מסע מרהיב בצפון המושלג

בנחלים השוצפים בצפון, בחרמון שנצבע לבן, בכינרת שהתמלאה וגם בצפת ובמירון * כתב 'במה' נטל את מעיל החורף ויצא לערי הצפון * מסע מצולם

צילומים: יוסף מנחם, שוקי לרר, אתר חרמון, שי מזרחי רשות הכינרת

יום שני השבוע, עם קבלת הדיווחים על ירידת שלג ראשוני בצפת, יצאתי לעבר הצפון בהקדם. אם לא יורד שלג בירושלים, לפחות נתפוס אותו בצפת…

הנסיעה לצפון בימים אלה היא חוויה של ממש. נופים מדהימים נפרשים מכל עבר, שדות מוריקים, הרטיבות מורגשת על הצמחים. פרות מהלכות להן בנחת, מלחכות את הצמחים הטריים.

תחילה ניצלתי את ההזדמנות המיוחדת לנסיעה לצפון לתפילה נרגשת בציון רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, במושב מירון. רק יוצאים מהרכב, הצינה צולפת בפנים, קור עז שורר בחוץ.

נכנסתי במהירות למערת הרשב"י, שם החום והרגש היהודי שולטים במלוא העוצמה. נירות השמן מרצדים ללא הפוגה. במקום ישנם מתפללים רבים, לא משנה אם קר או חם בחוץ, כל העת זורמים לכאן מתפללים להעתיר בתחינה בזכות התנא הקדוש הרשב"י ובנו רבי אלעזר הטמונים כאן.

לאחר תפילת מנחה ברוב עם ואמירת פרקי תהילים, המשכתי במסע המהיר לעבר העיר צפת. בדרך לצפת עצרתי לאמירת פרקי תהילים נוספים בציונו של התנא הקדוש רבי יהודה בר אלעאי, הממוקם בין מירון לצפת וכעבור דקות אחדות הגעתי לצפת.

פתיתי שלג התעופפו על שמשת הרכב הקדמית, הווישרים פעלו ללא הפוגה. צפת התעטפה לרגע במעטה קרח לבן, זך ויפה, אך למרות כל הציפיות הוא לא נתפס על הכביש. תקוותיהם של ילדי צפת נמסו יחד עם פתיתי השלג שהתעופפו ביעף.  

בחלוף זמן קצר התחלף השלג בברד מעורב בשלג, עד שהשלג חדל לרדת לחלוטין וגשמי ברכה המשיכו לרדת ללא הפוגה.

עיקר השלג ירד בשכונות הגבוהות בעיר, בטמפרטורה של חצי מעלה בלבד מעל האפס. במהלך הלילה צוותי השטח של העירייה פיזרו מלח בצירי התנועה בכל רחבי העיר למניעת היווצרות קרה.

אט-אט ירדה חשכה על עיר הצדיקים והמקובלים. הרחובות שוממים, כפאון שלט בכל פינה. פנסי הרחוב האירו באור צהוב בוהק את סמטאות האבן עתיקות הימים של העיר צפת. לרגעים נדמה היה שהשעה שלוש לפנות בוקר, אך לא, השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, כולם העדיפו כנראה להתחמם בבתים, מאשר לקפוא בחוץ.

"מקולות מים רבים"

בבוקר יום שלישי, לאחר תפילת שחרית בבית המדרש צאנז בעיר, המשכתי במסע הקצר צפונה, לעבר נחלי הגולן. המפלים שוצפים בעוז, כמויות המים שזורמות ברעש גדול זועקות 'מה רבו מעשיך השם', מרגישים את הברכה במלא עוזה.

באחד המפלים אני פוגש אדם מבוגר שמביט בהתפעלות על המים הזורמים ללא הפוגה של רגע אחד. "הכל בזכות הדף היומי", הוא אומר בקול בהתלהבות, "כמויות הלומדים שהצטרפו עם תחילת לימוד מסכת ברכות, פתחו שערי שמים באופן שלא היה שנים רבות. זו ממש עת רצון. בחורף אחד, שבתחילה אף צפו שיהיה שחון, חלילה, ירדו כמויות גשמים שלא ירדו עשרות שנים, הכינרת מתמלאת לגמרי, ברוך השם", הוא סופק כף אל כף בהתלהבות.

מביקור בנחלים המרהיבים המשכתי לעבר החרמון המושלג. כבר מרחוק ניתן לראות את ההר המושלג, בוהק בצבע לבן. קרני השמש מבליחות בין העננים ומבריקות את מעטה השלג הצח. לרגע נדמה שנמצאים בהרי האלפים בשווייץ. ההר כולו לבן. ככל שמתקרבים פתיתי שלג מתעופפים מכל עבר. פתחתי את החלון לרווחה, להרגיש מעט את השלג שלא מפסיק לרדת.

מהר מאוד סגרתי את החלון, הקור חודר לעצמות. בלתי אפשרי לטייל באזור בלא להתעטף כראוי מכף רגל ועד ראש. במקום נראים אנשים נוספים שהגיעו לבקר מעט את השלג…

בדרך חזרה, יעד חובה לביקור הינו בעיר טבריה, אל הכינרת שהתמלאה, הממחישה יותר מכל את התפילה המרגשת: "מודים אנחנו לפניך על כל טיפה וטיפה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן