בהיותי בחור בישיבת פוניבז' היינו הולכים מדי שבוע לשמוע חבורות בביתו של מרן ראש הישיבה רבינו הגר"ג אדלשטיין שליט"א.
הגיע חנוכה ובאופן לא שגרתי הרבנית ע"ה שלחה מגש עם 'לטקס' שהבחורים יאכלו בסוף החבורה.
מרן ראש הישיבה שליט"א מביט עלינו ושואל: מה מברכים על 'לטקס'? יש כאן קמח, זו שאלה האם הקמח הוא לדבק או בגדר נותן טעם. יש כאן תפוח אדמה, האם הוא ניכר או לא, וגם יש שהכל.
כפי הנראה הכל היה מתוכנן, לא עובר רגע והרבנית שולחת ביסקוויטים לברכת מזונות, לאחר רגע הגיעו בננות לברכת בורא פרי האדמה ולאחר רגע הגיעו כוסות תה לכל הבחורים לברכת שהכל.
המחזה הזה מאוד נחקק בכולנו, יש כאן גם ענין חינוכי איך להסתכל על הלכות ברכות, איך להתבונן, מגיע מאכל ידוע כמו 'לטקס', איך חישב מרן שליט"א את כל הברכות. היה זה שיעור בפני עצמו שביקש ללמדנו.
צילום: שוקי לרר
