סיפור מבהיל ממרנא ה"חפץ חיים" זיע"א, נותן לנו מבט על מידת הכנסת אורחים מופלאה והשפעתה לדורות, על הסכנה האיומה בקריאת ספרים חיצוניים ועל חובת הזהירות הגדולה והדאגה לכל נשמה ונשמה מישראל.
יהודי שהגיע לאמריקה ופגש שם יהודי שאינו שומר תורה ומצוות שהיה נותן צדקות לתלמידי חכמים וישיבות.
תוך כדי שיחתם אמר לו אותו יהודי רחוק מתורה ומצוות שמספר פעמים הוא היה על סף התבוללות, רח"ל ודבר אחד עצר אותו ומנע ממנו מלהתבולל.
מהו אותו הדבר שעצר אותו?
סיפר אותו יהודי: בצעירותי, כשהייתי בחור, חפצתי להיכנס לישיבתו של ה'חפץ חיים' בראדין. באתי ל'חפץ חיים' וביקשתי להתקבל לישיבה.
ה'חפץ חיים' דיבר איתי כמה מילים ומיד הבחין שאני נגוע בכפירה, באפיקורסות, שחסר לי באמונה. הוא הבין מיד שאני קורא ספרים חיצוניים ונגוע מהם, שאני מורעל מהספרים של המשכילים.
אמר לי ה'חפץ חיים': "אני לא יכול לקבל אותך לישיבה, זה מסוכן, זה יכול להדביק אחרים".
אמרתי לו: "אבל עכשיו כבר מאוחר בלילה, מה אני אעשה? שיתנו לי לפחות לישון הלילה בישיבה".
ה'חפץ חיים' היה עמוד החסד, אבל הוא לא הסכים. הוא אמר לי: "לא. אפילו לילה אחד אינך יכול לישון בישיבה, מספיק משפט אחד שאתה אומר לבחור ואתה יכול להרעיל אותו, זה מסוכן, מדובר בחיי נפשות. לא תתורו אחרי לבבכם זו מינות. אבל", הוסיף ה'חפץ חיים' ואמר לי: "לישון בישיבה אינך יכול, אז תהיה האורח שלי, אצלי אתה יכול לישון".
ה'חפץ חיים' נתן לי ארוחת ערב, הציע לי את המיטה והלכתי לישון.
***
ל'חפץ חיים' הייתה פינה במטבח שבה הוא היה יושב ועוסק בתורה. נשכבתי על יצועי ושמעתי את המתיקות שלו כשהוא לומד. שכבתי במיטה מהורהר ושמעתי את קול ניגונו של ה'חפץ חיים' בלימודו.
באמצע הלילה, פתאום אני רואה שה'חפץ חיים' ניגש אלי, מוריד את המעיל שלו ומכסה אותי, שיהיה לי כיסוי נוסף מעל הרגלים, שיהיה לי חם יותר.
ה'חפץ חיים' חשב שאני כבר ישן, אבל הייתי עדיין ער.
החמימות הזאת שה'חפץ חיים' כיסה לי את הרגליים בשביל שיהיה לי חם ונעים יותר, היא זו ששמרה עלי כל השנים והשאירה אותי יהודי!
ה'חפץ חיים' ידע מה זאת הכנסת אורחים, את המעלה העצומה של הכנסת אורחים שהיא גדולה יותר מקבלת פני השכינה. אפילו בחור אפיקורס שהוא לא רצה להשאיר בישיבה אף לא ללילה אחד, הוא הכניס לביתו ודאג לו שיהיה לו נעים ביותר!
בתמונה: היכל ישיבת ראדין במסע הקודש של ארגון "דרשו"
צילום: דרשו
