הניגון המְּרַפֵּא

המצבה מאבן-גיר בת ה-398 שנחה ליד הציונים המפורסמים של אראלי עיה"ק צפת שבלב בית-החיים העתיק בצפת – לא סיפרה הרבה על עצמה. אולי שלא כשאר המצבות מהימים ההם, היא כן הייתה צבועה בתכלת, אבל מי יצליח לגלות את הסוד בעיר הסוד: מיהו אותו "יקר וקדוש רבי אלעזר נ"ע", כנחרט על לוח האבן.

כשידידי איש בית העלמין ר' דוד אפנזר הגיע לשם בשנת תשנ"ח עם הרה"ח ר' מרדכי ליכטנשטיין מארגון 'קדמונינו' – הם לא הצליחו לעמוד על פתרונה של החידה. "הן בדרך-כלל רשום על המצבות מהשנים ההן של המאה הט"ו והט"ז שמות אבי הנפטרים על המצבות, ואילו כאן – מאומה. הנחתי", מספר לי הרב אפנזר השבוע, "שלא בכדי המשקמים של בית-החיים משנת תרצ"ה לא עשו עם המצבה הזו – הצמודה לציון האר"י הקדוש – דבר. שכן באמת לא ניתן לאמת במי מדובר, אלא אם כן מדובר בהשערה בעלמא".

"כעשר שנים לאחר ששיקמנו את 'חלקת המקובלים'", ממשיך הרב אפנזר ומספר, "נקראתי לפגישה באזור ציון האר"י הקדוש, היכן שלמעשה ממוקמת המצבה הנמוכה, עם הרב שמעון בן חמו שליט"א. במהלך הפגישה התוועדתי לרב שהאדיר את ספרו הפחות-ידוע של רבי אלעזר אזכרי – מילי דשמיא' (לצד ספר ה'חרדים' הנפוץ והמוכר). הוא סיפר שהוא עושה מאמצים ניכרים למצוא את מיקום קברו של רבי אלעזר אזכרי ונראה שהעלה בידו דבר. לאחר שהצביע על המצבה המדוברת, הסברתי לו שלדעתי אין הוכחה חותכת לכך ובפרט שעד עכשיו איש לא ציין זאת במוצהר.

"ואז הוא הצביע ואמר: 'אתה רואה, שני מטרים מכאן יש את קברה של 'מרת דוניא מזל טוב'. אתה יודע מי היא? זו אשתו השנייה של הגה"ק רבי אלעזר אזכרי זיע"א! התרגשתי מאוד מהידיעה. גם כששיפצנו את קברה לא ידענו לעשות את החיבור בין השניים. ברוך השם לבסוף הגבהנו את המצבה ובשל כך הכל יודעים על קיומה ומגיעים אף לשיר במקום את השיר 'ידיד נפש' עם הרבה מאוד רגש". את האנקדוטה הזו מזכיר הרב אפנזר גם בספרו העשיר 'מצבות מספרות' המתעד את שלל הקברים בבית העלמין העתיק בעיה"ק צפת.

***

בנימה אישית אומר:

עוד מהיותי ילד רך בשנים, הניגון והמילים של 'ידיד נפש' – המושר לרוב בסעודה שלישית, דיברו עמוק לליבי (בייחוד בניגון הישן והמתרפק). אבל כשאתה שר את ניגון הכיסופין הזה בעיר שלנו – עיר הקודש צפת, כשהאורות המרצדים של הכינרת של ערב מול עינינו וצפת מתעטפת באווירת 'רעווא דרעווין' טמירה, זה מקבל מימד נשמתי הרבה יותר. כאן הכל קרה.

בצפת אתה לא גר ליד ההיסטוריה. אתה גר בתוך ההיסטוריה. היא מלווה אותך בתהלוכות היום-יום. כך הניגון 'ידיד נפש' שיצא מליבו הגועש של איש האלוקים הגה"ק רבי אלעזר אזכרי זיע"א, שדאג לעטות על עצמו איצטלה פשטנית של שמש בית כנסת. מילות-הנשמה הללו – כך אני מרגיש – מרפאות את הנשמה המיוסרת, המתגעגעת וצמאה מתי אבוא ואיראה פני אלוקים.

***

מילה קצרה לסיום:

בשבוע שעבר, עקב תקלה טכנית, נשמט קטע קטן ומשמעותי מתוך הטור, לבקשת רבים הנה הוא כאן במלואו:

על בית הכנסת דחסידי 'זידיטשויב' בצפת לבטח לא שמעתם. רק אם תתאמצו ותתבוננו היטב בחריטה שעל לוח-האבן שליד הכיכר המוכר הסמוך לעיר העתיקה – תגלו על קיומו.

בית הכנסת דחסידי זידיטשויב-צפת הוקם בשנות התש"י במבנה מיושן שמול הקלויז העתיק של חסידי צאנז בעיר העתיקה, וזאת הודות לפעילותו של ראש העיר החרדי ר' משה פודהוצר ז"ל, זאת לאחר שאביו ר' יונה ז"ל היה ממייסדי בית הכנסת המקורי. לאחר מכן, בעיקר בשל צוק-העיתים, העתיק בית המדרש שוקק החסידות את משכנו לאזור שהיה בעבר "הרובע המוסלמי" בפינת רחוב ה-כ"ב דהיום (הקרוי על שם כ"ב ילדי צפת שנעקדו על קידוש השם בפיגוע הידוע במעלות).

בשעתו, הגיע כ"ק האדמו"ר רבי שלום אייכענשטיין זי"ע להתגורר בעיה"ק ואז הנהיג ברמה את החסידים. "היה זה לפני כ-60 שנה, אני זוכר עצמי מתפלל שם כילד", מספר ר' יעקב גרוס. "אבי  הר"ר זלמן גרוס זצ"ל ניהל את הכולל, שבו למדו  זקני צפת, והאדמו"ר – שעבר בהמשך לאמריקה – היה שולח מדי פעם כסף לחלוקה ללומדי הכולל". זהו למעשה בית הכנסת ששכן ב"רובע המוסלמי" עליו נסוב היה הטור.

גוט שאבעס מצפת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן