יובל ל'אמרי חיים': שיחה עם נכדו חביבו

 

את הקשר המיוחד בשורש נשמתו ומהותו של בר שיחנו החשוב, לקראת יומא דהילולא רבא של כ"ק מרן אדמו"ר ה'אמרי חיים' זי"ע, חשנו בעליל כל משך זמן השיחה, עם הגאון הצדיק רבי מנחם ארנסטר שליט"א, ראש ישיבת ויז'ניץ, נכדו חביבו של רבנו ה'אמרי חיים' זי"ע וחדב"נ כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ זצוק"ל, הוא שח בערגה וכיסופין אודות זקנו, מורו ורבו. ניכר שכל חפצו ומאווייו היה לחזות בתואר זיו קדוש מלכו, שנשא על לוח לבו את קהל עדת מרעיתו, והיה קשור אליו בכל מאודו בעבותות אהבה, זכה להיכנס לפני ולפנים.

הוא שזכה משנות ילדות לשהות במחיצתו של כ"ק אדמו"ר ה'אמרי חיים זי"ע, דלה ממאור תורתו וממשנתו הזכה והברורה, מילא אסמיו מלא חופניו ממורשתו העניפה והכבירה, הוא מזכירים את שמו בערגה ובסילודין; משיח על שגב גדלותו שאינה ניתנת לתיאור, על הנהגתו המופלאה, על השבתות המרוממות במחיצתו, על משא ודאגת העם שנשא על כתפו, על לבו הגדול והרחום שכל כולו היה מסור לכלל ישראל, על דבריו הק' שהיו נר לרגלם, על צדקותו חסידותו ופרישותו, על דברי ישועות ותפילות על בית ישראל, במיוחד לאלו הנמצאים רח"ל בצרה ובשביה. הוא ניצב ארצה ראשו מגיע השמיימה, גבוה מהשגת אנוש.

 

שבת קודש יום חמדתו

 

אחד הדברים שרבינו בעל ה'אמרי חיים זי"ע יגע בכל עוז להכניס חיות בנפש היהודי בהרגשת קדושת השבת. ושמעתי ממורי זקיני הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל, כי פעם לאחר שה'אמרי חיים' זי"ע שהה בשבת בירושלים, סיפר לכ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'חלקת יהושע' זי"ע, על השבת הנעלית במחיצתו. ענה הרה"ק: 'רבי חיים מאיר'ל איז א-שבת'דיער רבי…'

ראש הישיבה הגר"מ שליט"א: "מי יכול לתאר את השבתות במחיצתו. פניו היו מאירות בזיו קדושתה של שבת קודש. שירתו העריבה, התורה, הריקוד, כל אלו היו גן עדן עלי אדמות. מאור כשחזר הביתה היה זה כבר בשעות הקטנות הוא היה מזמר ומרקד עד כלות הכוחות. רק לפנות בוקר היה נפנה לנוח לכבוד שבת".

הרגשנו שבכח השבת עמל את עבודתו כל השבוע. באחד ה'תורות' אמר: "…'ויברך אלקים את יום השביעי'. מיטן כח פון ש"ק קען מען לויבען דם באשפער (עם כח של שבת ניתן להודות לבורא).  וזה עפ"י מאמרו של הרה"ק מאפטא זי"ע באוסיטילע חתונה, שפירש בתפלת 'לק-ל אשר שבת, ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' לפיכך יפארו ויברכו לק-ל כל יצריו', שבעת בריאת העולם רצו כל הברואים להודות ולהלל לבורא ית"ש אלא שחרדה אחזתם ולא ידעו כיצד לפתוח בשבח והלל, עד שבא יום השביעי ושיבח ואמר 'מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד'…' מיד פתחו אחריו כל היצורים ונתנו שבח יקר וגדולה וכבוד למלך יוצר כל. ע"י יום השביעי ניתנה האפשרות לברך אלקים".

 

סידור פסח כהלכתו

 

פסח במשנתו של רבינו, ניתן לישב כאן כל היום וכל הלילה לספר מלילות פסח של רבינו זי"ע.

"אחד הדברים הנעלים שראו אצל רבינו זי"ע היה ההשתוקקות וגעגועים למצה ולסדר ליל פסח. בכל ימות החורף הוא כבר החל לדבר מכך. מפרשת שמות ראינו התחיל להתכונן לליל הסדר. שנה אחת בפרשת כי תשא אמר לפרש הפסוק (שמות ל"ג, י"ב) 'העל את העם הזה ואתה לא הודעתני', דהנה 'העל' ר"ת ה'א ל'חמא ע'ניא, והיינו 'העל את העם הזה' שבני ישראל עתידין לומר את סדר הגדה ולאכול לחם עוני, 'ואתה לא הודעתני' ועדיין אין לנו דעת. השתוקקותו גברה בחודש שבט בעת שהלך לטחינת המצות".

"הנושא של 'דעת' לכזית מצה תפס אצל הרבי זי"ע מקום מיוחד. פעם בליל הסדר קודם 'רחצה' היתה הפסקה, רבינו התחבא ליד מאגר המים וביקש מבורא עולם שיחונן אותו ב'דעת' לכזית מצה. זה היה לפני אמירת הזוהר 'פקודא בתר דא'…"

"רבינו היה מפרש: קוב"ה אורייתא וישראל חד (זהר ח"ג ע"ג ע"א). אי אפשר להשיג אהבת השי"ת רק ע"י אהבת התורה וישראל. חג הפסח מסוגל לג' קדושות הללו, כי מספרים מיציאת מצרים הנפלאות והנסים שעשה הקב"ה עמנו ומתעוררים לאהבתו ית', ותיכף ממחרת השבת מתחילין לספור ז' שבתות ז' נקיים לקבלת התורה כאדם המשתוקק ומתגעגע לדבר נכסף (עי' ס' החינוך מצוה ש"ו), ומכריזין באהבת ישראל כל דכפין ייתי וייכול, כל מי שרעב לדבר ד' ומאמין בו נתחבר עמו".

"לאחר שעבר עליו חג המצות היה נראה בעליל על פני רבינו רגשי צער על שפנה יום. שנה אחת בעת שראה אחד מחשובי החסידים את גודל צערו, ורצה להרגיעו, אמר לו: 'רבי, הרי מעכשיו כל יום שעובר מתקרבים אנו לחג המצות של השנה הבאה, ואדרבה, על זה צריך לשמוח…' ונהנה הרבי. ובזה היה אומר מפרש ד"ח'סל ס'ידור פ'סח" ר"ת 'פסח', לרמז שגם אחר שבני ישראל עשו וקיימו את כל סדר ליל הפסח כהלכתו וכמשפטו, צריכים כבר להתחיל להתכונן בהכנה דרבה לחג הפסח של השנה הבאה".

"שמעתי מזקני החסידים, שסיפרו, כי פעם כשחל ערב פסח בשבת התבטא ה'אהבת ישראל' למקורביו שצריכים לראות להסיח דעתו של בני רבי חיים מאיר, כי בכל שנה ושנה בער"פ יכול לבטא את געגועיו לסדר פסח ומצות מצה ע"י שעובדים ומתעסקים בעסק אפיית מצות ומתעסקים בשריפת חמץ ובהכנת שאר צרכי הסדר, אולם עתה שחל ער"פ בשבת, והוא שובת ממלאכה יש לחשוש אולי יזיק לו ההשתוקקות שלו לאכילת מצה ולכן ראוי להסיח דעתו ממחשבותיו. כבר אז כבר העיד עליו אביו הק' שיכול לינזק מרוב השתוקקות למצוה זו.

"ועל שבת זו שחל בער"פ פירש רבינו ה'אמרי חיים' זי"ע דברי הפייט (הושענות לשבת 'יושבת וממתנת עד כלות השבת'), שלכאורה יש כאן פליאה, שבנ"י מצפים ומחכים לגמרו של שבת? והרי בזמירות לליל שב"ק, ב'כל מקדש' מזמרים אנו: 'המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבוא', אלא כוונת הפייטן לשבת ער"פ שאז באמת מחכים ומצפים לכלות השבת כדי שיזכו לקיים מצוות הלילה של פסח. ונאים הדברים למי שאמרם"

מוסיף ראש הישיבה הגר"מ שליט"א ואומר: "מה שהזכרנו כי בכל החורף כבר החל הרבי זי"ע להתגעגע לפסח, היינו ממוצאי שמחת תורה. ופירש את הפסוק (תהלים פ"ח, ב') 'יום צעקתי בלילה נגדך' שאחרי שעובר יום שמחת תורה שהוא יום המיוחד שמייחדים אותו יתברך באמירה ועדות 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו', והאדם מיצר איך עבר ופנה היום הגדול הזה. העצה לכך להתנחם הוא מן 'בלילה נגדך' שליל הסדר של פסח מתקרב ובא ועי"ז יוכל להפיג צערו הגדול".

 

סוד תורה הבהיר

 

שאלנו: ידוע כי ה'אמרי חיים' זי"ע אמר 'תורות' בגימטריות, רמזים ודרושים. האם התכונן טרם אמר 'תורות' אלו?

ראש הישיבה שליט"א: "יש הרבה 'דפים' מתורות אלו. גם אצלי יש העתקים רבים. והמעניין הוא כי על כל פסוק יש כמה מהלכים. הוא יכל לכתוב חידוש באופן אחד ואח"כ כשאמרו בפני הציבור הציגו באופן אחר לגמרי.

"רבנו היה רושם את דברי תורתו בעת ההפלגה באניה לחו"ל ובחזרה, וכן בעת שהותו לנופש בשווייץ. בכל מקום היה יושב ורושם חידושיו".

"היו לו גם דפים עליהם רשם גם דברי קבלה שאך אחד לא הבין מה רשם שם. וזה לא היה קשור לתורה שאמר. אלא אלו היו דברים נשגבים. זהו אחד הדברים הנעלמים שלא גילה אף פעם. דפים אלו היו חשובים אצלו והיה לוקחם עמו בכל מקום שנסע והלך".

 

ידעו מה היה כתוב בדפים?

"ראיתי דפים אלו ולא הבנתי כלום. נראה לי שאף אחד לא הבין. פעם שאלו אחד ממקורביו על דפים אלו, ענה לו הרבי זי"ע: 'אני אינני מתערב בעניינים שלך ואתה אל תתערב בעניינים שלי'…

"היו שם שורות ארוכות וקצרות. הרבי היה כותב אותם כשהוא עטור ב'תפילין דרבינו תם', ובעת כתיבתו היו פתוחין לפניו ספר הזוהר, תיקונים, ו'ברית כהונת עולם', ואותם פתקאות שמר בשמירה מעולה, בארון שייחד לכך ושם היו מסודרים כשלושים וארבעים חבילות פתקאות מעין אלו, ולא נתן לשום אדם להסתכל בהם. ובכל פעם שהיה לו איזה 'קויטל קשה' היה מעיין בהם ומעניק ברכתו. הכרתי אדם שהיה צריך ישועה גדולה והפציר בו מאד שיברכו, והסתכל הרבי באותם פתקאות ובירכו, ונושע הלה מכל צרותיו".

"כן היה כשהגישו לו 'קויטל' קשה, היה פונה לעיין בדפים אלו. כך היה גם טרם חתם ל'בחירות' היה פעם שעיין בדפים אלו. גם בר"ה בתפילה היה מעיין בהם.

"פעם כשהגיע הרה"ק ב'בית ישראל' לבקרו היו דפים אלו מונחים על השולחן והחל לעיין בהם. הרבי תפס את החומש שהיה לידו בכדי להניחו ליד דפים אלו. אך מיד הגיב ה'בית ישראל' זי"ע: חומש יש לי גם בבית…

"בצוואתו ציוה שישרפו את כל החבילות בין הפטירה לקבורה. כך גם ביקש מאבי (חדב"נ הרב הצדיק רבי משה ארנסטר זצ"ל), שלאחר ההסתלקות ידאגו לשרוף את כל הכתבים.

"הרה"ק ה'בית ישראל' מגור זי"ע כשהגיע להלוויה, בירר אם אכן קיימו את הצוואה לשרוף את הפתקאות. ואכן רבי שמואל שטרן עלה על העליה ואסף את כל הפתקים והדפים המסתוריים ושרפם כבקשתו. גם בגרוסוורדיין היה לו דפים כאלו. ובעת שהרבי ברח הכריז בפני תלמידיו שישרפו דפים אלו".

 

אמרי מוסר

 

עם סיום השיחה שאלנו, האם הרבי מעורר את תלמידיו וחסידיו בפרטות בדברי מוסר?

ראש הישיבה שליט"א כלל לא הבין את השאלה. בשביל מה צריכים רבי אם לא כדי שיעורר לתורה ומעשים טובים: "בוודאי שהיה מעורר.

"אציין לאמרה אחת שהיה מרגלא בפומיה, שכאשר השטן בא לאדם בשעת לימודו או בעת תפילתו ומעמיד לו חבילות עוונות, יאמר לו: אמנם אינני בטוח בזאת שלא אחטא עוד עד סוף ימי, אולם עתה הרף ממני כי ברצוני לומר 'נשמת כל חי' בהתלהבות… וכמו כן ידוע בשם אחד מן הצדיקים, שיעץ לומר לשטן הבא בשעת התפילה ומזכיר לו לאדם חטאיו ובכך יניאו מלהתפלל, 'הרי ידיד יקר אתה לי, ומשום שאתה חפץ בטובתי לכן אתה בא אלי עתה להזכיר לי את עוונותיי שעשיתי כדי שאשוב בתשובה, אמנם בקשתי ממך אנא הניחה לי עתה ושוב שנית כשאשב לאכול'…

"הרבי היה אומר כי מדרכי החסידות שהאיר לנו אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זי"ע למדנו שהתבודדות היא בין הקהל. כיוצא בזה, בקאצק היו אומרים שאפשר להתענות בשעת האכילה גופא, וגלגול שלג יכול להיות כשהאדם במיטתו עם כר וכסת, ולהתבודד אפשר בין אנשים".

 

* * *

 

השיחה ערכה מעל ומעבר, אך קצרה היריעה, רבות יש להרחיב על שגב קדושתו וצדקתו של קדוש ונערץ מרועי עולם החסידות, כ"ק מרן אדמו"ר ה'אמרי חיים', זכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן