אלול בצפת

וגם: איזו תגלית היסטורית מרעישה מצאו השבוע ארכיאולוגים מתחת לסמטאות העיר העתיקה?

זהו, חזרנו הביתה מנופש 'בין הזמנים' במרכז, אחרי שאנחנו – כמו מאות משפחות צפתיות – השכרנו את הצימרים / דירות הקיט לאלפי נופשים שצבאו על שכונותיה של צפת, העתיקה והחדשה גם יחד. והנה אנחנו כאן, בראשיתו של 'זמן אלול' הבעל"ט.

אלול בצפת דומה – ואולי אני מקצין קמעא – ל'זמן אלול' ראשון בישיבה קטנה. הכל חדש-חדש. נוצץ אפילו. דף הגמרא צחור כמו החולצה שאמא גיהצה בקפידה. אבל בעיקר – אתה מסתער על הגמרא, משתוקק לעשות 'שטייגען' עצום. לצד זאת, רק מספר חברים אתה מכיר מימי כיתה ח'; השאר הם "פנים חדשות" שבאו לכאן, ואתה אט-אט, בצעדים הראשוניים המעט-מביכים הללו, מנסה לעכל, למשש את הדופק של החברים הבלתי מוכרים. רגעים בראשיתיים וטהורים שכאלו. כמה געגועים.

'זמן אלול' בצפת, בבחינה מסוימת, זה כך. תמיד תגלה עוד 10-15 אברכים בכולל (שלנו כמובן. יש בצפת עצמה וביישובי הסביבה עוד מגוון מכובד של כוללים), לצד הפנים המוכרות מה'זמנים' הקודמים. הם פותחים עכשיו דף חדש בצפת. עיר חדשה, עולם חדש. סגנון חיים שונה בתכלית. הם (שפעם הייתי קורא להם 'אמיצים' אבל היום אני קורא להם: 'מפוכחים') מגיעים ל'בירה החרדית בגליל' עיר מלאה שאון תורני תוסס עם עשרות כוללים ומוסדות תורה ושטיבלאכים מגוונים, חיי-מסחר פורחים, לצד שקט כפרי, נוף ציורי ואיכות חיים נדירה במרחב הארצי-ישראלי.

***          

באותו יקום ובד בבד, יש גם את עולם הסליחות. בעיר העתיקה בשעות שעדיין אתה לא יכול להבדיל בין תכלת לכרתי, ורק חתולים חצופים פוסעים בסמטאות של הגלריות – אתה פוגש יהודים של תכלת, יהודים של שמיים, פוסעים להם בשקט-בשקט ורק הקול הקל של הפסיעות מפר את הדממה העמוקה.

באלול, אתה חש שהסמטאות מדברות אליך. סמטאות אלוליות המה. אלול דצפת בעיניי זה משהו של הזוך וטוהר שמשתפך על האנשים והרחובות, יותר קרוב לבחינה של "המלך בשדה".

לצד הסמטאות, בסליחות שליד ביתי (בציון התנא בנימין הצדיק, למשל) נקבצים מידי ערב עשרות-עשרות של בני-נוער שמשתפכים ומתחטאים לפני בוראם בתפילת "מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים". אתה רואה את כמיהת האמת, התשוקה להיות מוגנים לכמה רגעים מהנגיפים הרוחניים. להיות מרוממים ונעלים יותר. ישנם מספר מוקדים כאלו בעיר (כמו בבית המדרש 'אש קודש' של הרב רונן חזיזה שליט"א בשכונת נווה אורנים, שקודם לו מופע שירי נשמה בחסות העלטה) ובכולם כאחד אתה מגלה את ה'אלוליות' שפושטת על צפת.

***         

וגם זה קרה השבוע בעיר האהובה שלנו. במסגרת עבודות לפיתוח הכניסה לעתיקה (צמוד לסמטת ה'גלריות') אותרו ממצאים ארכיאולוגיים חסרי תקדים על ציר הזמן מהמאה ה-16 ועד למלחמת השחרור בשנת תש"ח. מדובר באחד התיעודיים הנדירים והמשמעותיים גם יחד.

הארכיאולוג אורן זינגבוים הסביר: "יש פה ארבע שכבות של מבנים: מבנה מנדטורי מהמאה ה-20 היושב על מבנה מהמאה ה-19 שניתן לראות את הריצוף שלו. תחתיו מבנה קדום יותר, מרעידת האדמה בתקצ"ז והקיר בקצה הוא מהמאה ה-17. כל הדבר הזה מכסה על פתח של בור מים מדהים ומאגר מים מהמאה ה-16".

אבל זה לא נגמר כאן: החוקרים גילו כי במהלך הקרב על שחרור העיר צפת, ניסו הערבים על בסיס ציר זה לחפור מנהרת טרור, מהראשונות בעולם, שתגיע עד לבניין אשת"ם – לב הכח היהודי. ממצאים אלו מתאימים אפוא לדברים שכתב בנימין גייגר – אחד מזקני צפת הידועים בספרו כי במהלך מלחמת השחרור: "שמעתי רעש מונוטוני עמום הדומה לקול חפירה במעדר".

כעת, בעיריית צפת מבקשים להפוך את המקום לאטרקציה תיירותית. נקווה אפוא, שבמסגרת ה'מידע צפתי' לקראת בין הזמנים תשפ"א, נוכל להוסיף אטרקציה זו לרשימה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן