סיור וירטואלי ברצועת עזה עם הפרשן הצבאי ישראל קצובר

צילום: דובר צה"ל

 

המלחמה בעיצומה, מאות אלפי חיילים מסתובבים בתוך רצועת עזה, נאבקים מול מחבלים ומחפשים אחר השבויים והנעדרים.

מהי תמונת המצב בתוך עזה, האם הכניסה הקרקעית הייתה מחויבת המציאות, כאשר מתחת לפני האדמה מתנהלת עיר של ממש – עיר תחתית – ובה שוהים המוני המחבלים יחד עם מאות השבויים. נועדנו לשיחה מרתקת עם הפרשן הצבאי הבכיר של עיתון המודיע, ר' ישראל קצובר, אשר מניסיונו רב השנים ומהיכרותו אחר המתרחש בזמן אמת, חושף את מלוא הפרטים שניתן לפרסם.

 

הכישלון הגדול

 

"אני רוצה תחילה לחזור אחורה", אומר קצובר.

 

מה כוונתך?

אחורה משמעות הדבר שדבר רע קרה למדינה ובעיקר לצבא. במהלך השנים. הכנסנו לעצמנו בראש שאנחנו כמדינת הייטק וכו', נוכל לקבל מענה לצרכים באמצעים טכנולוגיים במקום להשתמש באמצעים אנושיים ומחשבה ולוגיקה של בני אדם.

 

מה זה אומר מבחינת הצבא?

מבחינת הצבא, נכון שיש פיתוחים מצוינים בתחום המבצעי, אבל בתחום המודיעיני הולך ומתברר יותר ויותר שהמענה צריך להינתן באמצעות הפעלת ראש של אדם ולא ראשים של מכונות.

 

היכן זה בא לידי ביטוי במערכה הנוכחית?

ב-12 השנים האחרונות היו משוכנעים שאם יבנו חומה מסביב לרצועה ויציבו מצלמות הכי משוכללות לזהות בני אדם שמתקרבים לגדר, המערכת תזהה אותם ותירה בהם באופן אוטומטי. וזאת במקום שיהיו שם יותר ויותר בני אדם שיעקבו אחר המתרחש ולא שימוש עודף בדיגיטציה ואלקטרוניקה.

המחבלים, רובם נבערים מדעת, ללא רקע צבאי מי יודע מה, הגיעו למסקנה שאולי הביאו להם אותה המדענים האיראניים ואחרים, שאם אתה מצליח להגיע אל המתג האלקטרוני – בסופו של דבר כל אלקטרוניקה מחוברת לכח חשמלי, ואם אתה לוחץ על המתג אתה מחשיך את כל המערכת שהצד השני בנה.

וזה בדיוק מה שהם עשו כאן. הם הצליחו באמצעות רחפנים להגיע אל כל אותן קופסאות שנמצאות מעל לאותם מכשירים שאמורים לראות ולירות, למכשיר הזה קוראים 'רואה – יורה', ופשוט השחילו שם רימון קטן שנטרל והחשיך את כל הראיה של מי שהיה צריך לראות מה קורה שם.

וברגע שאתה מתכונן ומכין את עצמך ויכול להחשיך, בתוך דקות אתה יכול לחתוך את הגדרות ולעבור ולהיכנס. ואם הצד השני ישן, אז קורה מה שקרה כאן.

לצערנו הרב, הגיעו כל אותם ארחי פרחי מהצד השני, בין אלף לאלף וחמש מאות מחבלים, חלקם מאומנים וכל היתר ערב רב שבא לשדוד ולהרוג ולפצוע ולגנוב, והם הצליחו במשימה. הגדר שחשבו שהיא גדר שרק אם יגעו בה כולם יתחשמלו, הכל טוב ויפה כשהחשמל עובד, אך כשהכל מנוטרל אתה יכול לנגוע בגדר ולא קורה לך כלום, ויכול לבוא עם הטרקטור הכי פשוט ולהוריד את הגדר ולעבור לצד השני, ובפרט אם הכינו את עצמם עם רכבים וכו'.

כאן אני יכול לגלות, ככל שנכנסים הכוחות לתוך השטח, מגלים בשולי הדרכים עוד ועוד גופות ולא ברור אם הן של חיילים או מחבלים או חטופים שנזרקו בדרך לעומק הרצועה, משום שאחרי חודש כבר אי אפשר לזהות אנשים, והיום יש הרבה עבודה לאנשי הרבנות הצבאית ולזק"א בניסיונות לזהות מה מונח עוד בשולי הדרכים. המטרה שלהם הייתה להרוג ופחות להביא אנשים, אלא אם כן הם חיילים, קצינים וכאלה.

 

הכישלון ברור.

בנינו יותר מדי על עבודת מכונות ולא על עבודת אנשים, וקרה מה שקרה, ועכשיו מנסים לתקן את זה.

 

איך מנסים לתקן?

באמצעות כח רב שמנסה להיכנס פנימה לתוך הרצועה.

 

תחרות על הזמן

 

מדוע צריך לקחת את הסיכון הגדול בהכנסת כוח קרקעי לתוך עזה שהיא קן צרעות למחבלים, הם מתחבאים בכל סמטה ומנהרה שיוצאת כמעט מכל בית. מדוע לא משתמשים בטילים חודרי קרקע?

יש לנו בעיה, הם מחביאים את החטופים שלנו איתם יחד, הם הפכו את האנשים שלנו למגינים אנושיים שלהם והם נמצאים איתם במנהרות תת-קרקעיות, מה שקרוי בצבא תווך התת-קרקעי.

בלתי אפשרי להגיע למקום שיש בו אלפי טילים והוא מוצב בחצרות של בתי ספר, בבתי חולים ובמסגדים אלא אם כן הגעת לשם. אמנם הצטיידת בטילים מסוימים שמסוגלים לחדור לעומק האדמה ולפוצץ את המנהרות, אבל אתה נרתע להשתמש בהם מכיוון שאתה לא רוצה להרוג את האנשים שלך, ואז אתה מחפש כל מיני דרכים איך לחדור לתווך התת-קרקעי ולהגיע למחבלים בלי לפגוע באנשים שלך, זה לא פשוט ויכול להימשך זמן, בעיקר אם הם מסתתרים מתחת לבתי חולים ואתה נמצא בתחרות על הזמן.

זאת גם מלחמה שקשה ליהודים לנהל אותה, כי היהודי הוא נזהר והוא יותר הומני מאשר כל אחד אחר. לרוסים אין בעיות וגם לאמריקאים אין בעיות, אבל אצלנו חושבים עשר פעמים לפני שתוקפים בית חולים אולי חלילה יפגעו שם אזרחים.

הם מנצלים את זה, כך למשל במחנה הפליטים שאטי, אחד המחנות הגדולים ליד עזה, הם הציבו את מרבית משגרי הטילים בתוך בית קברות, מפני שהם יודעים שחיל האוויר הישראלי לא מפציץ בתי קברות.

יש לך מצד אחד בעיה של שבויים ונעדרים מתחת לבתי חולים ובתוך מנהרות יחד עם החבלים שאם אתה רוצה לחסל אותם אתה עלול לפגוע גם באנשים שלך, מצד שני אתה מגיע מלמעלה ורואה משגרים בתוך בית קברות ומתלבט אם כן להפציץ את בית הקברות או לא, בעיות שיש אותן רק לנו ואין אותן לאחרים.

 

מדוע אנחנו נמצאים בתחרות על זמן הפעולה בעזה?

העולם ראה את הטבח הנוראי שביצע החמאס ונתן קרדיט לישראל להגיב בעוצמה. ישראל הגיבה והפציצה ועכשיו מתחילים בעולם לראות את הבתים ההרוסים בעזה ועשרת אלפים ההרוגים שלהם, באים ואומרים, זהו זה, עשיתם מה שעשיתם, תעצרו. ואילו ישראל, כל זמן שהמטרה לא הושגה והיא לא ביצעה את מה שהכתיבה לעצמה לחסל את החמאס, היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיק. אם ישראל תעצור כעת יראו גם החיזבאללה וגם האיראנים ואחרים שבסופו של דבר ישראל לא הצליחה. כאן יש מלכודת, מצד אחד לא נותנים לך יותר מדי זמן לפעול, אבל אתה צריך את הזמן ואתה בבעיה".

 

ניסים עצומים

 

מה קורה בתוך עזה?

בהתחלה התנהלו קרבות פנים אל פנים, ביומיים שלושה האחרונים ירד מאוד מספר המלחמות הללו וכעת יותר המלחמה היא בין מחבלים שמסתתרים בתוך פירים, הם יוצאים שניים שלושה מחבלים לחצי דקה-דקה, כשהם רואים טנקים מתקרבים הם יורים טילים, בעיקר אר.פי.ג'י ובורחים חזרה לתוך הפיר. הם לא נשארים בחוץ לנהל את המערכה. או במקביל מחבלים עומדים בחלונות גבוהים בבתים ומשם יורים על הכוחות הישראלים, אבל ברגע שהכוחות מזהים אותם הם מכווינים מטוסים ומסוקים אל הבית והחלונות הללו ופוגעים בהם.

במלחמה כעת משתמשים הרבה בטילים אישיים קצרי טווח ופוגעים לצערינו בטנקים ונגמ"שים וכמובן בכוחות קרקעיים – חי"ר.

 

מהו סדר הגודל של 'עיר התחתית' בעזה?

ההתמקדות היא בצפון הרצועה סביב כל מה שקרוי ה'מטרו', זה לא פשוט בכלל, מדובר ב-1,300 מנהרות באורך כולל של 500 ק"מ. זו עיר שלמה תת-קרקעית.

 

כמה חיילים נמצאים כעת בתוך עזה?

עשרות אלפים, לא כולם בעת ובעונה אחת באותו מקום, הם מחולקים לפי דבר חדש שהצבא הכניס במלחמה הזאת ונקרא צק"ח – צוות קרב חטיבתי. הרכיבו צוותים הכוללים חיל רגלי שריון ומודיעין והם מתואמים עם חיל האוויר ומופנים לכל מיני מקומות ואזורים.

כשצוות לא בפעולה הוא מחוץ לעזה, כאשר צוות מסיים פעולה וצריך לנוח, הוא יוצא ונכנס צוות אחר. הצק"חים נכנסים ויוצאים, נכנסים יוצאים. בסך הכל ישראל גייסה למערכה לצפון עזה 330.000 אנשים, מלבד הסדירים, זהו המספר הגדול ביותר של כוחות מגויסים מאז קום המדינה.

 

כולם נמצאים בצפון עזה?

לא, חצי מהם הצבא מחזיק בצפון מחשש שלא יחזור על עצמו מה שקרה בדרום. והעיניים של המדינה במקביל גם בתימן מפני שגם שם יש התארגנות, וכך גם בגבול הסורי וביהודה ושומרון ואצל ערביי ישראל. המערכה כאן היא נגד שבעה-שמונה גורמים, חלקם מדינתיים וחלקם חצי מדינתיים. לא פשוט לנהל מלחמה בכמה זירות בעת ובעונה אחת, וגם לחשוב על ההשלכות הכלכליות להחזיק חודשים שלמים מאות אלפי מגויסים תוך השבתת המשק. מיד בסיום המלחמה תיפתח מלחמה כלכלית.

 

ההתקדמות בתוך עזה משביעה רצון?

ההתקדמות של הכוחות בשטח היא יפה וטובה, עם מחיר דמים יקר, אבל זה חייב לקחת עוד זמן והבעיה היא שכרגע המלחמה הכי גדולה היא המלחמה על הזמן, שהעולם ייתן לך ולא יכריח אותך ללכת להפסקת אש. נכון לעכשיו הצבא שולט בצפון הרצועה ועבר למלחמה כירורגית להגיע אל המחבלים ובעיקר לראשי המחבלים ובמקביל לחפש אחר החטופים והנעדרים.

 

בתחילה כל כך פחדו מכניסה קרקעית לתוך עזה, ומתברר שבחסדי שמים גדולים צלחו את טבילת האש הקשה.

קשה לתאר כמה ניסים אנשים רואים במו עיניהם בתוך עזה. אי אפשר לתאר! המון ניסים, זו ממש מלחמה ניסית שמתנהלת בתוך קן הצרעות הזה. מחבלים קמים מול חיילים עם נשקים שלופים ופתאום הנשק שלהם לא עובד ואין לזה הסבר ואין לזה שום דבר. חיילים מגיעים למקומות שונים ופתאום מגלים דברים שלא ידעו קודם, הכל שם ממש בחסדי שמים מרובים. אבל זו מלחמה קשה, מלחמה עם קרבנות, קרבנות רבים.

 

הגיעו לבתי החולים בעזה, הם מחפשים שם מנהרות?

ההנחה היא שמתחת לבתי החולים נמצאים ראשי החמאס והמוקדים שלהם. הרצון הוא להגיע לשם, השאלה היא רק איך עושים את זה בלי להתלכלך בעולם כולו שפגעת בחולים ואיך נכנסים לשם לא מתוך בית החולים אלא מתוך הפירים והכניסות התת-קרקעיות מסביב לבית החולים.

 

שאלת השאלות, האם אפשרי למוטט את החמאס?

קשה, אם כי בצבא מעריכים שאפשרי. אבל לא כולם סבורים שאפשר, בכל מקרה כולם משוכנעים שזה קשה.

 

חזיתות בכל הכיוונים

 

מה קורה בחזית הצפונית, החיזבאללה מעוניין במלחמה?

החיזבאללה לא רוצה מלחמה, גם האיראנים לא ששים שהחיזבאללה יפרוץ כעת במלחמה משום שהם בנו את החיזבאללה שיהיה המגן שלהם אם מישהו יתקוף את איראן ולא אם מישהו יתקוף את חמאס, החמאס מעניין את האיראנים כשלג אשתקד.

 

מה התחזית שלך?

אנחנו יהודים מאמינים, כמי שראה מלחמות רבות, רואים כאן חסדי שמים רבים ונראה שהפעם נסיים את המערכה בצורה טובה בע"ה. הסכנות עדיין קיימות להתרחבות למערכה רב-זירתית והיא צרה צרורה, צריך כוחות לנהל מערכות רב-זירתיות. אבל אנחנו מאמינים שהקב"ה דואג לנו לסיים את המערכה בצורה טובה.

 

מתי מתכננים במערכת המדינית לעצור את הלחימה בעזה?

כרגע לא מדברים על זה, למרות שמהר מאוד יתחילו להגיע לחצים מהעולם, אבל יצטרכו להמשיך כמה שיותר יותר כדי לפגוע ולהגיע אל תמונת הניצחון.

 

מהי תמונת הנציחון?

התמונה הזאת יכולה להיות כשיגיעו לראשי החמאס כמו יחיא סינוואר ועוד כמה עשרות בכירים ובהגעה אל קרוב ל-300 שבויים נעדרים.

 

ביום שאחרי

 

מה יקרה בעזה ביום שאחרי המלחמה?

ההתלבטות במערכת המדינית הינה האם נשארים שם ולוקחים אחריות על שניים ורבע מיליון שונאים, ומה עושים שם, או מעבירים את האחריות לגורם אחר.

יש כבר קולות בארץ של השמאל הישראלי והאופציה שאומרים תן לאבו מאזן והרשות הפלסטינית. האם הם יותר טובים? ספק רב.

 

יש ברירה? אנחנו לא מתכוונים לשלוט שם.

השאלה היא האם להשאיר בעזה שליטה ביטחונית או שלטונית. נתניהו, למשל, חושב שאפשר לשלוט שם ביטחונית. זה דבר שלא הוכיח את עצמו במקומות אחרים, אבל אולי כאן יהיה אחרת.

 

מסר לסיום.

האמונה! זה הנשק החזק ביותר שלנו.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

ברוב קולות: נבחרו הרבנים בשכונת רמות

בכנס מיוחד שנערך השבוע, הוזמנו והתקבצו עשרות רבני קהילות ובתי כנסת מכל רחבי שכונת רמות, ובעצה משותפת בחרו ברוב קולות את ועד הרבנים אשר ייצג

לימודי ד' הם לומדים

פניני הוד על שגב קדושת יומא דהילולא של התנא האלוקי רשב"י זי"ע ועל ההתעלות בהם זוכים יהודים בל"ג בעומר, מדברות קדשו ואמרות טהורות של כ"ק

הידיעה האמונה והמציאות המתגלית מול עינינו

בחדשים האחרונים דיברנו פעמים מספר על הקשיים שיש, בתקופה בה ההנהגה נסתרת – תקופת הסתר פנים, לקַשר בין סיבה ותוצאה. בין עבירה לעונשה, ובין מצוה

איזו ברכה מברכים על מות נשיא איראן ימ"ש?

באבוד רשעים רינה: מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א נשאל אמש איזה ברכה לברך על השמועה המרנינה, והשיב כי יש לקחת פרי חדש ולברך שהחיינו,

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן