חינוך לאמונה

דומה שכיום הזנחנו לגמרי את נושא החינוך לאמונה בכל בנוגע לפרנסה, לגמרי! * רק מדברים שוב ושוב שאם רוצים לזכות לבעל שיישב וילמד חשוב שיהיה ביד איזה 'מקצוע', כאילו והמקצוע הוא זה שמפרנס אותנו

בפרשתנו אנו קוראים על המן. בהלכה בשולחן ערוך (א, ה) נפסק כי ראוי לומר בכל יום את פרשת המן. על כך כתב רבינו בחיי: "כל האומר פרשת המן בכל יום – מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות".

התשב"ץ כתב בשם הירושלמי: "כל האומר פרשת המן בכל יום – מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו", והוסיף התשב"ץ: 'ואני ערב', כיוון שבכך יזכור תמיד לאן עליו לפנות בבוא אליו מחסור בפרנסה. 

הטעם לכך הוא בדברי הט"ז: "כדי שיאמין האדם שכל מזונותיו באים בהשגחה מלעילא".

בזמנם לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה ובטחון בכל הנוגע לפרנסה, זה היה ברור ומוחשי כל כך שהקב"ה הוא זה שזן ומפרנס ומכלכל. הם גם ראו בחוש שהמן יורד לכל אחד במיקום שונה לפי צדקתו, הם ראו גם שההשתדלויות אינן מועילות מאומה, 'הממעיט לא החסיר והמרבה לא העדיף', כולם נשארו בסוף רק עם עשירית האיפה.

כל השאלות והחששות החלו מעת הכניסה לארץ ישראל, כשכל אחד היה צריך לטרוח על המחיה ועל הכלכלה, שם החלו גם הניסיונות.

דומה שכיום הזנחנו לגמרי את נושא החינוך לאמונה בכל בנוגע לפרנסה, לגמרי!

בחיידרים ובבתי הספר לא מדברים עם הילדים על אמונה בפרנסה, כך גם לא בישיבות ובסמינרים. להיפך, רק מדברים שוב ושוב שאם רוצים לזכות לבעל שיישב וילמד חשוב שיהיה ביד איזה 'מקצוע', כאילו והמקצוע הוא זה שמפרנס אותנו.

בהמשך אחרי החתונה, הצעירים נשאבים מיד ללחץ של הצרכים הקיומיים, הכנסה, משכנתא ובהמשך גידול הילדים וכו', הרחוב גם הוא לא מחדיר אמונה, הרחוב מייאש ורק משכנע כמה חייבים לחסוך לחתונות של הילדים עוד לפני שהם נולדו, השיח הציבורי גם הוא מחליש ומייאש, רק שומעים כמה הכל יקר ועד כמה הממשלה מקצצת מתקציבי הציבור החרדי.

כך שכאשר אין תשתית חינוכית בנושא, נופלים מיד לייאוש ואת התוצאות אנו רואים בשטח, כשרואים אנשים לחוצים ודאוגים, במיוחד בכל הנוגע לחיתון הילדים.

זה מדהים: כל אחד מאמין שיהיו לו ילדים, שהוא יחיה, שאשתו תחיה, שימצא שידוך מתאים, ורק איך יחתנו? על זה דואגים ודואגים והפתרונות הם תמיד רק בתחומי החיסכון והגמ"חים  ללא נגיעה והשקעה בחיזוק בענייני אמונה ובטחון.

וזה פשוט מדהים. כי עוד לא נתקלתי באדם שזכה לחתן צאצאים ואין בידו מסכת של סיפורי השגחה והארות משמים, אבל כל זה רק עובר לידינו וכל המיקוד הוא רק בהשתדלויות.

וזה ממש חבל. למה שלא נספיג את ילדינו במטענים של אמונה, בסיפורי השגחה ספציפיים בנושאים אלו, הרי כל אחד מהם יתמודד בחיים עם גידול משפחה. מהיכן יישאבו כוחות אם לא מהמאגרים שנכין להם?!…

***

נחרוג קצת מהסגנון הרגיל במדור זה, ננצל במה מכובדת זו על מנת להביא ציטוטים מדברי רבותינו המלאים בחיזוק בענייני אמונה בענייני פרנסה.

נתחיל ביסוד מוסד. אמונה אינו רק עניין של אמונה במשהו קיים. לאמונה יש כוח עצום בהמשכה של דברים.

נצטט את דברי בעל ה"אוהב ישראל" בפרשת נח, על דברי חז"ל שנח מקטני אמונה היה, מאמין ואינו מאמין… וז"ל: אמונה מלשון ויהי אומן את הדסה והוא לשון המשכה וגידול, כי באמונה יש כח זה שע"י האמונה יומשך הדבר הזה ממקורו ויבוא, היינו ע"י שהוא מאמין בו באמונה שלימה על איזה דבר אז נמשך הדבר ההוא ובא בשלימות", כלומר אם אדם מאמין באמונה שלימה שהקב"ה מפרנסו זה עצמו מביא לו שפע, על-ידי האמונה הוא ממשיך עליו שפע אין סופי.

לעומת גישה זו ידועים דברי בעל "חובת הלבבות" (פתיחה לשער הביטחון), האומר שאם אדם מאמין שפרנסתו מגיעה כתוצאה מהשתדלותו, אז גורם בעצם שהוא יהיה סיבת הפרנסה וכלשונו: "מפני שאם אינו בוטח באלוקים בוטח בזולתו, ומי שבוטח בזולת ד' מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח בו", ואוי ואבוי לאדם שהקב"ה יניחנו בידי 'חכמתו וכישרונותיו'.

בעל ה"נועם אלימלך" (בהר) מביא בשם אחיו הרבי ר' זושא מאניפולי, דברים מדהימים וז"ל: "ונראה שהשי"ת ברא את העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בנ"א, ודרך השפע שלא להפסיק כלל… אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ב"ה, המשגיח האמיתי הזן ומפרנס בריווח בלי הפסק כלל, אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם בעולמות העליונים… ואז נפסק השפע". כלומר, החששות והדאגות לא רק שאינם מועילים, אלא הם גורמים להפסקת השפע.

וככל שהאדם מגביר ומעצים את אמונתו בשפע שהקב"ה מעריף עליו, כך באמת יבוא לו. כי ההנהגה עם האדם היא כמו צל, מה שאתה מראה לצל זה מה שהצל יראה לך חזרה. אם אתה מאמין שקשה היום להתפרנס, באמת יהיה לך קשה.

אם אתה חי באמונה שלחתן ילדים זה קשה, יהיה ח"ו קשה, בעוד אם תשקיע באמונה שאם הקב"ה הוא שזן ומפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ואצלו יתברך אין מושג של קושי, גם לך ילך הכול בקלות.

***

נעתיק דברים נפלאים ומחזקים מבעל "קדושת לוי" בפרשת בשלח: "ולכן אם אדם בטוח בד' שהשי"ת יעשה לו כל צרכיו גם מלמעלה ממלאין לו כל משאלותיו, אבל אם אדם דואג תמיד על פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו אזי גם למעלה יחסר פרנסתו, ולכן אשרי איש שלא ישכחך ושם בטחונו בד' כי אז ד' צילך ומכין פרנסתו כמו שהוא בוטח בד' שהק-ל עושה לו כל צרכיו כן הק-ל נותן לנו כל צרכינו"

ציטוט נוסף מחייה ומחזק מבעל ה"באר מים חיים" (בהר): "וזה העניין הוא תמיד בכל דרכי בנ"א לכל הצטרכותם בפרנסא דנשמתא ופרנסא דגופא בני חיי ומזוני, כשאדם אינו מסיר בטחונו מד' ויודע ומאמין באמונת אמת שבוודאי הקב"ה יזמין לו הצטרכותו הנצרך לו כי לא יעזוב ד' חסדו מעם בריותיו והוא הנותן לחם לכל בשר בדרכים נפלאים הפלא ופלא… רק שעומד וממתין ומצפה לראות באיזה עניין וסיבה יפליא הקב"ה עמו פלאות להזמין לו הצטרכותו אז וודאי אין הקב"ה מונע מאתו מלברכו גם בלמעלה מן הטבע".

בעל ה"אור לשמים"חיבר תפילה עליה העיד בעל ה"תפארת שלמה" שזו סגולה לפרנסה, שם מצהירים שהכל מאיתו יתברך, "ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה", כשהכל בטל אליו יתברך מחוברים למקור השפע האין סופי.

***

הבאנו טיפה מהים מכל מה שיש בנושא, כמה טוב יהיה אם ילדינו עוד בטרם נושאים הם את עול הפרנסה יחיו וינשמו גישה זו שלהקב"ה אין מחסור – "ואין מחסור ליראיו", נשתף אותם בסיפורי השגחה שאנו זוכים כל הזמן וכשהדברים יהיו על הלב, בע"ה כשיגיע הזמן הכל יחדור פנימה.

סיפורי אמונה לא חייבים להיות קשורים רק לסכומים של שש ספרות, גם השגחה פרטית על שטר של עשרים ₪ שנמצא באופן בלתי צפוי בארנק ברגע הקריטי, על בגד חדש שקיבלנו במתנה שמתאים בדיוק למידות הבת, מחזקים ומרוממים את התחושה והקירבה לבורא עולם ומחדדים את הידוע ש'לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם'.

נזכור! זו מתנה לכל החיים שלצערנו כיום רק אנחנו ההורים יכולים לתת לילדינו, שלא לדבר על התועלת האישית שאנו נחווה תוך כדי כך בזה שנחזק את האמונה שלנו בנושא.

בהצלחה!

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן