מסע מרגש בלבוב בפולין

פרק אחד עשר במסע המופלא לקברי צדיקים

בברכת השבים אקדמכם, למצטרפים למסענו המופלא, כשאמנם אנו לקראת סופו המבצבץ באופק האוקראיני המקפיא, או אם תרצו באמצעו של הדרך העולה ללבוב אשר לפנים הייתה עיר ואם בישראל.

עצרנו בדיוק בפתחה של הנקודה היהודית שהיא בבת עינינו במסעות, ברתת המלווה אותנו כל פעם כשאנו מעלים בזיכרוננו את שחובה והכרח לנו לזכור, את הרעה אשר קרה לעמי, ואיך אקצר? אבל אילוצי מקום הם אילוצים שאאלץ להתמודד איתם, ולכן קוראי היקרים, היו בטוחים שלא נעלמה מעיני הדמעה בכותבי ובחוקקי בדמע ודיו את תולדות העיר, אך ההכרח בל יגונה, ובהחלט הקיצור אינו ממעט חלילה במאום מפועלם של גדולי עולם שפעלו בה, מייסוריהם של הנהרגים על קדושת שמו יתברך בפרעות שעברה העיר והמחוז.

***

החל מסביבות שנת ה'ט"ו – תחילת האלף השישי ישנן כבר עדויות על התיישבות יהודים בחבל ארץ זו, והמופלא בעדויות הוא דווקא קיומה של כת הקראים בסביבה, שלא מצאנו דוגמתה במקומות אחרים בפולין. בנוסף לקראים, התקיימו עוד שתי קהילות נפרדות אחת בין החומות של העיר ורעותה מחוץ לחומות העיר לבוב.

שלוש קהילות שהתנהלו באופן עצמאי כל אחת, עם מערכות אוטונומיות בכל מכלולי החיים, מלבד בית החיים יחיד ששימש את כולם, כולל את הקראים. 

הקהילות היהודיות בפולין היו מאוגדים בוועד ארבע הארצות – בהזדמנות נייחד להם בע"ה סדרת מאמרים – וקהילת לבוב הייתה בין הדומיננטיות שבהן. ארבע מאות שנים של חיי דחק וצער הגיעו לשיאם בשנת ה'ת"ח עת הקוזקים וחיילותיו של הצורר בוגדן הרשע חמלניצקי ערכו פרעות אימים ביהודי אוקראינה ולבוב בפרט.

הקהילה הקראית שחיה בעיר בעקבות מיזוגם לתוכה על-ידי המלך קאזמיר השלישי שכבש את לבוב בשנת ה'ק"ט, כאשר מחד קיבלו האזרחים היהודים זכויות שוות לשאר אזרחי פולין, אך משנאי השם החלו להרים ראש.

תהליך החילון וההתרחקות מחיי תורה שבא בעקבות הרווחה הכלכלית והמעמדית, הביא לפריחתם של גורמי שוליים שהמיטו אסון אחר אסון על עם ישראל, בהם נמצא את שבתאי צבי, שר"י, ואת מייסד כת הפרנקיסטיים יעקב פרנק, שר"י, שהכריז על עצמו כמשיח וסחף אחריו המונים.

בשנת ה'תק"ס החלה החילוניות לצבור תאוצה בעיר ולנגוס בבשר החי ממש, עד שבחוצפתם כי רבה, בשנת ה'תקצ"ט השליטו את בחירת הרבנים שיהיו מטעם, בעלי תואר אקדמי, בעקבות חוק שהעבירו בממשל המקומי, דבר שנמשך קרוב לשני עשורים בהם עמדו החרדים לדבר השם כמיעוט מול פרץ השנאה וההסתה נגד שומרי התורה המסורה. רק בשנת ה'תרט"ו התחלף השלטון לנח לחרדים, החוק לתואר אקדמי לרבנות בוטל והסדר הושב על כנו, אך לא להרבה שנים…

***

גדולי עולם שכיהנו בעיר, הם האות והעדות לחיי התורה שפרחו בה למרות ניסיונות להצר צעדיהם. אנו מוצאים ברבנות העיר את המהר"ם מלובלין, רבם של השל"ה הקדוש ושל אביו של הש"ך, של בעל תבואות שור ועוד. בעיר כיהן בעל הפרישה ודרישה והסמ"ע רבי יהושע פלק כץ. כמו כן, מצאנו יושבי על מדין את בעל מגיני שלמה, את בעל איתן האזרחי, את בעל הט"ז, את החכם צבי, את הפני יהושע, בעל השואל ומשיב ועוד שורה ארוכה ומפוארת ביותר.

וכאן, ההמשך ההיסטורי והביקור שערכנו בה, ברצוני לכתוב, אבל לפני הכל, במסעות הללו אנו פוגשים יהודים שכל מהותם הוא מסירות נפש עצומה לטובת יהודים שנסתלקו לבית עולמם לפני שנים רבות, והופכים עולמות לשמור על כבוד מנוחתם, להציל יקר מזולל.

כזה הוא הרב ישראל מאיר גבאי, יו"ר אגודת אהלי צדיקים, שמזה שנים רבות מכתת רגליים, משקיע מהונו ואונו כפשוטו לטובת הקמת ציונים ראויים לגדולי עולם.

וכך מספר לי הרב ישראל מאיר גבאי: לפני כ-24 שנה הגעתי ללבוב לבדוק מה עלה בגורל בתי הקברות היהודים בעיר ואז התבררה האמת האיומה שבית הקברות העתיק בו קבורים גדולי עולם (בניהם נמנים הרב דוד בן שמואל בעל הט"ז רבה של העיר, הרב יעקב משולם הורנשטיין בעל ישועות יעקב, הרב מרדכי זאב הלוי בעל מפרשי הים, הרב צבי הירש אשכנזי בעל שאלות ותשובות חכם צבי זיע"א ועוד) נהרס עד היסוד והמקום משמש לשוק עירוני.

"כבר לפני 24 שנה ניסיתי לעשות משהו במקום, אמרו לי אין לך סיכוי לעשות כלום! צריך להילחם נגדם להוציא את כל השוק מהמקום, כבר עשו משפטים נגדם שנים רבות, שום דבר לא השתנה, ההיפך, נהיה יותר ויותר גרוע. חשבתי לעצמי אולי בחלק שהשוק לא גנב עדיין, נקים מצבה לציון בית הקברות ולאט לאט האור ידחה את החושך.

עבדתי בכיוון הזה דרך כל מיני ארגונים ועסקנים יהודים ומקומיים, שום דבר לא עזר! במהלך העבודה סיפר לי הרב על קבר האחים הגדול בלבוב שטמונים שם 60,000 יהודים וביניהם האדמו"ר מבאבוב הקודם.

פניתי לקבלן שעבד אצלי בעבר במז'יבוז שבאותה תקופה עבד באזור לבוב והוא עשה לי את המצבה של קבר האחים. מצוה גוררת מצוה, אותו קבלן הביא לי עורך דין מקומי שיטפל בבעיה של ביה"ח העתיק.

לאחר פעילות משפטית מאומצת ועלויות רבות, בזכות העזרה הרבה של כ"ק האדמו"ר מקרלין סטולין שליט"א ושליחו המסור שלו לעיר לבוב, הרב בולד שליט"א, זכיתי לסיים את העבודה עם כל האישורים הנלווים.

ב"ה עכשיו נותנים לנו כבר רישיון לעשות גדר על כל החלקה, כמו כן החזירו הרשויות שברי מצבות לבית הקברות, תקוותינו איתנה שנזכה בקרוב להשלים את המלאכה ולהוציא את השוק מהמקום ולהחזיר למקום את הכבוד הראוי לו.

***

אם נחזור רגע לעבר, כפי שציינתי, עד מלחמת העולם השנייה חיו בעיר לבוב כ-110.000 יהודים, מתוך אוכלוסייה אוקראינית כוללת בעיר של 340.000, בשנת ה'תרצ"ט העיר עברה לריבונות סובייטית, שתחתיה הייתה העיר עד לפלישת הנאצים לברית המועצות בקיץ ה'תש"א (מבצע ברברוסה).

לבוב הייתה אחד האזורים הראשונים שנכבשו, עם פלישת הנאצים לברית המועצות בשנת ה'תש"א ברחו מלבוב כ-10.000 יהודים אל הערים הרחוקות יותר בברית המועצות, 6,000 מיהודי לבוב נרצחו כבר בימים הראשונים לכיבוש העיר על-ידי הנאצים ומשתפי הפעולה האוקראינים בשני פוגרומים.

מיד אחרי חג הסוכות בשנת ה'תש"א הוקם בעיר גטו, שהיה בין הגטאות הענקיים שהוקמו בפולין בעת מלחמת העולם השנייה. הגטו הכיל 20,000 יהודים. הרציחות והפוגרומים צמצמו את הנותרים למספר בלתי נתפס של לא יותר מ-200 איש, שהצליחו לשרוד במסתור.

בשנת ה'תש"ל חיו בעיר כ-30,000 יהודים, רובם הגדול של יהודי לבוב באותה התקופה באו מחלקי אוקראינה השונים. מיעוט קטן מיהודי הקהילה היו היהודים ששרדו מהקהילה המקורית שהתקיימה עד השואה.

כיום הצטמקה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי כתוצאה מהגירה, ובמידה מועטה גם בגלל התבוללות. האנטישמיות רווחת בלבוב בצורה משמעותית, יותר משאר חלקיה של אוקראינה. מספר היהודים ב-ה'תש"ס הוערך ב-5,400‏. מספר ארגונים יהודיים מוסיפים לפעול בעיר. רב העיר המכהן היום הוא הרב בולד, נציג חסידי סטולין קרלין שהקים קהילה מפוארת ליהודי המקום.  הקהילה היהודית בלבוב נמצא ברחוב: סינגוגה אוליצ’ה מיכנובסקיך Міхновських, 4  הטלפון של הרב בולד: +380501002222. טלפון הרבנית בולד: +380509555555.

כשנגיע למקום נורא הוד זה, נאתר את ציונו של הבית אהרון וישראל הגדול מקרלין, נתייחד עם זכרם של קדושי עליון מצוקי ארץ שכיהנו בה, חיו בה והעבירו לנו מורשה להנחיל, נצבור כח להמשך מסע לא קל שמחכה לנו בנסיעה של מעל 500 קילומטרים לתוככי אוקראינה, לא לפני שנעצור בציונו של הבעל שם טוב במז'יבוז' – שם גם נעשה חניית לילה בבית הכנסת אורחים המפואר לשם ותפארת בהנהלתו והשתדלותו של הרב ישראל מאיר גבאי שליט"א.

את המשך המסע המסכם, נשאיר לשבוע הבא אי"ה.

בברכת גוט שאבעס וחודש מבורך.

1 מחשבה על “מסע מרגש בלבוב בפולין”

  1. יחיאל ויזל

    להר' פישר ישראל שלום רב
    ראשית אודה לך על כל המאמרים המענינים והמרתקים .עלה והצלח .בענין הידיעה על סכוי להוציא את השוק מעל קברו של הט"ז .הידיעה ריגשה אותי במיוחד . משום שאני מצאצאי הט"ז וכל הזמן לא ידעתי מה אפשר לעשות בנדון
    עלה והצלח וכל הברכות
    ידידך מהישיבה ברחובות
    יחיאל ויזל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן