רבני בתי החולים: "אנחנו קורסים תחת העומס"

"מערכת הבריאות חולה", צועקות הכותרות * הרופאים חמורי-הסבר נזעקים כשמאחוריהם הדוברים הנמרצים, קולם של מנהלי בתי החולים נשמע, של הרופאים גם כן, רק לא של רבני בתי החולים * לראשונה הם שוברים שתיקה רבת שנים * כתבה מרתקת
חדר מיון / אילוסטרציה

"שימשתי כרב בית החולים 'הלל יפה' למעלה מחצי יובל שנים", אומר הרה"ג רבי דוד הלל שליט"א, במהלך רב-שיח רבני בתי חולים, "ואיש, איש לא יאמין אילו תפקידים נפלו עלי בבית החולים. ואסביר: ביום ראשון ערכתי ניפוי של כלל הקטניות כמו גם של הקמח והסולת; גם סכו"ם מיינתי והכנתי לטבילה והכשרה ולאחר מכן סידרתי אותם מחדש כדי שיהיו מוכנים למחלקות; חילקתי יין במחלקות לקידוש. מלבד זאת, כרב בית החולים, נושאים כלליים רבים היו תחת אחריותי".

רב ביה"ח רמב"ם בחיפה לשעבר, הרה"ג רבי שמואל קפלן שליט"א, מחדד: "תפקידו של הרב הנו רבגוני: הוא משמש כרב ביה"ח וגם כמשגיח הכשרות שלו. זהו מצב אבסורדי. זה כמו שפרופסור ינקה את המחלקה".

מאחורי הקלעים

מדובר ברב-שיח ייחודי, שכן אין זה סוד, שרבני בתי החולים מעולם לא השמיעו קולם. קולם נשמע אך בבית הכנסת, בינות למסדרונות ובקול לחש לרופאים. שאלות כבדות-משקל מגיעות לפתחיהם של המנהלים הרוחניים של בתי החולים, אך אלו מעולם לא זכו לחשיפה פומבית.

"מערכת הבריאות חולה", צועקות הכותרות התקשורתיות. הרופאים חמורי-הסבר נזעקים כשמאחוריהם הדוברים הנמרצים, בניסיון לקושש עוד כמה זהובים ממשרד הבריאות. קולם של מנהלי בתי החולים נשמע. של הרופאים גם כן. רק לא של רבני בתי החולים. אלו עוטים על עצמם מעטה עב של הסתרה ונותרים מאחורי הקלעים של הסערות הגדולות שמזעזעות את המדינה.

עתה, הם שוברים שתיקה רבת-שנים. פורקים את אשר על לבם, מנתחים את סוגיות השעה הבוערות ומספרים על הדילמות המסקרנות שמגיעות לפתחם – יום יום, שעה שעה.

המשתתפים ברב-שיח המיוחד: הרה"ג רבי שמואל קפלן שליט"א, לשעבר רב ביה"ח רמב"ם בחיפה ורב שכונות בת-גלים בעיר. הרה"ג רבי דוד הלל שליט"א, לשעבר רב ביה"ח 'הלל יפה' בחדרה. הרה"ג רבי יוסף זילברפרב שליט"א, רב ביה"ח 'בני-ציון – רוטשילד' בחיפה, רב שכונת 'הדר-עליון' בעיר וראש רבני השכונות בעיר הצפונית. הרה"ג רבי משה דיין שליט"א, רב ביה"ח לבריאות הנפש 'מזרע' הסמוך לעכו.

הדיון הזה, אני רואה על פני רבני בתי החולים, כמוהו כמים קרים לנפש עייפה. כבר מזמן ייחלו להעלות את מצוקותיהם בפורום כל-שהוא. עוד מעט יתברר לי, כי אכן העוולות זועקות עד לשמים ומבקשות פתרון הולם בדחיפות. לראשונה יש להם פה. הדיון טעון וסוער למדי.

מעמד רבני בתי החולים

השאלה הראשונה שמעסיקה אותנו היא שאלת מעמדם של רבני בתי החולים בישראל.

אין זה סוד, שמעמד הרבנים לוקה בחסר. הדבר הזה בעוכרינו: שכן, אין בעצם לרב השפעה של ממש על שאלות בעלות משקל העולות מעת לעת בביה"ח. הרב מקבל דעה זניחה ולא את היחס ההולם לו כמשפיע ואולי אף מכריע.

הרב קפלן: "ברצוני להקדים: אנו נמצאים במצב קצת קשה מבחינת דת. לכל דבר יש תקציבים, מלבד לנושאי דת. וזאת מהסיבה הפשוטה: הפכנו לדוגלי הרפואה המערבית: עושים הכל במחיר הנמוך ביותר כדי לקבל את התמורה הגבוהה ביותר. הווי אומר: מחלקה שמכניסה כסף לקופה והיא רווחית, תפעל, אך כזו שלא מניבה כסף, ממש לא. מחלקת צרכי דת, לפחות בעיניים רפואיות, אינה יכולה להכניס כסף רב והתוצאה היא שמושקעים בה מינימום משאבים".

הרבנים מציינים כי יש הבדל מהותי בהבנת חשיבות תפקיד רב ביה"ח בין בתי החולים הכלליים לבתי חולים כדוגמת לניאדו בנתניה ומעייני הישועה בבני ברק, במקומות אלה מטבע הדברים ערים יותר לחשיבות תפקידים אלו במעשים שבכל יום ובפרט בשבת, אם כי תמיד ניתן לייעל ולשדרג את השירותים השונים.

"העומס בבתיה"ח פוגע בצנעת הפרט"

ללא כל ספק, סאגת העומסים בבתי החולים, מטרידה ביותר. מחזה של חולים המאושפזים שעות ארוכות במסדרונות – הפך לדבר שבשגרה. בבתי החולים מתמודדים עם מאות אחוזי תפוסה.

המצב הבלתי-נסבל הזה מטריד לא-רק את ראשי מערכת הבריאות בישראל ומנהלי בתי החולים. גם את רבניהם המסורים.

מצוקת העומסים בבתי החולים הפכה לסאגה המדוברת ביותר באחרונה. יותר ויותר חולים כואבים מוצאים עצמם 'זרוקים' במסדרונות בתי החולים. המציאות העגומה הזו משליכה גם על ההלכה? הגיעו אל שולחן הרבנים שאלות הלכתיות הקשורות לכך?

הרב זילברפרב: "בהחלט. חולים או שארי-בשרם פנוים אליי וקובלים בכאב כי לעתים, מחוסר ברירה, המצוקה הזו מזמינה שאלות הלכתיות של 'ייחוד' וכדומה. אוכל רק לציין, כי פעמים רבות ביה"ח נענה לבקשה ומעביר את החולה שומר המצוות לחדר אחר, וזאת למרות המצוקה הנוראית השוררת".

הרב הלל: "לא קיבלתי פניות בנושא הזה. אמנם המחלקות הפנימיות עמוסות, אבל סוגרים את המחלקות כשזה קורה. לא מטפלים בחולים בפרוזדורים".

הרב קפלן: "המצוקה הזו בהחלט משליכה על בעיות הלכתיות הנוגעות לצנעת הפרט. פנו אליי לא אחת מטופלים בנושא המעיק הזה".

חופה בבית הכנסת של ביה"ח

בית החולים, מקום שבו המוות והחיים נפגשים באחת. ביה"ח הוא המקום שמבטא את הפרדוכס החריף ביותר: בו-בזמן שמאושפזים מסתלקים לבית-עולמם, יש כאלו שכרגע, לקול בכי מתוק, מגלים את עולמם. כאן נשמע בכי מתוק; כאן בכי של בני משפחה דווים. בית החולים מכיל עולם מלא של רגשות. עם כל זה נפגש רב בית החולים.

בנוסף, מטבעם של דברים, סביר להניח שחולים שומרי מסורת לא יפסחו על לשכתו של הרב בבקשת ברכה טרם ניתוח שיעבור בן-משפחתם.

לכן, התעקשנו שרב השיח הזה לא יהיה עוד מלאכה עיתונאית קרה. נכון, יש מועקות לא מעטות שעומדות זה עידן במוחם של רבני ביה"ח והן אלו העומדות על ראש שמחתנו, אבל אי אפשר לפסוח גם על רגעי התרגשות בלתי-נשכחים, כאלו שלא יימחו מזיכרונם של הרבנים לעד.

הנה מה ששמענו מהרבנים. שמענו והתרגשנו.

הרב דיין: "זכינו לשדך בין חולים מהמחלקות. אחד מהם, למשל, כזה שלפני שנים מספר כמעט התייאש מחייו. כיום, יש לזוג כמה ילדים והם חיים באושר. אנחנו בקשר רציף עמם. יש עוד כמה מטופלים ששידכנו. הדבר הזה מביא לנו שמחת חיים וסיפוק. זה רגע שמעניק אושר".

הרב קפלן: "כרב שכונת בת-גלים, לא-פעם ערכנו בביהכ"נ של ביה"ח 'חופות' של זוגות שהוריהם אושפזו בביה"ח. רגע מצמרר הוא ללוות לחופה חולים שליווינו אותם במחלות אונקולוגיות או במחלקת כוויות וכמעט איבדו צלם אנוש, ירחם ד', ולראות איך הם ממשיכים לחיות, באושר, ב"ה. אנחנו בקשר תמידי עם החולים הללו. רבים הם המקרים שהיו חולים דווים וסחופים במחלקת 'מוח עצם' וכדומה ויצאו מכאן באושר וכבוד. זה נותן לנו, הרבנים, כוח ועזוז להמשיך ביתר שאת במלאכת הקודש".

קידוש ד'

במסגרת רב-השיח הטעון ביקשנו לעשות הפוגה קלה מהשאלות כבדות-המשקל שעסקנו בהן ולעבור לשאלה 'עיתונאית' יותר. השאלה הזו מסקרנת אותי, וודאי את הקוראים, אמרנו לרבנים: תוכלו לשתף אותנו בשיג-ושיח עם גדולי תורה שפגשתם בימי משכבם בבית החולים?

הרב זילברפרב: "הגאון רבי שמואל שולזינגר זצ"ל, רבה הנערץ של קריית אתא, ת"ח בעל ידע עצום, התאשפז אצלנו בבית החולים. זכורני, שהקפיד להדליק נר חנוכה בלובי המחלקה, כדי לפרסם הנס, זאת אף שלא היה מחויב בדבר – שכן הדליקו עבורו כבר בביתו".

הרב קפלן: "הגאון הגדול רבי אליהו מישקובסקי זצוק"ל, ראש ישיבת 'כפר חסידים', שכב במעוננו. גם הגאון הגדול רבי דוד יצחק מן זצוק"ל, ראש ישיבת כפר חסידים, שכב כאן בימי חוליו הקשים. אני יכול לציין שהיה קידוש ד' גדול. שחו בפניי האחיות בהתפעמות: למרות עומס מכאוביו, הוא החריש והיסה. לא פלט מילה של התאוננות ואנחה. גדולי התורה שהתאשפזו כאן הביאו קידוש ד' אמיתי בפני כל רואיהם.

"כאשר פגשתי בביה"ח את זקן המשגיחים מרן הגה"צ רבי דב יפה זצוק"ל, שאלתיו: אני נכנס למחלקות אונקולוגיות ולבי נשבר בקרבי למראה צעירים שהמחלה מכלה את גופם ועושה אותו חידודין חידודין. איך אוכל להתחשל ולחשל? המשגיח זצוק"ל, השיב לי שאלמד טרם לכן ספרי מוסר כמו 'מסילת ישרים' ו'שערי תשובה' על נושא אמונה, וכך ארעיף דברי חיזוק על החולים".

רבני בתי החולים נפרדים בלחיצת יד. בתפילה ותקווה שלא יזדקקו כלל לשירותיהם בבתי החולים, רק באירועים משמחים ובשורות טובות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן