חתנא דבי נשיאה דמרנא הבעש"ט הק' זי"ע

הרה"ק רבי יחיאל אשכנזי זי"ע, חתנא דבי נשיאה מרנא הבעש"ט ובעלה של בתו הרבנית הצדקנית מרת אדל, היה הנסתר הרה"ק רבי יחיאל (מיכל, כ"ה בספר 'שם ושארית', שנקרא רבי יחיאל מיכל) מהעיר טולטשין, אשר כונה בפי החבריא קדישא 'דער דייטשל' – האשכנזי. וזקנו היה הגאון רבי ברוך ונוו"ב מרת שפרה. הוא היה ש"ב של הבעש"ט עוד בטרם הלקחו כחתן המלך, שכן גם הוא מצאצאי הג"ר אלעזר מקראקא חתן המהרש"ל זי"ע (בחלק מהמהדורות של שבחי הבעש"ט, הובא כי אביו של הרה"ק רבי יחיאל שימש כחזן במעז'יבוז).

 

'דער דייטשל'

 

הרה"ק רבי יחיאל כונה בפי החבריא קדישא 'דער דייטשל' – 'האשכנזי'. בפי חסידים נודע, שנקרא כן ע"ש ארץ מוצאו, שהיה ממדינת אשכנז 'דייטש-לאנד'. ובסיפורים נפלאים הובא, כי הרה"ק רבי יחיאל נקרא 'הדייטשיל', על שם לבושו שהיה נראה כשל האשכנזים. גם שני בניו של רבינו, הרה"ק רבי יעקב יחיאל מקאריץ והרה"ק רבי יצחק מקאליס נקראו בכינוי 'אשכנזי'.

נציין, כי גם חותנו של בעל שם טוב, אבי הרבנית הצדקנית מרת חנה, נקרא רבי אפרים אשכנזי מבראדי. ואולי כינוי זה שקיבלו שני בני רבינו, הוא מהסבא רבא.

מסופר, כי הבעש"ט הק' שיגר את אחד מתלמידיו לעמוד על ידיעות החתן. – גירסאות שונות יש לגבי התלמיד שנשלח ע"י רבינו הבעש"ט הק'. יש אמרו, שהיה הרה"ק המוכיח מפולנאה. ויש אומרים ששלח את הרה"ק ה'תולדות יעקב יוסף' מפולנאה, ויש אומרים שהיה תלמידו הרה"ק המגיד ממעזריטש. אך גרסה זו לא מסתברת, שכן המגיד ממעזריטש הגיע להיכלו של הבעש"ט רק בערוב ימיו, או בשנת תקי"ז למסורת רוז'ין כשפגש התלמיד את הרה"ק רבי יחיאל וביקש לתהות על קנקנו ולדבר עמו בלימוד, אמר לו החתן: 'איך האב ניט גיקענט און וועל ניט קענען' ('לא ידעתי, ולא אדע').

בשוב התלמיד למעז'יבוז סיפר למורו ורבו הבעש"ט את שטען החתן לגבי לימודיו, הדברים החתומים היוו עבור הבעל שם טוב הבנה מספקת לגבי חתנו, ומשכך, הורה להביא את השידוך לידי גמר, ובכך הפך רבי יחיאל לחתנא דבי נשיאה.

 

ברום המעלה בסתר המדרגה

 

כל הילוכיו של רבי יחיאל היו בהצנע לכת. התהלך בהסתר פנים, ובכל כוחו פעל לבל יתוודע העולם מדרכו הקדושה והטמירה. אך למרות הסתרת דרכיו, רב היה חילו באות מופת למען חזק את האמונה פשוטה, והצתת אור היהדות בקרב פשוטי העם לקרבם לעבודת הבורא.

שמחת נישואי הרה"ק רבי יחיאל ומחברתו הטהורה הרבנית הצדקנית מרת אדל, התקיימו בשנת תצ"ה והתגוררו בצלו של הבעש"ט הק'. כאשר נסתלק הבעש"ט, עברו להתגורר בביתו הקדוש.

גדולים וצדיקים התייחסו בכבוד כלפי בתה של מלכות, הרבנית הצדקנית מרת אדל, שכן אביה מרנא הבעל שם טוב הקדוש, הרבה לדבר בשבחה ולגלות את מעלותיה ושגב נשמתה הטהורה, באומרו שחצב אותה ממקום קדוש ביותר ומשורש התורה הקדושה, ולכן קרא את שמה 'אדל', שהיא נוטריקון א'ש ד'ת ל'מו, שכך נאמר על התורה הקדושה. כל ימיה פיעמה בקרבה אש קודש שהצית בה אביה הקדוש נ"ע.

זרע קודש השאירו אחריהם הרבנית הצדקנית מרת אדל ובעלה הרה"ק רבי יחיאל, בניהם הרה"ק רבי משה חיים אפרים מסאדילקוב זי"ע; הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז זי"ע, והרבנית הצדקנית מרת פייגא ע"ה, זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

צילום: אהלי צדיקים

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן