אבל אסור בשאלת שלום. כיצד? שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם. ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו – לא ישיב להם שלום אלא יודיעם שהוא אבל (יורה דעה שפ"ה א').
יושב מול מקלדת וידיי כושלות, הביטוי שאותו טבע רבי יהודה הלוי, בשירו המפורסם:
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וֶאֱסָרַי, בְּעוֹד / צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב (אחליף ספרד בהונגריה).
מילות השיר, ולא בכדי, קיבלו אצלי עתה משמעות עזה.
מרן שר התורה זצוק"ל חי את התורה בצורה פשוטה, כחד מקמאי ממש. לחיות תורה פירושו שהיה מנותק מהוויות העולם, אך מחובר ליהודי הפרטי בצורה שיהודי של תורה מחובר. וכשנאלץ לקבל הכרעות הנהגה, הכריע מרן זיע"א כארי ולביא.
***
לכל אחד מאיתנו יש את הר' חיים שלו.
אתפלל בדמע, שהדברים יהיו לנגד עינינו, להתחזק בתורה, בהתמדת התורה, ביראה הקודמת לחכמה, ובסייג לחכמה, פלך השתיקה.
פשוט הדבר שהנכון והטוב לי, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו, לקבל עלי להתחזק בתורה ותפילה, בפרט בשבוע אבלות של אבל יחיד עשי לך. נעסוק בסייעתא דשמיא בדיני טהרות וקדשים, לעילוי נשמת מרן הגאון רבי שמריהו יוסף חיים בן רבינו יעקב ישראל זצוק"ל.
בדמע ויגון, הטור השבועי יאחז בפלך ויידום אהרון של סב סבי ע"ה, שככהן הדיוט שורש נשמתי ושבטי ממנו בא.
בשורות טובות, ובנחמת ציון ננוחם במהרה בימינו אמן.