ימי הרחמים במשנת הבעל שם טוב הקדוש

פנינים זעירים זוהרים מ'בעל שם טוב השלם' – האוצר הגדול ביותר מאמרותיו הטהורות ומדברות קדשו של אור שבעת הימים מרנא הבעש"ט הק' זי"ע שנמסרו בשמו מימי ייסוד החסידות ועד צדיקי דורנו

 

 

תהלים בחודש אלול

קיבלתי ממורי הרב המגיד ממעזריטש שקיבל ממורו הבעל שם טוב בשם מורו הידוע, שמיום שני בר"ח אלול עד יום הכפורים יאמרו בכל יום ויום שלושה קאפיטלעך (פרקים) תהלים, וביום הכפורים שלושים וששה קאפיטלעך [פרקים], תשעה קודם כל נדרי, תשעה קודם השנה, תשעה אחר מוסף ותשעה אחר נעילה, ומי שלא התחיל מיום שני דראש חודש יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה קאפיטלעך (פרקים) בכל יום (תהלים אוהל יוסף יצחק, קובץ מכתבים עמוד 22).

 

סדר מיוחד מהכנה לחודש אלול וסליחות

אצל מורנו הבעש"ט היה סדר מיוחד בהנהגותיו בכל משך השנה, בחול, בשבת ובמועדים: הסדר של חודש תשרי התחיל אצל מורנו הבעש"ט מההכנה בחודש אלול בכלל ובימי הסליחות בפרט. בהמ' יום שמשה רבנו עליו השלום היה בשמים להתפלל על חטא העגל ולקבל את התורה, שבזה הוא עורר את הגילוי של הי"ג מדות הרחמים, עבודתו של מורינו הבעש"ט היתה שקו היראה היה בימים אלו בהתגלות, וממוצאי יוה"כ עד אחרי שמחת תורה היה בעבודת מורינו הבעש"ט קו השמחה בהתגלות (ספר השיחות לאדמו"ר הריי"צ זי"ע שנת תש"ה עמוד 127).

 

התשלום בחודש אלול ע"י תשובה

 

רבנו (אדמו"ר הזקן) נשמתו עדן אמר בשם הבעש"ט נשמתו עדן, בחדש תשרי נותן השם יתברך מזונותיו של אדם בהקפה, ובחדש אלול צריך לעשות את החשבון ולשלם את מה שמגיע, התשלום הוא ע"י תשובה, אם ד' יתברך רואה שמשלמים ורוצים לשלם, הוא מעניק את יתרת החוב שהם ימי הסליחות, וע"י התשובה של ימי הסליחות נהיים בטוחים שבראש השנה יתן הקב"ה קצבה לשנה טובה הלאה בהקפה (ספר המאמרים אידיש עמוד 78).

 

לולא התמהמהנו

 

הרבי (המגיד ממעזריטש) אמר לנו מה ששמע מרבנו הבעש"ט נשמתו עדן. 'כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים' (בראשית מג, י), 'שבנו פעמים' הם שני אופני תשובה: א. תשובה כללית בראש השנה בקבלת עול מלכות שמים. ב. תשובה פרטית של יוה"כ לפרט חטאיו לכבסם ולהטהר.

ושתי תשובות הללו תלויות בחשבון הנפש שהאדם עושה בחדש אלול. וזהו 'כי לולא התמהמהנו', 'לולא' אותיות 'אלול', 'לולא התמהמהנו' כי האדם מתמהמה ומאריך בחשבון נפשו בחדש אלול, הנה אז 'שבנו פעמים', כלומר, לפי אפן זה תהיה העבודה בשני אופני התשובה של ר"ה ויוה"כ.

אמנם ההכנה בחודש אלול היא הכנה כללית, וצריכה להיות גם הכנה פרטית, שההכנה הפרטית לעבודה בר"ה היא בימי הסליחות בבקשת רחמים ותחנונים, כעבדים המתחננים אל אדונם בבקשת סליחה בהבנת האמת ש'לך ד' הצדקה ולנו בשת הפנים'. וההכנה פרטית להעבודה של יוה"כ היא בימים שבין כסא לעשור (אגרות קודש להריי"צ ח"ד אגרת תתקמג).

 

ראשי הדור מתחברים עם בני דורו

התקינו חז"ל (פדר"א פמ"ו) שיהיו תוקעין בכל שנה מראש חדש אלול כמו שופר המדבר. והינו אם ראשי הדור משפרים מעשיהן כמשה במדבר להתבודד מראש חדש אלול, אז יעלו ויתחברו עם בני דורו, מה שאין כן אם ראשי הדור אינם עושין כך רק הם בגלות היצה"ר אז ישתדלו העם עבור עצמן (צפנת פענח פר' וארא ד"ה ובזה יובן).

 

מכריזים בשופר ל' יום

 

'שלח לו רבן גמליאל גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך' (ר"ה כה.). משל למה הדבר דומה לבעל חוב שהתרו בו שלשים יום שיזמין מעות, ועשו הכרזה ל' יום על קרקעותיו כדי שיתיירא ויזמין מעות לפרע לבעל חוב, והלך והביא מוניטא דשקרא, ורצה אחר כך ללוות עוד ונתנו לו גם כן מוניטא דשקרא, כן אנחנו מכריזין בשופר ל' יום להביא הכסף לשלם בר"ה וביוה"כ.

וזהו הרמז 'שלח לו רבן' רבן של כל העולמות, 'גמליאל' הגומל חסד חסדים טובים, 'גוזרני כו' שתבוא במקלך' להציל עצמך מיד השטן והמשטינים החוחים והקוצים לקדם ברועים ובמקלות, 'ומעותיך' שהם מעשים טובים.

ובזמן שבא כמו שכתוב (דברים יד, כה) 'וצרת הכסף בידך וקמת ועלית אל המקום' וגו' 'כסף שיש עליו צורה' (עירובין לא:) של מעשה, אז באמת חזרו ולקחו שפע גדול ועשר רב כמו שכתוב (דברים שם, כו) 'ונתת הכסף בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך' (כתר שם טוב סי' שכה).

 

כשלקחו כ"ב אותיות לומר 'אשמנו בגדנו'

אבל כאשר אומרים 'לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף אל אדני' (בראשית מז, יח), פירוש על דרך רמז אין כוסף למצוותיו, 'לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גויתנו ואדמתנו' ועכשיו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ו'לא נשאר לנו בלתי גויתנו' לפשט צוארינו כיצחק על גבי מזבח, ונאמר 'קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם'.

וכאשר רואים שאין להם כסף לוקחים מוניטא דשקרא שהם הכ"ב אותיות התורה שהם מטבע של מלך ופגמו בכולן, ואומרים הוידוי בדרך א"ב 'אשמנו בגדנו' כו' זהו הפרעון מוניטא דשקרא, וכשרוצים לחזר וללוות נותנים להם גם כן מוניטא דשקרא שהם א"ב של 'אשמנו מכל עם בושנו גלה כו' יפי אדמתנו' כו' (כתר שם טוב שם).

 

חודש תשרי מברכו השי"ת בעצמו

זה אשר השיב כבוד קדושת רבנו הזקן, בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד בשם מורו ורבו רבינו הבעל שם טוב נשמתו עדן, החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחודשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכין שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה.

כתיב 'אתם נצבים היום' (דברים כט, ט), ד'היום' קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב (איוב ב, א) 'ויהי היום' וגו' ותרגם 'והוה יום דינא רבא', ו'אתם נצבים' קימים ועומדים, והינו שזוכים בדין. ובשבת שלפני ר"ה שהוא השבת האחרון דחודש אלול קורין אז פרשת 'אתם נצבים', דזהו ברכתו של הקב"ה בשבת מברכים חודש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברב טוב לכל ישראל על כל השנה (אגרות קודש הריי"צ ח"ג אגרת תשצד).

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן