מצרים וישמעאל – הגלויות שנוספו על ארבע הגלויות

"מסלול המכשולים" בו עוברים בני ישראל בעולם בדרך אל הגאולה עובר בארבע גלויות, בבל פרס מדי ואדום. ארבע גלויות אלו כתובות ומרומזות במקומות רבים, ובכל המקומות האלה ארבע הגלויות מופיעות יחדיו.

יחד עם זאת ישנן עוד שתי גלויות. האחת לפני הגלות הראשונה והשניה אחרי הגלות האחרונה. גלות מצרים לפני, וגלות ישמעאל אחרי. ושתיהן גלויות הן, שכך הן מכונות "גלות מצרים" ידועה ומפורסמת וגם המושג "גלות ישמעאל" מופיע בכמה וכמה מקורות (כמובא בספרנו "גלות ישמעאל") אך הן לא נמנות בכלל ארבע הגלויות.

יש קשר בין ישמעאל למצרים. שהרי ישמעאל בן הגר מצרי היה, ובניו (לפחות חלק מהם) גם הם מצריים היו. הגר אמו הייתה מצרית, ואשתו גם היא מצרית הייתה, שנאמר, "ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים". כך שמכל הכיוונים היה לישמעאל קשר למצרים.

גם הפלישתים שמרבים להציק לעם ישראל בתקופות שונות, נעלמים וחוזרים ומתעוררים, הם מצד אחד עם מצרי ("אשר מהם יצאו פלשתים" – מבני מצרים) ומצד שני מתערבבים בישמעאלים (בזמן סנחריב, ככתוב בפרקי דרבי אליעזר פרק מ"ד) ומופיעים לפתע בימינו מתוך הישמעאלים תחת הכותרת "פלשתינאים"… כפי שהראינו פעמים רבות.

 

***

 

שעבוד מצרים התחיל במים. הן העבודה בחומר ובלבנים והן השלכת הבנים ליאור. וישמעאל עצמו קשור למים, בילדותו כמעט מת מצמא ונעשה לו נס והתגלה באר מים, הלוא היא באר לחי רואי. הוא שהרג את גולי בבל תוך ניצול צמאם למים. הוא שעליו קורא ר"ח ויטאל את הפסוקים בתהילים קכ"ב, "לולא ד' שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי המים שטפונו".

מכות מצרים החלו במים והסתיימו במים. החלו במים  – מכת דם. והסתיימו במים – קריעת ים סוף וטביעת המצרים בו.

אמר מאור עינינו המהר"ל מפראג. שלש פעמים נאמר שהעם האמין. במצרים, "ויאמן העם". בקריעת ים סוף "ויאמינו בד' ובמשה עבדו" ובמעמד הר סיני "וגם בך יאמינו לעולם". שלוש האמונות האלו מתייחסות לשלשת עיקרי האמונה – השגחה, ייחוד ד', ותורה משמים. במצרים ראו השגחה פרטית (כיצד המכות מבחינות בין מצרי ליהודי), ויאמן העם – בהשגחה. במעמד הר סיני – תורה משמים. ובקריעת ים סוף ראו כיצד הקב"ה שולט על הים ועל היבשה והסיקו מכך כי הוא שולט על כל ההפכים ומכאן הסיקו על ייחוד ד'.

 

***

 

בעומק הדברים, יש להבין כיצד מתוך שהבינו שהקב"ה שולט על הצמד ים  ויבשה הסיקו שהוא שולט על כל הטוב ועל כל הרע?

מים בכל מקום מבטאים חומר בלי צורה (מהר"ל. ולכן נקרא משה בשמו זה "כי מן המים משיתיהו", כי היה נעלה מן החומר, נמשה ממנו) וים מבטא את העולם הזה, כמו שכל המים באים מן הים כך העולם הזה הוא המקום בו נמצא כל החומר. לעומתם, יבשה מבטאת את העולם הבא. וכשהים נקרע "ובני ישראל הלכו בתוך הים ביבשה", פירושו שגם בלכתם בעולם הזה – בתוך הים, הולכים הם למעשה בעולם הבא – ביבשה. "והמים להם חומה, מימינם ומשמאלם", החומר מהוה "חומה" בתוך המציאות של "יבשה" ומאפשר להם לפעול "בתוך הים ביבשה". אין הנשמה מסוגלת למלא את תפקידיה בעולם הזה ללא הגוף החומרי.

ויאמינו בד' ובמשה עבדו –  קריעת ים סוף לימדה אותם כאמור האמין בייחוד ד' אין זו רק הוכחה שהקב"ה שולט בים וביבשה שהם שני הפכים מינוריים, אלא ששולט הוא במה שהים והיבשה מייצגים – בחומר וברוח, בעולם הגשמי ובעולם הרוחני, והכל אחד. והם, העולם הגשמי והרוחני, הלוא שני הכוחות המרכזיים הפועלים ביקום, כי ים מבטא, כפי שנאמר לעיל, את העולם הזה ויבשה  את העולם הרוחני, העולם הבא.

כשבאו המרגלים, פנחס וכלב, לרחב אמרה להם "שמענו ויימס לבבנו והיה למים, כי שמענו את אשר הוביש ד' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים… ונשמע וימס לבבנו… כי ד' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (יהושע ב' י-יב). רחב האמינה בייחוד ד' ולמדה זאת מקריעת ים סוף.

אמרו חז"ל, "אמר הקב"ה לרחב, את אמרת כי ד' אלקיכם הוא אלקים, ניחא בארץ, שמא בשמים ממעל? את אמרת מה שלא ראית בעיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, כמד"א נפתחו השמים ואראה מראות אלקים" (ילק"ש יהושע).

יחזקאל, שהיה מבני בניה של רחב, ראה את מעשה המרכבה בזכות אמו רחב. מה ראה יחזקאל? – ייחוד ד'. הלוא ראה את מרכבת השכינה באה מן הצפון להחריב את בית המקדש, ראה אפוא שהמחריב והבונה הוא אותו כח עצמו – ייחוד ד'. בזכות מה ראה יחזקאל ייחוד ד'? בזכות אמונתה של רחב בייחוד ד'. ורחב למדה זאת מקריעת ים סוף. כך ששורש מעשה המרכבה שראה יחזקאל נעוץ במה שראו על הים. ואולי לזה התכוונו חז"ל כשאמרו: ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במעשה מרכבה…

 

***

 

שמשון היה עשוי להיות הגואל. כמו שאמר יעקב בברכתו לדן, "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל", ואמרו חז"ל – כמיוחד שבשבטי ישראל, אלא ששמשון החמיץ את השעה.

הגאולה באה כשמתגברים על שלטון החומר.

חמור מבטא חומר ומים מבטאים חומר ואצל שמשון, מתחברים שני הדברים כשבלחי חמור טריה מכה הוא בפלישתים ובמקום לחי החומר נובע מעין מים…

כשמשיח יבוא, במהלך של "לא זכו", יהיה עני ורוכב על חמור – מחד. ובפקוע גלות ישמעאל הקשור כאמור למים – מאידך.

כמו שמשה בא רכוב על חמור (-נעלה מן החומר) להוציא את עם ישראל ממצרים – הגלות שלפני ארבע הגלויות, כך יבוא משיח רכוב על חמור (כנ"ל) להוציא את עם ישראל מגלות ישמעאל – הגלות שאחר ארבע הגלויות – גלות חמישית "אחרונה לכולם וקשה מכולם", כלשונו של רבנו חיים ויטאל.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

ומאירים את העולם

מיוחד: צוהר להנהגותיהם של מרנן גדולי ישראל שליט"א בימי החנוכה ובזמן הדלקת הנרות   מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א לא יוצא מתחומי

לו הייתי ראש הממשלה

השבוע הייתי עד לשיחה שהתנהלה בין אנשים, בני אדם, שונים באחד מרעהו, תפיסות חיים מנוגדות האחת לשניה, אך הצד השווה שבכולם שהם מהמין הנקרא אדם

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן