בית כנסת ב…רובע המוסלמי

כשה'סגר' הראשון (אם תרצו: עוצר) הפציע, היה זה בערבו של חג החירות חג הפסח. ההיתר היחיד לצאת אחרי גבולות ה-100 מטר היה לצרכים חיוניים כמו רכישת מזון ותרופות.

במטרה להתאוורר קמעא החלטתי לשים פעמיי – רגלית – לרשת 'יש' שממוקמת בשכונת כנען בצפת. שתי דרכים היו לפניי: דרך הוואדי הסמוך לביתנו (כן, היכן שממוקם ה'מעיין' המפורסם) עמוק לתוך היער הרווי בעצי זית עתיקים, ודרך העיר.

בחרתי בדרך השנייה, בפרט שליד 'כיכר אגד' אני מכיר 'דרך קיצור' במעלה ההר הצופה על ביריה והרי הגליל בנוף מרהיב משכר ומשובב לב – כל אימת שאתה מטפס קמעא, אתה מגלה עוד נוף ירוק עשיר לצד פארק הבוסתנים 'עמק התכלת' שנמצא מתחתינו. נפלאות הבריאה (תמיד מכרים מהמרכז שואלים אותי אם "מתרגלים"… אז התשובה שלילית בעליל. כל פעם זה מפעים מחדש).

ואז, באורח שמימי, ליד 'כיכר אגד', אינה הקב"ה לידי תגלית היסטורית, שרבות יש יתומות כמוה. חריטה על לוח אבן תמיד מסקרנת ובייחוד כאשר אין לה דורשים (ויש כאלו – כאמור – בשפע רב – ברחבי העיר העתיקה שלנו).

***

 

על בית הכנסת דחסידי 'זידיטשויב' בצפת לבטח לא שמעתם. רק אם תתאמצו ותתבוננו היטב בחריטה שעל לוח האבן שליד הכיכר המוכר הסמוך לעיר העתיקה – תגלו על קיומו.

בית הכנסת דחסידי זידיטשויב-צפת הוקם בשנות התש"י במבנה מיושן שמול הקלויז העתיק של חסידי צאנז בעיר העתיקה, וזאת הודות לפעילותו של ראש העיר החרדי ר' משה פודהוצר ז"ל, זאת לאחר שאביו ר' יונה ז"ל, היה ממייסדי בית הכנסת המקורי.

לאחר מכן, בעיקר בשל צוק העיתים, העתיק בית המדרש שוקק החסידות את משכנו לאזור שהיה בעבר "הרובע המוסלמי" בפינת רחוב ה-כ"ב דהיום, הקרוי על שם כ"ב ילדי צפת שנעקדו על קידוש השם בפיגוע הידוע במעלות.

בשעתו, הגיע כ"ק האדמו"ר רבי שלום אייכענשטיין זי"ע, להתגורר בעיה"ק ואז הנהיג ברמה את החסידים. "היה זה לפני כ-60 שנה, אני זוכר עצמי מתפלל שם כילד", מספר לי השבוע ר' יעקב גרוס. "אבי, הר"ר זלמן גרוס זצ"ל ניהל את הכולל, שבו למדו  זקני צפת, והאדמו"ר – שעבר בהמשך לאמריקה – היה שולח מדי פעם כסף לחלוקה ללומדי הכולל".

לאחר שהרבי עזב לארה"ב, נותר בית המדרש בשיממונו מספר שנים, כאשר לאחריהם קיבלו חסידי חב"ד בעיר מידי 'עמידר' – הבעלים הרשמית של המקום, את אחריות הזכויות עליו. הרבי זיע"א, אגב, נטמן בבית החיים בעיה"ק.

"מסיבות שונות בית המדרש לא פעיל זה עידן ועידנים", אמר לנו בשעתו הרב גבריאל מרזל שיחי', רב בית הכנסת 'צמח צדק' בעיר העתיקה, "אבל כולנו תקווה שיתאפשר לנו להחזיר את הפעילות התורנית השוטפת במקום בקרוב".

והתקווה – אכן התממשה. בחודשים האחרונים עבר המקום לידי קהילת 'אביר יעקב' שבראשות הרה"צ רבי יצחק אבוחצירא שליט"א, שם עשויות להתקיים בקרוב תפילות ושיעורי תורה תמידין כסדרן לתפארת עיר הקודש צפת.

אולי עוד עדות לפריחה המרנינה של צפת – עיר עם חרדיות מבוססת, בכל שכונותיה וחצרותיה נשמע תדיר שאון של תורה ותפילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן