מעשה מיוחד מאוד סיפרה הרבנית שרה ישראלזון תחי', שהיא זוכרת כאשר רבינו שליט"א ואשת חבר הרבנית הצדקנית מרת בת שבע ע"ה, נסעו לירושלים לדבר עם אחד המחותנים שלהם בעניין הצעת השידוך שעמדה אז על הפרק.
במהלך הפגישה הם הגיעו לנושא הכספי וכדרך שידוכים כל צד דיבר אך לא הגיעו להבנה בעניין הממון, נפרדו יפה ועזבו את הבית.
הרבנית ע"ה אמרה לרבינו שליט"א, נלך לתחנת האוטובוס הקרובה ונשוב לבני ברק.
רבינו אמר, "עוד לא, נלך לגדר סמוכה, נמתין שם עשר דקות".
שאלה הרבנית, "מה העניין בזה?"
אמר רבינו, "ראיתי על הפנים שלו שאינו שלם עם עצמו. אם ירצה לחזור בו, שיוכל לחזור בו. אם ניסע באוטובוס הוא כבר לא יוכל לחזור בו".
רבינו שליט"א והרבנית נשענו על גדר סמוכה, לא חלפו כמה רגעים והמחותן לעתיד יוצא מביתו ומיד כשראה אותם אמר בשמחה גדולה: "איזה נס שלא הלכתם! חשבתי על מה שדיברנו וזה בסדר גמור!"
חזרו לביתו והשלימו את השידוך בשעה טובה.
לפני שחזרו לבני ברק, ביקשה הרבנית לעלות לאביה, רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל. כשהגיעה לביתו סיפרה לו על כל הפרטים.
מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, כל כך התפעל מהמהלך המיוחד ואמר: "מהרגע הראשון שהכרתי אותו, ידעתי שהוא עושה את עצמו ככה, אבל הוא פיקח גדול מאוד!"
