רבי, ראש ישיבה ומרא דאתרא

פרק מפליא מבניית הישיבה הגדולה ווישווא, בה עלו ונתעלו מאות תלמידים מופלגים תחת נשיאותו הרמה של כ"ק הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווישווא זי"ע, בנו של הסבא קדישא 'אהבת ישראל' מויז'ניץ זי"ע, ליומא דהילולא ה-80

ביני אדירי התורה, ארזי הלבנון, מגדולי צדיקי דור קודם, שהעמידו לגיונות תלמידים מופלגים גדולי תורה והוראה, מלאים בחסידות ויראת שמים בדור שלפני המלחמה השואה איומה, נמנה כקש"ת האדמו"ר הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווישווא זי"ע, בעל ה'שארית מנחם', בכור בניו של הרה"ק 'אהבת ישראל' מוויזניצא זי"ע.

הרה"ק מווישווא, מימי עלומיו, עוד בחיי חיותו של אביו הרה"ק זי"ע, נתעטר בשני כתרים; כתר הרבנות של העיר ווישווא, עיר ואם בישראל, מלאה חכמים וסופרים, הונח על ראשו, בה כיהן פאר, ואותה ניהל וניווט ביד רמה; וכן הוכתר בכתרה של תורה, בהיותו ראש ישיבת 'בית ישראל', הישיבה הגדולה שבצילה חסו אלפי תלמידים, בה קנו את תורתם וחסידותם. ישיבה זו, היתה אחד ממרכזי התורה והחסידות הגדולים והחשובים ביותר ברומניה. המוני צורבים בעלי תריסין, מורי הוראה בישראל, מו"צים ודיינים, התחנכו בישיבה קדושה זו, לאור תורתו ומשנתו של הרה"ק מווישווא זי"ע, ודלו ממעיינו המפכים – מעיינה של תורה וחסידות.

גם לאחר הסתלקות אביו הקדוש אהבת ישראל זי"ע, בשנת תרצ"ו, כשהוכתר בנו הרה"ק מווישווא לרבן של אלפי חסידים ואנשי מעשה, שנתקשרו אליו בעבותות אהבה והסתופפו בצלו הטהור, לא פסקה ממנו ישיבה, הרבצת תורתו לתלמידים המשיכה ביתר שאת ויתר עוז, ובידיו האמונות הקדושות המשיך להעמיד לגיונות תלמידים מארי משנה ומארי תלמוד עד אחרית ימיו.

חצרו והיכלו של הרה"ק מווישווא זי"ע שימשו אבן שואבת לחסידים ואנשי מעשה, עובדי השם בסילודין נהרו אליו מקרוב ומרחוק כדי לשהות במחיצתו והיכל קדשו, להתחמם לאשו הגדולה. הרבי היה רועה נאמן לעדתו, מורה ואב רחמן לתלמידיו אהובי נפשו, שמו היה נערץ בפי כל גדולי דורו בהיותו גאון מופלא הבקי בכל מכמני תורה, אשר הרעיש עולמות בפלפוליו העמוקים והמחודדים. נודע כבעל מוח חריף ובעל זיכרון נדיר, איש האשכולות, שכל המעלות והכישרונות התלכדו בו – מנהיג וסופר, לוחם מלחמת השם, עניו וכליל השלמות, איש המעש והפעולה, מראשי היהדות החרדית ברומניה, ממנהיגי 'אגודת ישראל' העולמית, דמות מופלאה שאלפי ישראל נהרו אחריה, התהלכו לאורו והסתופפו בצלו.

בצל החכמה בצל הכסף

על מימון יסודה של הישיבה בוושיווא, אבדל"ח שמענו בנועם שיח מתלמידו החסיד הישיש רבי יוסף שמואל פויגל זצ"ל שהעלה במתק לשונו סיפור מפליא ששמע ממורו ורבו הרה"ק מווישווא זי"ע וכך סיפר:

"אספר עובדה מעניינת שסיפר רבינו לי ולאחי הגדול הגה"ח חנוך זונדל זצ"ל הי"ד, עת טיילנו עמו בלילה אחד עד העיירה מיטעל-ווישווא. דרכו בקודש של רבינו על פי צוואת אמו הצדקנית הרבנית מרא הינדא ע"ה, לטייל לשם בריאות מדי יום ביומו, לשוח בשדה לפנות ערב ולשאוף אויר צח. לעת הזאת היה לוקח עמו שני תלמידים מבכירי בחוריו, להתלוות אליו והשמיע לפניהם דברי תורה וענינים שונים. וכך סיפר רבינו:

"באחד ממסעותיו של הרבי ברחבי אירופה בכדי לגייס כספים עבור קרן הבנין של הישיבה והפנימייה, שהיתה בנין גדול ומפואר בעל חמש קומות, כפי שהזכרנו לעיל. הגיע רבינו לעיר ברלין, שם נודע לו על גביר אחד שהיה נמנה על עשירי המדינה, יהודי למדן אשכנזי, בשם ר' אנשיל, וכדי לזכות להיפגש עמו אישית, היה צורך בהשתדלויות רבות.

"לאחר שרבינו שהה בעיר כשבועיים ימים, יצרו קשרים עם עסקנים שונים שהיו בקשרי מסחר עם העשיר והצליחו לסדר לרבינו פגישה עם הגביר לרבע שעה בשעת צהריים. 'רבע שעה ולא יותר' – הזהירו את רבינו.

"כשרבינו הגיע לשם, הודיע 'שומר הפתח' לגביר על בואו של רבינו, הגביר הורה להכניסו וירד לחדר המדרגות לקבל את פני רבינו. הוא נתן לו שלום, בעומדו על פתח הבית, אמר הגביר לרבינו: כי זמנו קצוב, ויש לצמצם בדיבור ולספר את העניין במהירות. השיבו רבינו מיד על אתר: 'הנני רוצה לומר רק מלה אחת: 'גמרא'…'

"הלה לא הבין מה מתכון  רבינו, וחפץ היה לדעת מהו ה'גמרא' עליו התכוון רבינו. אמר לו רבינו: 'גמרא ר"ת: ג'וט מ'ארגן ר'ב א'נשיל; ג'יט מ'עות ר'ב אנשיל'. תשובה זו מצאה חן בעיני הגביר,  שאל את רבינו מהיכן בא? ומה מטרת הגעתו לברלין? ענה ואמר: 'הנני בנו של הרבי מויזניץ, ואני רב בעיר ווישווא שברומניה, שם אני מנהל ישיבה קדושה, ולשם כך מקים בעזהשי"ת בנין מתאים. כמו כן עלי לגייס סכומים אדירים להוצאות השוטפות של הישיבה וכו', הואיל וכן – מבוקשי שתשתתף במצוה רבה זו.

"ענה לו הגביר: 'לא שמעתי על ויזניץ מעולם ולא על הרבי מויזניץ, ולא על הישיבה שלך בווישווא, אני הנני קובע עתים לתורה, בזאת אדע להתחשב בכם, אם תאמרו לי את הפשט הנכון בתוספות מסוים שהנני מתקשה בלימודי. שאלו רבינו: 'באיזה תוספות הנכם מתקשים'? ענה לו הגביר: 'קודם נעלה וניכנס לבית, ואח"כ נייתי ספר ונחזי'… אמר לו רבינו, שיואיל נא בטובו לגלות לו כבר עתה היכן דברי התוספות, ובינתיים תוך כדי עלייתם יחשוב ויעיין קצת בזה'… שהלא קיבל אישור לשוחח עמו רק לרבע שעה, וזמנו היה דחוק… גילה לו הגביר שהמדובר בתוספות פלוני במסכת נזיר…

***

רבי יוסף שמואל הוסיף בסיפורו המרתק: "כשסיפר זאת רבינו הוסיף בענוותנותו, כשמתבטא בזה הלשון: 'איך האב געהאט סייעתא דשמיא', ובמקום – תוך כדי עלייתם – אמר לו את הפשט הנכון, ועוד התנצל רבינו בפני הגביר שבמסכת הזאת לא עסק זה זמן רב… הגביר הופתע לטובה, הוא האריך לו את הפגישה לשעה ארוכה, והזמינו שיאכל אצלו סעודת הצהרים.

"רבינו שהקפיד שלא לאכול בבתי אחרים מטעמי כשרות, הצטייד תמיד בתעודה רפואית, שכביכול אסור לו לאכול בשר… למרות שלסיבת סבלו על מחלת הסוכר רח"ל היה עליו לאכול בשר בהמה לרפואה. הוא הראה לו את התעודה, והתנצל בפניו על שלא יכול לאכול עמו בסעודתו. הגביר הבין במה המדובר, וצוה לאשר על ביתו, שיכינו מיד ארוחה של דגים ופירות בכלים חדשים, בשביל אורח חשוב מאד, הם התיישבו על יד השולחן והגישו לפניהם את המנות, ותוך כדי כך סעודתם שוחחו בדברי תורה והעשיר התפעל מאד מגאונותו וסברותיו המחודדות של הרבי, וכך נפתח לבו.

"משסיימו את סעודתם, ביקש ליתן מתנה הגונה לרבינו, אמר לו רבינו: 'גמרא' – ג'יט מ'ער ר'ב א'נשיל; ג'רויסע מ'יידליך ר'ב א'נשיל – שבנותיו יישאו תלמיד חכמים הגונים. או אז אמר הגביר לרבינו: 'הנני מבקש להראות לכם את כבוד עושרי אשר חנני השי"ת'. נכנסו השניים לחדר אחד והגביר פתח במפתחות את דלת הכספת שעמדה בפינת החדר, והראה לו שהכספת, הינה למעשה אולם ארוך ורחב ידיים, מלא וגדוש עם מאות מליונים של בנקוטים – שטרי כסף של מדינות שונות, וסיפר הגביר לרבינו על כל בתי החרושת שלו, המפעלים שברשותו, ועל רכוש עתק שיש לו ברחבי המדינה ובמדינות אחרות.

"לבסוף אמר הגביר לרבינו: 'קח לך מהכסף במה שהנך יכול לשאת עמך'. רבינו מילא את כיסיו. לאחר מכן רוקן את תכולת שתי מזוודותיו עם חפציו שנשא עמו, הוא לא היה מוכן להצלחה גדולה כזו, ומילא את המזוודות בשטרות כטוב בעיניו. מרוב כבידות משא המזוודות העביר משרתו של הגביר את המזוודות לאכסנייתו של רבינו. בכסף זה בנה את בניינה של השיבה. זה היה סיפורו המופלא של רבינו שסיפר לנו בעת הילוכו".

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן