"גן החבלים" אומר לכם משהו? סביר להניח שלא. מה שמי שמכיר את צפת לאורכה ולרוחבה, וביקר לא רק בבית כנסת האר"י האשכנזי לבטח לא מכיר. זהו גן פינתי סמוך לחנות 'בר-כל'.
ומה לאדם בוגר כמוני וכמותכם ולגינה פינתית נחמדה?
אז תקשיבו היטב לסיפור צפתי מלא ארומה שלבטח לא שמעתם את שמעו:
·
שמועות מרחפות באוויר הצפתי הזך זה זמן רב מדברות על כך שרועה ישראל כ"ק האדמו"ר ה"נתיבות שלום" מסלונים זצוק"ל כתב כאן, בבית צפתי סתמי, חלק נכבד מספרו הבוער 'נתיבות שלום' שהפך לבן-בית בכל מקהלות ישראל.
חלק מהשמועות הפנו לרחוב האחד-עשר, הרחוב החרדי ה"מתחרד"; אחרים דיברו על רחוב לוחמי הגטאות החרדי, הנשקף מחלון ביתי. לבסוף, בירור קל העלה שהאופציה האחרונה היא-היא הנכונה. מתברר, שבבית שבקומת-הכניסה לרחוב לוחמי הגטאות 5 שבשכונת 'הדר' (כך קוראים לה אצלנו – עדיין לא ברור מי הגה את שמה. אגב, כיום, רוב מוחץ מתושביה חרדים – מכלל החוגים), ישב הרבי זצוק"ל ומקולמוסו הקדוש הפיק דיבורי נשמה לוהטים של אהבת ד' וישראל.
משפחת ב. מתגוררת שם כיום. "הבית נשאר כמו שהיה אז", מספר לי ידידי אבי המשפחה, אברך כמדרשו. "כאן אכן ישב הרבי מסלונים זצוק"ל תקופות ממושכות. את הבית רכשתי מהרה"ח רבי אברהם לוריא – מחשובי חסידי סלונים, שהעניק לרבי את הדירה לתקופות ארוכות לצורך כתיבת חיבוריו המרוממים".
רבי אברהם, תושב עיר הקודש טבריה, עסק לפרנסתו בניהול מלון 'פלורידה' בעיר התנאים, ואת הדירה בצפת שרכש להשקעה הציע מיוזמתו לרבו כאשר נודע לו כי עסוק הוא בכתיבת חיבוריו. "רבי אברהם מסר והתמסר כל-כולו למען צדיקי הדור", מספר לי אחד משארי-בשרו. "בבתי-אירוחיו היו מתארחים דרך-קבע גדולי וצדיקי ישראל ללא קבלת כל תמורה, ומתוך לב רחב".
אבל כסקרן חשבתי שהשבוע הגיע הזמן ללכת ולראות מקרוב במה דברים אמורים. מדובר במרחק דקת הליכה בדיוק מהבית שלי. חצי דקה מהמטפלת. מרחק דקה וחצי מהשטיבל של 'ביאלא' שוקק-החיים. הגעתי לכאן כדי לאמת את השמועות המעניינת.
השכנה זוכרת כמו היום. תקופות ממושכות היה מעלה דיבורי קודש בהשפעת שלוות-הנפש והיקום הצפתי המרגיע. "בחלק מהזמן", מספרת השכנה המבוגרת, "היה יוצא הרבי ל'גן החבלים' השקט והפסטוראלי ומעלה שם דברים על הכתב. זה היה שעות ארוכות".
·
וכדי שלא נוציא אתכם בידיים ריקות, הנה ציטטה מדיבורי רוממות שככל הנראה נכתבו כאן, ברחוב לוחמי הגטאות 5, בימים שבהם לא היו טרקטורים על ההר שממול – עליו נבנית בימים אלו שכונת הקוטג'ים החרדית 'מצפה ימים':
"בשיר השירים גנוז הביטוי לכל המתרחש והמתחולל בפנימיותו של יהודי ההומה ליבו להקב"ה. כי למרות היותו תמיד טרוד ומבולבל, ואינו יודע באיזה עולם הוא נמצא, בוערת בכח הנעלם והנסתר בלב יהודי אהבתו ית', אשר מים רבים לא יוכלו לכבות וכו'. וכן היא גם אהבתו ית' אל עמו ישראל.
"ובשיר-השירים הזה נכנס היהודי אל השב"ק. כל השבוע היה איך שהיה, אך בש"ק כולו שירה לפניו ית' מגודל התשוקה והאהבה אליו יתברך. וישמחו במלכותך שומרי שבת וכו' – כי בשבת הוסרו כל המחיצות והמסכים המבדילים שבים יהודי לאביו שבשמיים. וכל תפילות ושירי השבת אף הם אומרים שירה, אהבה והשתוקקות כלשונו הק' של הרה"ק רבי אהרון הגדול מקרלין זי"ע: 'שבת קודש נפשי חולת אהבהתך, ונפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון'" ('נתיבות שלום' חלק א', נתיבי תפילה, מאמר א').
