שאלה מעניינת שנשלחה מאחת הישיבות אל מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, לאחר שהזמינו מתחם לקעמפ במצפה רמון, וחששו לאיסור יציאה לחוץ לארץ, הפסק והפתרון שמצא עמוד ההוראה, ומה שעורר על אותם היוצאים לחו"ל בלי הוראת רב
בימים אלה, ימי בין הזמנים של חודש אב, נוהגים ישיבות רבות לארגן קעמפ מסודר ומאורגן לתלמידי הישיבה, כאשר שוכרים מתחם מעניין למשך כמה ימים, והבחורים יוצאים יחד עם פיקוח של חלק מצוות הישיבה לנוח ולהתאוורר, כך שמלבד שעות הלימוד יש כמובן תוכניות, הרצאות, ושלל פעילויות.
סיפור מעניין, ושאלה הלכתית בצידה, התעוררה השנה אצל אחת מהישיבות החשובות בארצנו, אשר נוהגים לצאת לקעמפ מדי שנה, כאשר גם השנה הנהלת הישיבה הזמינה מתחם במצפה רמון במחיר זול יחסית. בקרב ההנהלה שמחו גם על המחיר הזול, וגם כי המקום מלא בנופים יפים ומרהיבים. אך לאחר מעשה שמע מכך אחד מאנשי הצוות, ועורר כי מצפה רמון זה ספק חוץ לארץ, ואיך ישיבה יכולה להוציא את הבחורים לחוץ לארץ בשביל קעמפ, ובפרט שיש בישיבה הרבה כהנים ועבורם הדבר חמור שבעתיים לנסוע לחו"ל.
ראשי הישיבה שיגרו מכתב בהול לשולחנו של מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א, כאשר רצונם לקבל פסק הלכה ברור מה לעשות, הנידון הובא בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל בית דוד בחולון, במכתב השאלה פירטה ההנהלה את צדדי השאלה.
מצד אחד הקעמפ המדובר יש בו בחינה של צורך מצווה, לנוח ולמנוע חופש שיעשה בצורה פחות מבוקרת ואחראית, וכעת כבר לא יוכלו להשיג מתחם אחר במחיר שהשיגו במצפה רמון, וגם אם ירצו לשלם יותר יתכן ולא ימצאו כבר מתחם אחר והקעמפ עלול להתבטל. ומצד שני, יש כאן ספק איסור, וכיצד ניתן לחנך את בני הישיבה שמותר לעשות ספק איסור, והדבר עלול להתפרסם שישיבה פלונית נסעה לקעמפ במצפה רמון ועלולים ללמוד מהם ולהקל ראש בזה.
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בתשובתו הרחיב את היריעה, בתחילה הביא מה שנחלקו גדולי הפוסקים האם מצפה רימון נמצא בגבולות ארץ ישראל או שמקום זה הוא כבר חוץ לארץ, והביא מדברי גיסו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצ"ל בדרך אמונה והגאון רבי יוסף ליברמן זצ"ל בשו"ת משנת יוסף, כשמסקנת הדברים על פי תשובת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לחתנו מרן שר התורה כי מידי ספק חו"ל לא יצא.
לאחר מכן דן מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א האם היציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ הוא איסור תורה או איסור דרבנן, שאם הוא ספק תורה הינו לחומרא, ואם הוא ספק דרבנן הוא לקולא, והביא בזה את כל שיטות הפוסקים בארוכה. כמו כן דן אם יש איסור לצאת מארץ ישראל גם לזמן קצר כשבדעתו לחזור, או שהאיסור הוא רק כשיוצא לחו"ל על מנת להשתקע, ומסקנת הדברים שגם לזמן קצר אסור לצאת, ובפרט לכהנים שנטמאים בטומאת ארץ העמים ואין הבדל לכמה זמן הם יוצאים.
בסוף הדברים כותב מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, שכיון שלצורך מצוה מותר לצאת לחוץ לארץ, וגם הבראה הוא צורך מצווה, ואמנם לכתחילה לא היה ראוי לחפש מקום בחוץ לארץ אלא בארץ ישראל, וגם בא"י עצמה יש מקומות יפים מאד, אך לאחר מעשה שכבר מצאו מקום בחוץ לארץ, וסגרו את החוזה, והוא ספק חוץ לארץ, וזה קרוב לארץ ישראל, יש מקום להקל.
אך הוסיף מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א פתרון מקורי, שכדי שהדבר יהיה לכתחילה, יעשו הישיבה ותלמידיה שיעורי תורה לתושבי מצפה רמון, ויזמינו את התושבים לשיעורים ולהרצאות שימסרו בקעמפ, ואז יחשב הדבר ליציאה לחוץ לארץ על מנת ללמד תורה שהדבר מותר כמבואר ברמב"ם. והוסיף הגר"י זילברשטיין שליט"א והציע כי השיעור הראשון יהיה הנידון הזה, היכן הם גבולות ארץ ישראל, ואת מחלוקת הפוסקים בענין, וכן יאספו שאלות מעניינות לרתק את התושבים לתורה, וישמרו על קשר עם התושבים גם לאחר שישובו לביתם, ובזה יביא הקעמפ תועלת גדולה ונמצא שהיה מותר לכתחילה לצאת לשם.
בסוף הדברים מעורר מרן הגר"י זילברשטיין כי לאחרונה נפרץ הנושא של יציאה לחוץ לארץ לנופש והבראה וכדומה, גם ללא היתר של רב, והרי להלכה אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ ללא סיבה מספקת, ומי שמזלזל באיסור זה הרי הוא נחשב מומר לדבר אחד, וזה מלבד כל הדברים הנוראים שיעבור כתוצאה מהראיות אסורות בגלל הפריצות הנוראה שיש בשדות התעופה ובחוץ לארץ, שמטמאות את העיניים ואת כל רמ"ח האיברים, עד כאן תשובתו המרתקת של מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א להנהלת אותה ישיבה.
