

בשכונות החרדיות בארה"ב שורר שקט מתוח, בבורו פארק כבר הקימו כיתת כוננות לכל תרחיש ומחוץ לשכונות תושבים חוששים לשוטט באין מפריע * ויש גם גילויי תמיכה רבים לצד העצרת ההמונית ההיסטורית בעד ישראל * והחשוב מכל, מספר תושב פארקווי: "בשעות הלילה בארץ ישראל בהן חסר בהשפעת התורה, מרבים כאן באמירת תהילים וחיזוק בלימוד, אין בית כנסת שלא אומרים בו לאחר כל תפילה פרק תהילים או שניים למען יושבי הארץ" * "אחינו כל בית ישראל"

שער מגזין במה

"בתוך 'בורו פארק' הרבה פחות מפחיד והחיים מתנהלים כמעט כרגיל, כמעט שאין שמירה מסביב למוסדות הלימוד החרדיים, אבל כשיוצאים מהשכונות שלנו נהיה ממש מפחיד", מתאר תושב השכונה בשיחה למגזין 'במה' על התחושות בקרב תושביה החרדים של אמריקה.

המוני עיניים יהודיות עוקבות בדאגה מעבר לים אחר המתרחש בארץ ישראל. בשבועות שחלפו התחלפה הדאגה כלפי יושבי הארץ בדאגה כלפי היהודים תושבי ארה"ב, לנוכח גילויי האנטישמיות המתפרצים בכל מקום.

לפי הנתונים הרשמיים, האנטישמיות זינקה במאות אחוזים ברחבי ארה"ב מאז תחילת הלחימה בעזה. בכל יום עדים לעוד מקרי אלימות, הסתה או וונדליזם. תוך כדי כתיבת שורות אלו מתפרסמת ידיעה על רימון שהודבק על עמוד חשמל ליד בית הכנסת של סאטמר בלייקווד ניו ג'רזי.

 

"מתח באוויר"

 

ר' יצחק שטיינברג, תושב בורו פארק, מספר על התחושות בקרב תושבי השכונה החרדית.

"התחושה ברחוב ממש לא נעימה. המתח מורגש באוויר. מספיק להביט במבטי הסובבים כדי לחוש את השנאה הגדולה התפרצת כלפינו מאז המלחמה אך ורק בשל היותנו יהודים.

"בסמיכות לביתי שוכן בית ספר של גויים, כבר שבועיים שבכל יום שישי תלמידי בית הספר הערביים ותומכיהם מקיימים צעדה המונית מרחבת בית הספר אל הרחובות הסמוכים במהלכה הם מסתובבים עם דגלי פלסטין וצועקים "free Palestine" (לשחרר את פלסטין). בשעות התהלוכה פחדנו ביותר ולא העזנו לצאת מהבית. ב"ה, לא קרה כלום ואנו מתפללים שלא יקרה כלום, אך התחושה באוויר היא של שנאה ואנו חוששים מכך מאוד.

"באחד הימים אשתי יצאה למרכז הקניות הסמוך", מוסיף יצחק, "היא בהתחלה חששה לצאת אך לא הייתה לה ברירה, ובאמת כשהגיעה למקום היא הבחינה בקבוצת ערבים שעמדה והסתכלה בצורה מאוד מאיימת. אשתי תיארה לי שלפי מבטם היה נראה שאם רק היה להם סכין היו משתמשים בו, חלילה. הכי מפחיד נהיה כשאתה הולך ברחוב ומישהו חולף לידך ומסנן לעברך 'חבל שהיטלר לא גמר אתכם'… לא הורגלנו בזה, תמיד חשבנו שכאן אנו בטוחים".

 

תחושת השנאה היא בכל מקום או דווקא באזורים מסוימים?

"בתוך 'בורו פארק' הרבה פחות מפחיד והחיים מתנהלים כמעט כרגיל. כמעט שאין שמירה מסביב למוסדות הלימוד החרדיים. אמנם כשיוצאים מהשכונות שלנו נהיה ממש מפחיד. כל מוסדות הלימוד שלא באזורים החרדיים מוגנים על ידי מאבטחים".

 

ממה בעצם הפחד הגדול אצלכם, בארץ נמצאים במצב לחימה, יש טילים, הרוגים וחטופים, רח"ל, על אמריקה הגדולה אין לכאורה את כל האיומים הללו.

"נכון שבארץ מצב הלחימה ממש מוחשי ומורגש, אולם עדיין גם בארה"ב יש הרבה מאוד תומכי חמאס שלא מפחדים מכלום, ובתוך ליבם תמיד רוצים להרע לארה"ב ובפרט לתושביה היהודים. ב"ה בחסדי שמים גדולים לא אירע שום דבר משמעותי ועל כך אנו מתפללים כל הזמן, אך אי אפשר לדעת מה ילד יום".

 

רשויות החוק מודעות לתחושת הפחד השוררת בקרב היהודים? משהו נעשה בנידון?

"המשטרה כאן עובדת בצורה מאוד טובה ומבינה. הנוכחות הביטחונית באזורינו מאוד גבוהה, מנסים בכל הכוח שלא יהיה כל גילוי אנטישמיות כלפינו וגם אם קורה דבר מה מטפלים בזה מיד. כך גם העירייה, כל מי שמתבטא בצורה לא ראויה כלפי היהודים מיד מטופל.

"בנוסף, במסגרת ההשתדלות, נפתחה גם אצלנו 'כיתת כוננות' במסגרתה כמה אנשים מתאמנים לשימוש באקדחים אם ח"ו נצטרך לכך. ד' שומר עלינו כאן ובכל מקום, פשוט מקווים לזמנים טובים יותר".

 

השגרה השתנתה בקרב התושבים החרדיים?

"מרבית האנשים ממעטים מאוד ביציאות מיותרות, טיולים, חופשות, או טיסות ומרכזי קניות גדולים. בכלל, דעתי האישית שלא מתאים שתושבי ארה"ב יצאו ויטיילו בשעה שאחינו בארץ ישראל נמצאים בצרה כל כך גדולה עם הרוגים, חטופים ואימהות שלא יודעות מה יעלה בגורל ילדיהם".

 

גילויי תמיכה

 

יהודה, תושב פארקווי, שהה בארץ בחג סוכות ובשמחת תורה ומיד לאחר הטבח הנורא חזר לארה"ב. לא העדפת להישאר בארץ אחרי שהחלה המלחמה?

"ודאי שהייתי מעדיף להישאר בארץ תמיד ובפרט במצב כזה, אך מה אעשה, היה עלי לחזור למשפחתי ומקום עבודתי. כיהודים מאמינים אנו יודעים שד' מלווה אותנו בכל מצב, אז מה יש לנו לדאוג".

 

באופן אישי נתקלת בגילויי אנטישמיות בארה"ב?

"כן, בהחלט. מתחילת המלחמה כמה פעמים שהסתובבתי במקומות הומי אדם ניגש לעברי ערבי או אמריקאי תומך חמאס עקב חזותי היהודית והטיח בי צעקות בעד הערבים בעזה. זה לא נעים בלשון עדינה, אבל מתמודדים, ממשיכים הלאה".

 

העצרת ההמונית וחסרת התקדים של יהודי ארה"ב לתמיכה בישראל הוסיפה לתחושה הטובה או להיפך?

"איני יודע אם היא הוסיפה משהו לתחושת הגויים כלפינו. אבל וודאי שהעצרת הוסיפה לנו תחושה של חיזוק וביטחון אישי ביננו לבין עצמנו, הרגשנו שאנו לא לבד, אנו כאן כמות גדולה ורצינית של יהודים, גאים, הנצבים בכל הכוח למען אחינו בארץ הקודש".

 

יוצא להיפגש גם בגילוי סולידריות כל שהוא?

"לפני מספר ימים נכנסתי לאחד מבתי הקפה בעיר, ניגש אלי תושב אמריקאי ושאל אותי אם אני יהודי, השבתי בחיוב. הוא אמר לי: 'תדע לך שאני אוהב אתכם ותומך מאוד בעמדתכם'. זוהי דעתם של מרבית  האמריקאים, כמעט כל ההתקפות האנטישמיות נעשות בעיקר על ידי בני מיעוטים.

רבים מחבריי לעבודה אף ניגשו אלי ואמרו לי עד כמה הם תומכים בנו ומעריכים אותנו ומשתתפים בצערנו על הטבח הנורא שאירע. גיסי שביקר בפלורידה זכה לחיבוק חם מאמריקאי שאמר לו בדמעות עד כמה הוא מצטער על מה שקרה בארץ. יש גם כאלו. אבל לא ניתן לדעת מי יגבר".

 

מה השתנה בקרב הציבור שלנו בעקבות המצב בישראל?

"דווקא שינוי לטובה! מתנהל קמפיין חזק מאוד בעד אמירת תהילים וחיזוק בלימוד בשעות בהן בארץ עדיין לילה וחסר בהשפעת התורה. כמובן שאין בית כנסת שלא אומרים בו לאחר כל תפילה פרק תהילים או שניים למען יושבי הארץ.

"גם בנושא התמיכה הכלכלית עבור תושבי הארץ קיימת היענות גבוהה. לדוגמא, פרויקט 'אחינו' שעל ידי מפלגת ארה"ק כבר גייסה למעלה משני מיליון דולר עבור כל הנצרך למשפחות מפונות הדרום והצפון.

"בד בבד חשוב לי להדגיש את החשש הגדול בעולם התורה, באופן אישי שמעתי זאת מכמה מנהלי מוסדות בא"י, כי ריבוי התרומות עבור מטרות חשובות אלו עלול לפגוע ולהוריד את רמת תמיכת יהודי ארה"ב בישיבות ובכוללים בארה"ק. אסור לשכוח שהתורה היא קיימנו ומקור כוחנו, אין מטרה יותר חשובה ועכשיו במיוחד מאשר החזקת וריבוי לימוד התורה".

 

האם עוברת מחשבה על עלייה לארץ בעקבות האנטישמיות הכללית?

יהודה: "אני לא מכיר מישהו ספציפי שמתכנן כעת לעבור לארץ, אך בהחלט מתחזקת ההבנה שאמריקה איננה הבית שלנו. המקום הטבעי של כולנו הוא ארץ ישראל. השבוע נסעתי עם אחד מחבריי, בעל עסקים באמריקה, והוא טען, עם כל הכבוד למה שהורגלנו, אמריקה היא עניין של זמן עבור היהודים. הבית האמיתי שלנו הוא בארץ ישראל שהיא המקום הבטוח ביותר עבורנו".

יצחק שטיינברג: "לכל הילדים כבר עשיתי דרכון, בינתיים נשארים כאן עם עיניים פקוחות ואם המצב יחמיר מיד נחזור אל בית הגידול הטבעי שלנו – ארץ ישראל, המקום הכי בטוח וטוב ליהודים".

 

שקט בעיר התורה

 

בעיר התורה לייקווד, הדאגות רחוקות, ב"ה. הרב בנימין, תושב השכונה, מספר בהתרגשות על הוויות אביי ורבא הממלאים את היכלי התורה בעיר, כאשר גם ברגעים אלו שוקדים על תלמודם ללא הפסקה אלפי בני תורה.

"לייקווד היא שכונה ענקית בפני עצמה, היא כמו איש של שקט ושלווה המנותק מכל המתרחש בעולם. המקום אינו קשור לשום דבר המתרחש בכל רחבי אמריקה הגדולה.

"רוב התושבים כלל לא עוזבים את המקום גם ביום רגיל. הסיבה היחידה ליציאה מהשכונה היא רק לשמחה משפחתית או לטיול כזה או אחר. כך שאנו לא חשים כל הבדל מתחילת הלחימה לפניה.

"עוד לפני המלחמה אנשים מיעטו מללכת לניו יורק סיטי שם מתרחשים רוב המקרים של האנטישמיות וזאת בגלל כמויות המהגרים המתגוררים שם, ודאי עכשיו אף אחד לא נוסע לשם ומי שנישאר כאן ב"ה לא חש בכלום!"

 

מה תאמר על כל הפרסומים של מקרי האנטישמיות בארה"ב?

"תמיד זה היה ותמיד לצערינו זה יהיה, אך אין כל סיבה להתרגש מכך. מאז ומעולם כל יהודי שהיה הולך למקומות שנמצאים גויים היה נתקל בגילוי אנטישמיות, פשוט אנו צריכים להבין שאין לנו מה לחפש אצלם כי הם שונאים אותנו ולא יעזור כלום נגד שנאה זו".

"ובעיקר, מסיים ר' בנימין בחיוך, "לא להתרגש מכל מה שקוראים בתקשורת על כל אירוע קטן. מחפשים כותרות ומעצימים כל אירוע זניח. והכי חשוב, כל תושבי לייקווד יחד עם כלל בית ישראל בכל מקום שהם מעתירים עבור אחינו בית ישראל שנזכה לישועה בקרוב".

 

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

בין כך ובין כך אתם קרויים בנים!

מיד אחרי אסון מירון, כתב אחד הפובליציסטים הוותיקים והמפורסמים, כי אינו חש כל צער על החרדים שנהרגו במירון יותר משהיה מצטער על נהרגים באסון דומה,

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן