אגדה בצפת: סיפורו של מעיין

לאחר ירידה של למעלה ממאה (!) מדרגות, בוואדי, ליד עצי זית עתיקים המתחרים ביניהם מי עוצמתי יותר, נדחק בשוליהם המעיין האגדי * "לפני מי אתם מיטהרין"

"המעיין". מילה אחת שאומרת הרבה מאוד. מילה אחת שמרווה צימאון של הרבה נשמות צפתיות.

זהו המעיין שמתחת לביתנו, לאחר ירידה של למעלה ממאה (!) מדרגות, בוואדי רחוב האחד-עשר. ליד עצי זית עתיקים המתחרים ביניהם מי עוצמתי יותר, נדחק בשוליהם המעיין, מעיין-הטבילה המוכר כל-כך לתושבי שכונת הדרום החרדית ובפרט לתושבים הסובבים אותו (תושבי רחוב לוחמי הגטאות, אנילביץ', ויש גם כאלו שעושים הליכה רגלית נאה משיכון חב"ד הממוקם למעלה).

זהו מעיין אותנטי, בעל נביעה מסלע. אומרים שלפני כעשור סיתתו בסלעים תושבים אשר צמאים למי המעיין המיטהר, ועשו אותו טבעי כל-כך, נקי וצלול. מרהיב כסביבתו.

המקום פסטוראלי ושובה לב. פרות רועות בסביבה, סביבה יערית ירוקה מאוד. בימים האלו – בדקתי – מי המעיין נעימים למדי.

·          

בימי החג האחרון, המראות בסביבה לא היו חגיגיים למדי. שוטרי משטרת צפת פטרלו באזור כל העת, כאשר אי-אלו תושבים סוררים מנסים להתגנב במהירות לטבול ולצאת, בניגוד להוראות ההלכתיות שהתקבלו. "לא חיפשנו איש ולא עשינו איפה ואכיפה", הסביר לי השבוע מפקד משטרת צפת, "למען שלומם של התושבים הגענו למקום. לא באנו לאכוף; באנו להציל מסיכונים במקומות מועדים לפורענות".

אפשר באמת להבין גם למה. המקום מהווה מוקד-משיכה להמוני טובלים ביום-יום ומכל רחבי צפת שועטים לכאן. המעיין הזה הוא פנינה מכל הבחינות. התושבים התקשו מאוד לוותר על המעיין הזה שבועות (ובוודאי בערב הרגל), אבל הם קיבלו את מרות גדולי התורה וההוראה שליט"א שקבעו חד-משמעית לשמוע להוראות משרד הבריאות.

וכאן צריך להודות בכנות: בהתאם לאופי התושבים, גם השוטרים היו נינוחים למדי. הם לא חילקו דו"חות על ימין ושמאל בנקודות בעלות צביון יהודי. גם כשהגיעו – לרוב עשו זאת בצורה רכה ומתחשבת. עם תקשורת טובה, עם שיח נעים ולא ברוטאלי. אין דין צפת כדין ירושלים. נקודה.

·          

אבל היום – ימים אחרים באו עדינו. נרשמת כאן תנועה ערנית של ממש. ואפילו יהודי צבעוני-למדי יושב ליד המעיין, ומשורר שירי 'בר יוחאי נמשחת אשריך' בהתלהבות גדולה.

המקווה הזה מחיה נפשות רבות, ביניהם כותב השורות, מידי יום ביומו ומידי ערבי שבת. ניכרת לכאן, כאמור, נהירה.

ואין לי אלא להצטרף לשירתו הספונטנית של היהודי הפשוט שלפניי ואולי אפילו לפזם אתו יחד, בלהט רב, שיר נוסף ברקע המרחב הירוק-ירוק הזה:

"אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל. לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים".

בשורות טובות לכולנו.

על ההיערכות בצפת ומירון לל"ג בעומר תש"פ, נכתוב אי"ה בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן