סוד הכח

המחנך הרב פנחס ברייער בטורו השבועי: אם לא נציב לעצמינו יעדים, אם לא נכנס למחויבויות, ננצל רק חלק קטן מהפוטנציאל העצום הטמון בנו

ויגש אליו יהודה. יסוד נפלא מובא בספר 'שם משמואל' בשם אביו הגה"ק בעל ה'אבני נזר' (פרשת חיי שרה): הוא מסביר בזה מדוע התחייב יהודה ליעקב שאם לא ישיב את בנימין חי יהיה טרוד מב' העולמות, דבר שבסופו של דבר גרם שלא יכנס למתיבתא דרקיעא, שהרי קללת חכם אפילו על תנאי קיימת.

כדברי חז"ל (סוטה ז' ע"א) וזאת ליהודה (דברים לג-ז) מיד שמע ד' קול יהודה על איבריה לשפא ולא הוה קא מעיילין ליה למתיבתא דרקיעא, ואל עמו תביאנו ולא הוה קא ידע משקל ומטרח בשמעתא בהדי רבנן, ידיו רב לו, לא הוה קא סלקא ליה שמעתא אליבא דהילכתא ועזר מצריו תהיה.

כדברי רש"י (שם) והיו עצמות כל השבטים שלדן קיימת ויהודה איבריו מתפרקין ומתגלגלין בארונו מפני שנידה את עצמו בערבונו של בנימין וחטאתי לך כל הימים (בראשית מג) אפילו לעולם הבא ומהכא נפקא לן (מכות דף יא:). נידוי של חכם אפילו על תנאי הוא בא.

ולכאורה, מדוע לא סמך יעקב אבינו שיהודה יעשה את כל מה שביכולתו להשיב את בנימין, למה דרש ממנו יעקב התחייבות  מחייבת כזו? הבטחה שכפי שאנו רואים בסוף באמת התקיימה כדרשת חז"ל. מדוע?

תירץ בעל ה"אבני נזר", יהודה ידע שבפוטנציאל יש בכוחו להילחם גם נגד כל מצריים אך לצורך כך חייב הוא במחייב עצום שידרבנו להוציא כוחות אלו לפועל. יהודה ידע שרק בהתחייבות שיהיה טרוד מב' העולמות אם לא ישיב את בנימין יהיה לו את הכח להוציא יכולת זו מהכח אל הפועל ולכן יהודה הוא זה שמיוזמתו התחייב בזה…

יסוד זה חייב להיות אבן דרך בבניית האישיות הרוחנית והגשמית של כל שואף ומבקש. אם לא נציב לעצמינו יעדים, אם לא נכנס למחויבויות, ננצל רק חלק קטן מהפוטנציאל העצום הטמון בנו.

***

ה'תנא דבי אליהו' אומר, על כול יהודי לשאוף ולמר 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי', הדבר אומר לנו שבכל יהודי טמון פוטנציאל לגדול כאברהם יצחק ויעקב. הרמב"ם אף פוסק בהלכות תשובה שכל אחד יכול לגדול כמשה רבינו ע"ה, רק להוציא את כוחותינו מהכח אל הפועל ורק כך גדלים.

מסופר על הגה"ק בעל ה"שפע חיים" מצאנז זצ"ל, שבעת שהקים את המפעל הגדול 'כוללי הש"ס' פנו אליו מספר עסקנים בטענה שאי אפשר לדרוש מהלומדים לעמוד בעומס לימודים ומבחנים של 70 דפי גפ"ת לחודש, ואולי לתועלת העניין היה כדאי לרדת מהרעיון ולבנות מסלולים פחות תובעניים.

ענה להם האדמו"ר כי מאז שהוא עבר את מאורעות השואה לא קיים אצלו מושג 'לא שייך'!

הוא סיפר שלפני המלחמה היה לו גבאי שהיה נושא לו מדי יום את הטלית והתפילין בטענה שהרבי חלש ואינו מסוגל לשאת דברים כבדים. בשואה, סיפר הרבי, הכריחו אותי הנאצים ימ"ש לשאת אבנים במשקל כולל של מאה ק"ג למרחק שלושה ק"מ!… והייתי מסוגל…

בכל אותה תקופה אמרתי לעצמי, היכן הגבאי שאמר שאני לא מסוגל לשאת אפילו את הטלית והתפילין?!

מאז, סיים הרבי, לא קיים אצלי מושג 'לא שייך', הכל שייך, תלוי רק מה יהיה ההכרח המחייב…

כך קרם עור וגידים המפעל הגדול שהוכיח ששייך להבחן מידי חודש על כמות של 70 דפי גפ"ת ולדעת אותם על בורים.

***

בסיפור זה טמון יסוד גדול האמור לנווט אותנו בחיים: עלינו לדעת שקיימים בקרבינו כוחות עצומים, כוחות שלא רק שאינם בשימוש אצלנו אלא מדובר בכוחות שאנו אפילו לא יודעים על קיומם.

יתכנו אנשים שהיו יכולים להיות גדולים בתורה, גדולים בעבודת ד' או גדולים בעשייה והם פשוט לא מגיעים לזה כי חסר להם 'כח המחייב', אין להם את הדחף וההכרח להוציא כוחותיהם אלו מהכח אל הפועל. רק בזמני מצוקה או חוסר ברירה פורצות אישיותם ועוצמתם במלא הכוח.

האדם במהותו אוהב מנוחה, הוא נוצר מהעפר ושב אל עפר ופסוק מפורש הוא 'וייצר ד' אלוקים את האדם עפר מן האדמה', סופו לעפר – 'ואל עפר תשוב', כך שבמהותו האדם אוהב מנוחה. הצדיק רבי מאיר'ל מפרימשלען זי"ע היה אומר שהר"ת של גוף הוא ג'וף ו'ייל פ'רעסן (- הגוף רוצה לזלול), ג'וף ו'ייל פ'פוען (- הגוף רוצה לישון), ג'וף ו'יל פוילען (- הגוף רוצה להתעצל) ואנו משיבים ואומרים ג'וף ו'עסט פ'אלגען!… (- גוף אתה תציית).

כך שאין צורך בסיבה למה להתעצל, זוהי המהות של הגוף, עלינו רק לחפש סיבות להניע ולדרבן את הגוף לעשייה.

***

דברים אלו נכונים גם בכל הנוגע לחיים הגשמיים. אנו יודעים שרוב הפיתוחים הטכנולוגים פותחו דווקא בזמני מלחמה או זמני מצוקה. נציין את תקופת המלחמה הקרה שבין ברית המועצות לארצות הברית שאז בעצם פרצו כל תכניות החלל, או את המצב בארצנו הקדושה המוקפת באויבים, דבר המחייב פתרונות צבאיים, בעוד שמדינות שלוות לא פיתחו כמעט שום מערכות מתוחכמות שכן בכדי ליצור ולפתח צריך מניע ודרבון ואין מניע גדול ממצב תחרותי או מצוקה כדי ליזום לחדש ולפתח.

עד לפני שישים שנה היו אולי אחד מעיר ושניים ממשפחה שזכו לסיים את הש"ס, מי היה  מאמין אז שיגיע זמן בדור חלש כשלנו ועשרות אלפי יהודים ואפילו ואולי בעיקר אותם הטרודים על המחייה ועל הכלכלה יהיו אלו שיזכו לסיים את הש"ס!

דומה שאין היום נקודה ברחבי תבל בה קיים ריכוז של יהודים שומרי תורה ומצוות שאין ביניהם יהודים שסיימו או יסיימו את הש"ס, דבר שלפני שנת דור היה בגדר חלום!

כשנתבונן נראה שזוהו תוצאה ישירה של כח המחייב, יהודי הנמנה על לומדי ה'דף היומי' יודע שכל יום מחייב, ומחר יש כבר דף אחר ולא משנה אם עומדים היום בערב פסח או בערב יום כיפור, לפני חתונה או ח"ו לאחר לוויה, על ה'דף היומי' לא  מוותרים, אין ספק שבין רבבות הלומדים יש אלפים שלא האמינו שהם יהיו מסיימים כמו שהם לא האמינו איך יש תמיד זמן ביום הכי עמוס ללימוד הקבוע…

וכך בכל תחום זכינו ודורנו התברך בעשרות ארגונים המעודדים את לימוד התורה בעשרות מסלולים שונים ומגוונים, כל יהודי הרוצה למצות את הפוטנציאל האלוקי הטמון בו חייב להשתלב באחד מהם ולהבין שרק על ידי העול והחיוב יגיע לנועם והצלחה.

כל אחד יכול להעיד שלו היו מתרימים אותו לדבר מצווה באופן שהיה עליו להפריש סכום כסף במזומן, היה הדבר אצלו בגדר חלום: 'מה, אני שבקושי גומר את החודש יכול להפריש סכומים כאלו?!' אך אותו אדם עצמו יעיד שברגע שהוא חתם על הוראת קבע חודשית הוא צבר סכומים גדולים שהופרשו מחשבונו לצדקה…

זוהו הכוח של המחייב.

גדלי הדורות גדלו כתוצאה מהתחייבויות עצומות של הספקים לימודיים,  התחייבות של שעות עמל התורה, זוהי הדרך לגלות את הכוחות. וכבר אמרו גדולים שמי ששואף לגדול רבי עקיבא אייגר יגדל לפחות תלמיד חכם, אך מי שמסתפק בלגדול תלמיד חכם ממוצע לא יגיע לכלום, משום שרק אם השאיפות ו'המחייב' גדולים מאוד יש סיכוי להגיע למשהו וכשאין מקסימום אין גם מינימום.

קבלו גישה חינם להרצאות מוסרטות ומוקלטות וחומרים נוספים של הרב פנחס ברייער כאן

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן