צדיקים במיתתם קרויים חיים

בפסק ההלכה של מרן הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל על העלאת ארונו של מרן אדמו"ר הרה"ק רבי יוחנן מסטאלין קארלין זי"ע כתב: "מצוה לפתוח את הארון ולהעבירו בכל ארץ ישראל מדן ועד באר שבע להראות כי יש אלקים בישראל" * בכ"א כסלו יומא דהילולא של שני הצדיקים, של הרבי והפוסק

יומא דהילולא קדישא של מרן אדמו"ר רבינו הרה"ק רבי יוחנן מסטאלין קארלין זי"ע הינו באותו יום הסתלקות של מרן הגאון רבי צבי פסח פראנק זצוק"ל, שהשנה הוא שנת השישים להסתלקותו. בעירנו המעטירה מודיעין עילית, מתגורר כיום אחד התושבים החשובים והוותיקים, הרב הגאון רבי שבתי רוזנטל שליט"א, בספר מ'שואה לדור' צויין הקשר המופלא בחיי חיות של הגרצ"פ עם הרבי זי"ע.

וכך סיפר לנו בנועם שיחו: "קשר מופלא היה בין הרב פראנק והקארלינער-רבי. מי שקישר ביניהם היה הגאון החסיד רבי שמעון בוקשפן זצ"ל, שהיה נאמנו של הרבי מקארלין זצוק"ל וכיהן כראש מוסדות קארלין סטאלין. רבי שמעון היה ממקורביו של הגרצ"פ זצ"ל ושוחח עמו רבות בלימוד, בכל יום חמישי היה עולה לביתו וחזר בפניו של השיעור שמסר מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל והרב היה מקשיב לכל השיעור. כן מינהו כממונה ואחראי על הקדשות שונות וראה בו איש ישר ונאמן".   

התגלות שמימית

ידוע גם פסקו של הרב, יחד עם עוד רבנים אודות העלאת ארונו לארה"ק, שראו התגלות מופלאה של השגחה עליונה לחזיון נפלא של התגלות שמימית העומדת בסתירה לכל הסבר טבעי, כשחסידים שטיפלו בהעברתו ראו עין בעין בשלימות גופו הטהור של מרן אדמו"ר הרה"ק רבינו יוחנן מסטאלין קארלין זיע"א, אשר לא שלטה בו רימה, בעת העברתו מארה"ב לארץ הקודש ביום ח"י אדר תשי"ז, ששה עשר חדשים לאחר הסתלקותו לגנזי מרומים ביום כ"א כסלו תשט"ז.

שאלנו את רבי שבתי האם זוכר את הסיפור?  

"בודאי שהנני זוכר. לא ניתן לשכוח זאת. היה כמה חודשים מו"מ עם החסידים בחו"ל האם להעלות את הארון לארץ ישראל. אני זוכר שני חסידי קארלין ששהו אז אצל הרב ושוחחו עמו, הגה"ח רבי שמעון בוקשפן זצ"ל ויבדל"ח הגה"ח רבי יעקב שמש שליט"א, לאחר מכן ראו את הנס המופלא שנשאר שלם בגופו".   

תשובות רבות במשא ומתן הלכתי זה של העלאת ארונו של הרה"ק מסטאלין קארלין נכתבו ע"י כל גדולי הדור זצ"ל שנדרשו לחוות דעתם בנושא, אלו מובאים באריכות בקובץ בית אהרן וישראל גליונות מ"ח-מ"ט. יחד עם הסיפור בפרוטרוט, וכך הם הדברים:

באותו יום מר ונמהר, כ"א כסלו שנת תשט"ז, כשהרה"ק מסטאלין קארלין נתבקש לישיבה של מעלה באשמורת הבוקר, והובא מבית החולים לחצרו הק' שבוויליאמסבורג, היו החסידים האבלים שרויים במבוכה רבה היכן לגנוז את ארון האלקים, וכיון שלא פירש רבינו זי"ע כוונתו הק' בנדון זה, הרי חלוקות היו דעותיהם של החסידים המקושרים בארה"ב עם החסידים בארה"ק היכן לכרות את ציונו של הרבי.

כינסו שלשה מהצדיקים שהיו קרובים לרבינו זי"ע: הרה"ק רבי מרדכי שלמה מבאיאן; הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ והרה"ק רבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ זי"ע, ושאלו לדעתם הק', אך גם אם דעתם הק' היתה נוטה להעבירו לארץ הקודש, בכל זאת נמנעו מלחוות דעתם במפורש, לאחר שראו כי כל צד מהחסידים איתן בדעתו.

גם הגאון רבי יונתן שטייף זצ"ל שהתבקש ע"י מספר חסידים לחוות דעתו, ענה ואמר: 'לו היו החסידים שומעים לי היו מעבירים אותו לארץ הקודש, כי על אף שהאדמו"ר זי"ע בחיים חיותו היה מקריב עצמו למען הכלל, ומסתמא אילו היה נשאל לדעתו, היה בודאי עונה כי הוא מוכן למען הכלל להטמן בארצות נכר, אך אנו מחוייבים למען כבודו ולנחת רוחו הטהורה להעבירו לארה"ק'. על פי הצעתו של הרה"ק מקוזניץ זי"ע הוחלט להפיל גורל שבו עלה ארה"ב כמקום מנוחתו של הרבי זי"ע.

ההכנות נעשו לקיים את הלוויה, לאחר טבילה במקוה הניחו את גופו הקדוש בארון שנעשה משלחן הישיבה הק' עליו ערך פעמים את שלחנו הטהור. ולפי הוראת הצדיקים הנ"ל, לא נעשו חורים בתחתית הארון כנהוג, מתוך תקוה כי יעבירוהו לאחר מכן לארה"ק.

הלווייתו של רבינו נערכה בהשתתפות המונים שביכו את האבידה הגדולה ונטמן בחלקת החסידים שיסד בשם 'נחלת בית אהרן וישראל', כשבמעמד זה הוכרז כי הקבורה היא על תנאי, ובאם תתגלה בעתיד צוואתו כי רצונו להיטמן בארה"ק, או אם יינתן פסק-דין דומה על ידי הרבנים יעבירוהו מיד לארה"ק. החסידים בארץ ישראל שהיו אבלים ודוויים על הסתלקותו של עטרת ראשם ותפארתם, המשיכו בפעולות כדי להעלות את ארון הקודש לארץ הקודש, והם פנו לגדולי הדור כדי שיביעו דעת תורה בנדון.

ארונו מגיע ארצה

אור ליום ח"י אדר שני, נחת המטוס בשדה התעופה בלוד, שם צדיקי הדור זצ"ל המתינו לחלוק לרבי כבוד אחרון, וליוו את הארון עד לחיפה, שם התעכבו במשך הלילה בבית מדרשו של רבינו זי"ע כשהחסידים עומדים לידו כל העת באמירת תהלים. למחרת המשיכה ההלויה לעיה"ק טבריה, המוני חסידים שבאו מכל רחבי הארץ, לבכות סילוקו של צדיק למרות כי עברה שנה וארבעה חודשים הורגש הכאב כאילו וההסתלקות היתה זה עתה.

כל העת ההיא היו דיונים בין החסידים האם לפתוח את הארון. הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא זיע"א הכריע באופן ברור כי יש לפתוח את הארון. הארון הוכנס לבית חדר הטהרה יחד עם כמנין מזקני החסידים שעליהם הטילו את פתיחת הארון.

ברתת ובזיע פתחו קצה ממכסה הארון, הרה"ח רבי מנחם קליין ז"ל שעמד בראש החברה קדישא פרושים שבירושלים אשר הגיע במיוחד לטבריה, הכנים את ידיו מתחת למכסה ונגע ברגליו הטהורות של רבינו, ובהתרגשות גדולה הכריז כי גופו הטהור של הרבי שלם, כאילו רק עתה נסתלק לשמי רום. הוא סיפר כי בהגיעו לטבריה הצטער על ששכח באופן מוזר לקחת עמו התמרוקים אותם הוא מכניס בארונות הנפטרים לסלק ריח רע, אך עתה מתברר כי אין לו כל צורך בהם, מכיון שמהארון נודף ריח טהור, וזאת על אף ששה עשר חדשים שעברו מאז הסתלקותו. השמועה התפשטה מיד בין החסידים שחיכו בכיליון עיניים, ההתרגשות היתה גדולה מאד, גופו הטהור של מרן אדמו"ר זיע"א הוצא מתוך הארון ונישא בידי החסידים לעבר בית העלמין העתיק טבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.

מסע הלוויה הפך למסע של אמונה, כל המשתתפים ראו עין בעין התגלות שמימית ונסית העומדת בסתירה מוחלטת לדרך הטבע. הרבי נטמן בקבר שנחצב ליד ציונו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטעבסק זי"ע, בעל 'פרי הארץ' ומייסד הישוב החסידי בארה"ק, מקום אשר נתגלה באופן פלאי ונתקיימה הבטחתו של הרבי זי"ע לחסידים שבאו אליו מטבריה בעת ביקורו האחרון בארצנו הקדושה בימים הנוראים של שנת תשט"ו, לבקשו שיבקר בעירם, ענה ואמר: 'דעם קומענדיגן מאל וועלן מיר זיין אין טבריה אליינגערע צייט'! ['בפעם הבאה נשהה בטבריה זמן ארוך יותר'!].

הארון הריק שזכה להיות משכנו של צדיק הועלה עם החסידים לירושלים, ותוך ימים ספורים היה למאכולת עש, כששרידים הימנו לוקטו בידי החסידים כשמירה וסגולה. השמועה המרעישה הגיעה לאזניהם של רבים מגדולי הדור שהגיבו בהתפעלות עצומה, חלק מהם היו שותפים בהכרעה להעלותו לארץ הקודש.

#הרה"ג רבי שבתי שליט"א, ציטט שנים רבות לאחר מכן, את ששמע בשעתו מהגה"ח רבי יעקב שמש שליט"א, שמרן הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל התבטא אז בהתפעלות: "כל כך צעיר היה הרבי וכה גבוה התעלה, אין כל ספק בדבר כי עובדת היות גופו הטהור שלם הוא דבר נעלה ונשגב, כי הגמרא (שבת קנ"ב ע"ב) מעלה על נס ענין זה על רבי אחאי בר יאשיה סימן הוא כי גם בימיהם דבר זה לא היה מצוי כל כך. אילו ידעתי על כך קודם, הייתי מצוה לפתוח את הארון ולהעבירו בכל ארץ ישראל מדן ועד באר שבע להראות לכולם כי יש אלקים בישראל!"

זכות הצדיקים תגן בעדינו ובעד כל ישראל, אמן.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן