עם צאת הספר החדש "מבוא למדע הא-להי", יצאנו לריאיון קצר עם מחבר הספר ר' משה רבפוגל, כדי לעמוד על מהות הספר ולהבין את מטרותיו.
שלום ר' משה רבפוגל!
שלום גם לכם!
שמענו רבות על הספר שיצא לאחרונה, ברצוננו להבין כמה נקודות.
בשמחה!
בא נתחיל ברשותך בלב העניין . מה זה "המדע הא-להי"? מהי משמעות המילה מדע בכלל?
המדע בימינו הינו מדע תצפיתי ובמובנו הרחב הינו מכלול עקבי, לוגי של ידע מוסק. הניתן לבחינה לפי הנחות יסוד ופילוסופיות.
במובנו הצר יותר, משמש המונח מדע לציון כלל הידע התצפיתי שהושג באמצעות המחקר המדעי, למעט תחומים כמו מתמטיקה. המילה מדע קשורה באופן בלתי ניתן להפרדה למילה "ידע", כאשר בראש ובראשונה מדובר על ידע והבנה שכלית שהאדם יכול להבין בשכלו. ההבדל בין המגע בימינו למדע בימי הרמב"ם שהמדע בימיו היה מדע ערכי, כלומר שמייחס משמעות ערכית למציאות.
המינוח "מדע א-להי" שאוב מדברי הרמב"ם בביאורו למשניות.
פעם אחת בביאורו למשנה באבות ופעם שנייה בביאורו למשנה במסכת חגיגה.
בהגדרה הבסיסית באבות, זהו השם שמכנה הרמב"ם את לימוד התורה במובן של שכל ומידות ופעם שניה במסכת חגיגה של קורא הרמב"ם למעשה מרכבה ומעשה בראשית בשם "המדע הא-להי" וראה בו ענף מתורת ה'.
תוכל לפרט יותר?
המשנה באבות, בפרק החמישי משנה טו אומרת "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר , אינה בטלה לעולם. אי זו היא אהבה שתלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן".
מפרש אדוננו הרמב"ם "שכל אלו הגורמים הגופניים כולם בטלים ועוברים, ויתחייב ביטול המתהווה בביטול גורמיו, לפיכך אם היה גורם האהבה דבר א-להי והוא המדע האמיתי, הרי אותה האהבה לא יתכן ביטולה לעולם, כיון שהגורם לה תמידי המציאות".
ובמסכת חגיגה…. "ושמע ממני מה שהתברר לי לפי דעתי ממה שעיינתי בו מדברי חכמים. והוא, שהם מכנים במעשה בראשית למדעי הטבע והמחקר בראשית הבריאה וכוונתם במעשה מרכבה המדע הא-להי והוא הדיבור על כללות המציאות ועל מציאות הבורא ודעתו ותאריו וחיוב הנמצאים ממנו והמלאכים והנפש והשכל הדבק באדם מה שאחרי המוות. מחמת חשיבות שני המדעים הללו הטבעי והא-להי ובצדק החשיבום. הזהירו מללמדם כשאר המדעים הלימודיים". (פירוש המשניות חגיגה פרק שני, משנה א).
האם ידיעת הא-ל או הכרת מטרות הדת נחשבת למדע?
הדת היהודית הינה מכלול של אמונה, עבודה וידיעה. בראש ובראשונה אמונה תמימה, כי לא כל דבר ניתן להבין בשכל. למשל, נושא תחיית המתים שהינו יסוד באמונה איננו ניתן להבנה שכלית. גם העבודה עצמה הינה ידיעה כדברי דוד המלך לשלמה בנו "דעהו ועבדהו". במרכז האמונה היהודית ניצב "קבלת עול תורה ומצוות" בבחינת "נעשה ונשמע".
כך גם אומר הרמב"ם שכל מצווה ומצווה עלינו לקבל מתוך קבלת עול של יראת שמים ועבודת ה' יתברך. יחד עם זאת אומר הרמב"ם שכל מצווה ומצווה שאתה יכול לתת לה טעם, כלומר להבין בשכלך, תן לה טעם. על ידיעת ה' אומר הרמב"ם שה' רוצה שנדע אותו ואת מעשיו במציאות. כמובן שאין אנו יכולים להבין בשכלנו אלא את הקיום ולא את המהות.
מכיוון שמדע הא-להי לפי הרמב"ם הינו הכרת התורה שהינה גם כן שכל ומידות בבחינת דברי הנביא "האמת והשלום אהבו". מסביר הרמב"ם שהאמת הינה הכרת החיובים המוטלים עלינו ו"השלום" הינו המידות שבהם חייבה אותנו התורה. מי שיכול, רוצה וראוי יכול להתקרב לידיעת ה' בדרך השלילה ולנסות להכיר את מקצת פועלו במציאות ואלה הם הלכות יסודי התורה שמפרט הרמב"ם בספר המדע שהינו הראשון לספרו הגדול "משנה תורה". בין מטרות הדת מונה הרמב"ם את ההסתלקות מהגיעולים והטינופים וקניין מידות ממוצעות וידיעת דבר זה הינה מצווה שנאמר "והלכת בדרכיו". הרמב"ם מונה את ההליכה בדרכי הבורא כמצווה בספר המצוות שלו.
מה הנושאים העיקריים שבהם עוסק הספר?
הספר "מבוא למדע הא-להי" נוגע בקצה קצהו של הנושא והינו פירוש מסוים לספרו הראשון של הרמב"ם "ספר המדע" ועוסק בחלקי הספר הזה, תוך כדי ניסיון מסוים להרחיב את החלק הראשון שבספר המדע שעוסק ב"הלכות יסודי התורה". אולם מכיוון ש"המדע הא-להי" כולל בתוכו ידיעה ומידות שהכרחיות לאדם על מנת להיכנס ל"מדע הא-להי".
הספר עוסק גם בשאר חלקי ספר "המדע" של הרמב"ם והם הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה והלכות תשובה. בהלכות יסודי התורה מרחיב הספר כמה נקודות בעניין ידיעת ה' בדרך החיוב שהם רק לקרב את הנושא לשכל ובעיקר דרך השלילה.
האם אין בעיסוק בכל אלו חשש של "במופלא ממך אל תדרוש"?
הספר נקרא מבוא למדע הא-להי ואין אנכי הקטן מתיימר לדעת את המדע הא-להי בדרגתו הגבוהה שהינו מעשה בראשית ומעשה מרכבה לעומק וגם אינני מבין בכך. למעט, נקודות מסוימות שאמר עליהם הרמב"ם שהם "כמר מדלי". כלומר, טיפה בים ואין ראוי להיכנס אליהם אלא מי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים וגם מזה יש לי רק מעט.
אולם הרמב"ם אומר שהקב"ה רוצה שנדע אותו והוא כתב לנו את י"ג העיקרים ועלינו לנסות להרחיב דעתנו בנושא של אחדות ה' ומציאות ה' שלו ורק לו יש מציאות אמת, בנושא של ייחוד ה'. בכל הנושאים האלה נוגע הספר מעט על מנת לקרב את הדברים לשכלנו. ולכן הוא רק מבוא לראויים ליותר מכך.
כל הנושא הזה נקרא בלשון ימינו "מטאפיזיקה".
האם לא מספיק להאמין באמונה תמימה בקב"ה?
כבר ציינתי שהאמונה התמימה שמתבססת על קבלת עול ועבודת ה' היא הבסיס, עמוק ממה שקדם עבודת ה' עצמה, הווי אומר אותם פסוקים שאנחנו אומרים בתפילה ובעומדנו לפניו בתפילה שהיא תחליף לעבודת הקורבנות, יש בהם ידיעת הפעולות שאותם כן ניתן להכיר כגון מה שאנחנו אומרים בתפילה "צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", זוהי גם כן ידיעה שנגזרת מעבודתו יתברך. הספר נותן הרחבה מסוימת של ידיעת ה' ונוגע מעט מזעיר בפירושו של ר' שם טוב גפן למעשה בראשית אבל לא יותר מכך.
מה מקורות הרעיונות המופיעים בספר?
הספר מתבסס בעיקר על כתבי הרמב"ם ונושאי כליו ועל פירושו של ר' יצחק אברבנאל למורה הנבוכים של הרמב"ם.
במילים פשוטות הספר משקף את דעתו של הרמב"ם על הקב"ה?
במילה אחת כן ובשתי מילים "אינני יודע".
מי לנו גדול מהרמב"ם ואיך נוכל לומר שירדנו לסוף דעתו? במורה הנבוכים הרמב"ם קושר בין המציאות הרוחנית למציאות הגשמית ומנסה לבאר את מעשה בראשית ומעשה מרכבה יותר בהרחבה מאשר הוא מתייחס אליהם בהלכות יסודי התורה שבספר המדע. אינני יכול להעיד על עצמי שהבנתי את כל דבריו בנושא זה.
מה הביא אותך לעסוק בנושאים אלה?
3 סיבות לדבר.
בראש ובראשונה כמה מפגשים שהיו לי עם גדול מפרשי הרמב"ם הרב יוסף קאפח זצ"ל. בהם ציין לפני שהרמב"ם משתמש במילה "לידע" על מנת לקרב לשכלנו את נושא האמונה וידיעת ה'. וכך לדברי הרב קאפח צריך להיות כתוב בסידורים בנושא עיקרי האמונה "לדעת" או לכנות בשם יסוד. הסיבה השנייה הינה בדברי הרמב"ם שחשוב לו ללמד עיקר מעיקרי האמונה יותר מכל דבר שהוא מלמד. והסיבה השלישית הינה הוראת הרבי השביעי של חב"ד לעסוק בכתבי הרמב"ם ובספר "משנה תורה". ומי שלומד היטב את הרמב"ם מבין שכל דבריו מבוססים על דברי הגמרא ואין בתירות בין ספר משנה תורה למורה הנבוכים וקו אחד משותף לכל ספרי וחיבורי הרמב"ם.
האם הספר מיועד לכל אדם או רק לאנשים שהשקיעו זמן בלימוד הנושאים הללו? מה אתה ממליץ למי שעומד לקרוא את הספר?
הספר מיועד לכל אדם בישראל שכן כמו שאמר הרמב"ם אין בו הוכחות מורכבות לדברים הנאמרים, כגון ההנחות הפילוסופיות שהרמב"ם מביא במורה הנבוכים כהוכחה למציאות הא-ל. והוא מתבסס על דברי חכמים ועיון פשוט בהם.
באשר לשאלתך מה להמליץ למי שעומד לקרוא את הספר?
אני ממליץ ללמוד בעיון את ספר המדע ואח"כ לקרוא את הספר הזה אבל אפשר גם הפוך, קודם לקרוא את הספר ואח"כ ללמוד את ספר המדע של הרמב"ם ואת כל "משנה תורה" שמבוסס על דברי הגמרא.
תודה רבה על השיחה המרתקת, יישר כוח!
תודה גם לכם, שנה וחתימה טובה!
לרכישת הספר ניתן להיכנס לאתר טקסט רץ הוצאה לאור ולקנות, וכן ליהנות ממידע חשוב למחברי ספרים.
