הנהגתו המופלאה של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין

מרועי ומנהיגי עולם החסידות נמנה הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, בנו של הרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהבישט זי"ע, בנו של הרה"ק רבי אברהם המלאך זי"ע, בנו של הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ממשיכו ותלמידו של מרנא רבינו הבעש"ט זי"ע.

הרה"ק מרוז'ין הינו אבי השושילתא קדישא חיבת רוז'ין ממנה צמחו ענפים רבים רבי פארות וצאצאיו היו למנהיגי ישראל שרבבות נהרו אחריהם.

בילדותו הסתלק אביו, ואחיו הרה"ק רבי אברהם גדלו. בהיותו בן שבע שנים בא בקשרי שידוכין עם הרבנית מרת שרה ע"ה, בת רבי משה, ראש הישיבה בברדיטשוב. כשמלאו לו י"ג שנים התקיימו הנישואין בעיר בוטושאן, מקום מגורי חותנו. נתמנה ע"י החסידים כממלא מקום אחיו רבי אברהם שלא השאיר אחריו זש"'ק, ואבותיו הקדושים. ראשית הנהגתו לחסידים היתה בפרוהבישט עיר אבותיו, ממנה עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין. גדולי דורו חלו מפניו והכניעו עצמם אליו עוד בהיותו צעיר לימים.

בחודש אלול תך"ז נשא בזיוו"ש את אלמנת הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע. כל ימיו המשיך בדרך אביו והתנהג בצורה מלכותית ובעשירות מופלגת. בעקבות כך הלשינו עליו למלכות וסבל רדיפות רבות מהצאר של רוסיה, ישב שנתיים בבית הסוהר עד שהבריחוהו לאוסטריה ונשאר לגור בעיד סאדיגורא עד סוף ימיו.

בשלהי תשרי של שנת תרי"א נפל למשכב וממנו לא קם. לפני פטירתו אמר: "רבי הקדוש העיד על עצמו שלא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה. אף אני מעיד עלי שמים וארץ שלא נהניתי מהעולם הזה אפילו כחוט השערה, כל הנהגתי בגדלות וברחבות הייתה לכבוד שמו יתברך", ובזה יצאה נשמתו הטהורה ביום ג' חשוון תרי"א. והוא בן נ"ד שנים בלבד ומנו"כ בסאדיגורא.

 

החסידים חקוקים על לוח לבו

 

בפי חסידים מסופר, כי פעם שאל הרה"ק רבי משה צבי מסאווראן זי"ע את הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע, מה הנכם עושה עם כל האנשים שבאים אליכם לימים הנוראים? ענה הרה"ק מרוז'ין: 'כל אחד מהחסידים שמגיע אלי לימים הנוראים, כשאני רואה אותו הוא נחקק על לוח לבי. אחר כך, בראש השנה ובמיוחד בזמן התקיעות, אני פותח את הלב שלי לקב"ה וה'פתקים' של כולם נמסרים ישר לידי הריבונו של עולם'… הצדיק שהוא בבחינת 'תפארת ישראל' מכיל את הנשמות של כולם, גם כשאינו חושב כעת על כל אחד בפרט, הכל מתגבש לכלל אחד ונמסר לד' שכותב וחותם אותנו לחיים טובים ולשלום.

 

ה'קויטל' שמסר בעת שמחה

 

סיפר הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל, סיפור מופלא בשם זקני חסידי קרלין ששמעו באזנם מבתו של הרה"ק אברהם יעקב מסאדיגורא, מרת פייגא, ונכדת הרה"ק בעל ה"בית אהרן" מקרלין, שסיפרה את הסיפור דלהלן לפני הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין בעת ששהה בירושלים:

פעם אחת השתתפה באחת משמחת נישואי קרוביה מנכדי הרה"ק מרוז'ין, והרה"ק מרוזין עצמו ג"כ השתתף בשמחה זו. כן השתתפה הרבנית הצדקנית מרת אדל, בתו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' שכבר היתה זקנה מופלגת, ומחמת דוחק החסידים העמידוה על תל גבוה שתראה ממרחק את החופה, ואת הילדה פייגא, בתו של הרה"ק מסאדיגורא, שעדיין היתה ילדה קטנה, העמידו לידה.

כשעבר הרה"ק מרוז'ין ליד התל בדרך לחופה, עצרה אותו הצדקנית אדל ואמרה "מזל טוב" והמשיכה: "אומרים בשם צדיקים, שהאבות באים מהעולם העליון להשתתף בשמחת בניהם ונכדיהם, א"כ הרי לבטח יבואו הנה זקניי הבעש"ט והמגיד, לכן אבקש ממך שתמסור את הקווייטל שכתבתי לסבי הבעש"ט".

הרה"ק מרוז'ין נטל את הקוויטל, קיפלו והניחו בחיקו.

כשחזר הרה"ק מרוז'ין מהחופה עבר דרך התל ההוא, ושוב בירכה לו הזקנה אדל בברכת 'מזל טוב'. השיב לה הרה"ק מרוז'ין: "קיימתי את בקשתך ולא מעלתי בשליחותי, מסרתי את הקוויטל לידי זקנכם…"

כשסיימה הרבנית מרת פייגא לספר סיפור זה להרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין התפעל עד מאוד מעובדא נפלאה זו.

בספ"ק מבואר יותר ענין זה, ולכן ראו חסידים ואנשי מעשה להשתתף בשמחת הצדיקים, כי אבותיהם הצדיקים באים מעולם העליון להשתתף בשמחתם. ראה בארוכה להרה"ק רבי מאיר מאפטא בספרו "אור לשמים", פרשת במדבר, שהצדיק מתרומם ביותר בעת שאבותיו באים אל שמחתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן