במהלך ימי חוה"מ פסח ציין העם היהודי 250 שנה – בדיוק – להסתלקותו של רועה ישראל ומקרבן לאביהם שבשמיים זקני הרה"ק רבי אהרון הגדול מקרלין זי"ע מחבר פיוט-הכיסופין הנודע 'קה אכסוף'. על מצבתו נכתב: "זכה וזכה את הרבים כמה וכמה פעמים ומסר את נפשו במסירות נפש על זה, לפי שכלו לזכות את הרבים והיה מוכיח לרבים בתוכחת מגולה ואהבה מסותרת לקרב את ישראל לאביהם שבשמים וליחדם בייחוד גמור".
בזמן האחרון סיפרו לי חבריי על מקום מיוחד שהושר הניגון רווי-הכמיהה הזה – שרבות סופר בשגב ערכו.
***
היה זה במסגרת ארגון הקירוב 'קשר יהודי' במסגרתו עשרות רבות של אברכים מעירנו צפת לומדים חברותות עם חובשי כיפת-השמיים, במטרה להטעימם מצוף שבת נועם הנשמות. במסגרת זו גם מתקיים אירוח בסעודות שבת קודש בבתי האברכים בעיר השבת – צפת – לחניכי המכינה הקדם-צבאית ב'כפר הנשיא' הסמוכה למושבה ראש פינה השכנה.
ימים טרם האירוח, אולי כהכנה מסוימת, למדו האברכים עם חניכי המכינה על ערכי שבת קודש, הלכותיה וטעמיה.
התמונות שהגיעו אליי – אמרו את הכל. תמונות שאומרות: "ורגמוהו באתרוגיהן". הבאת הניחוח השבתי החם, בחינת "אתרוגיהן", לאלו שלא זכו עדיין. מרגש היה לראות את האברכים בעלי המבע הטהור לומדים יחד עם כאלו שנראים קצת אחרת, בלשון המעטה.
אבל גולת הכותרת של הערב – כך סיפר לי רכז סניף 'קשר יהודי' בצפת ידידי הרב טוביה ברנדייס – הייתה שירת 'קה אכסוף' נרגשת וסוחפת שהתקיימה בצוותא לאחר הלימוד המשותף. מבחינתי, תרשו לי להוסיף, כל הערב הזה ביטא היטב את דרכו של הרה"ק מקרלין זיע"א שהקיז דם כל חייו כדי להשיב לבבות לאביהם שבשמיים.
"הם לא מכירים את השיר הזה והם כנראה לא שרו", הסביר הרב ברנדייס לנוכח התעניינותי, "אבל אחד מהם – שדאג לתעד – הודה לי שצמרמורת אחזה בו לנוכח השיר הכה-מיוחד הזה. זה היה מראה ממיס לבבות".
בתקווה שיערה ד' רוח טהרה ממרום וכתפילתו של הרה"ק מקרלין זיע"א בפיוט הנזכר: מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתֶךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ; פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ
אמן כן יהי רצון.
