אור החסידות: סיפורי הוד על רבי צבי הירש מרימנוב

הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זצ"ל נולד בשנת תקל"ח ונתייתם מהוריו בגיל צעיר. היה משמש בקודש אצל הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב זי"ע שחבבו מאוד מכל תלמידיו וקראוהו 'רבי הערש משרת'.

רבי מנחם מנדל הכיר את גדולת נפשו של משרתו וקרבהו אליו. הוא ראהו עולה מעלה מעלה במדרגות, אולם שניהם שמרו על סודם. אך הגדולים בתלמידי רבי מנחם מנדל ידעו אף הם את סוד המשרת בעל התכונות הנעלות, איש הרגש וההתלהבות.

אחר פטירתו נתמנה להיות ממלא מקומו. גם הסתופף בצל הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ זי"ע. שנת ה'תקע"ה, ימים אחדים לפני פטירתו הודיע הצדיק רבי מנחם מנדל לתלמידו רבי הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, כי לאחר פטירתו ימלא את מקומו הרה"ק רבי צבי משרת.

 

אוויר צח ונקי

 

סיפר הרה"ק רבי נתן ליב בן הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב: "ומעשה שהיה כך היה – ביום ראשון דאחר החתונה של הרבי ר' הערש בבוקר, באתי אל בית המדרש וראיתי שהחתן מכבד את בית המדרש ומנקהו כדרכו בכל יום, ומאד חרה לי על זה, ותיכף נכנסתי אל אבי ז"ל ואמרתי לו, אבי מה אתה אומר על המשמש שלך, החתן צבי, שהוא מבזה את יום טוב שלו, דהיינו שמכבד את בית המדרש, ועשה מלאכה מבוזה בשבעת ימי המשתה. ותיכף השיב לי אבי הקדוש ז"ל: 'מאד שמחתני בני, שמאד דאגתי האיך אוכל להתפלל היום, אם המשמש צבי לא יכבד את בית המדרש, בתוך שבעת ימי המשתה – הלא הוא מכבד את החיצונים – ועושה אויר צח מן החיצונים, וטוב מאד להתפלל בבית המדרש אחרי שהוא מנקה אותן, ועכשיו שאמרת לי שהוא מנקה אותן שמחתי מאד ויישר כח'…"

פעם אחת הגיע להרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע אחד שמוצאו מרימנוב, וכאשר שמע רבי מאיר על מקום מוצאו קרא ואמר: אשריכם אנשי העיר רימנוב, עוז וחדווה במקומכם כי צדיק זה שוכן ביניכם.

 

זורע צדקות

 

רבי צבי הירש היה מגדולי הצדיקים בדורו ונודע בעבודתו הקדושה, ורבים שיחרו לקבל פניו הטהורים. רבים מצדיקי דורו קיבלו את פניו, הסתופפו בצילו וקיבלו ממנו דרכים בעבודת ד'. הוא סבל רבות מצער גידול בנים כאשר שמונה עשרה מצאצאיו נפטרו על פניו. נודע בעבודת התפילה שלו עד שהרה"ק בעל ה'אמרי נועם' מדז'יקוב התבטא כי היה נותן כל הונו שיזכה פעם אחת בחייו לומר שירה כמו הרה"ק רבי הערש זי"ע!

הוא היה גדול מאוד אף בעבודת הצדקה, והרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן העיד כי מיום שנפטר הרה"ק רבי הערש ננעלו שערי צדקה. וסיפר הגה"צ רבי נטע פריינד זצ"ל: שנודע ומפורסם גודל צדקת פזרונו של מרן הגה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, שנתן את כל אשר לו לצדקה ולא לן בביתו פרוטה מעולם. ואמר ה'דברי חיים', שלמד את מדת הצדקה מהרה"ק המפורסם רבי הערש מרימנוב זי"ע, אבל חילוק אחד יש בינו לבין הרבי רבי הערש, כי הרבי ר' הערש אם היה לו לתת לצדקה היה שמח, אבל אם לא היה הפרוטה מצויה אצלו הוא גם כן שמח. ואילו הוא (ה'דברי חיים' מצאנז, אמר כן על עצמו) דבר זה לא למד ממנו, ואם אין לו כסף הוא בצער כי אין לו האפשרות ליתן. כי צריך לידע כי אם השי"ת לא נתן לי כסף כדי לחלק, זה ג"כ רצון ד' וצריך גם זה לקבל בשמחה.

 

שובו לאוהליכם

 

סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מקרעטשניף שליט"א: שנה אחת למחרת יום הכיפורים בבית מדרשו של הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב, נשארו בביהמ"ד הרבה מהחסידים שהסתופפו בצילו ולא רצו לחזור לביתם. כאשר שמע מזאת הרה"ק, הלך לביהמ"ד ומצא שם הרבה חסידים ואנשי מעשה, וכששאל להם לסיבת הדבר שנשארו בביהמ"ד ואינם נפנים לחזור לבתיהם ולעריהם לקראת חג הסוכות הקרב, ענו ואמרו: כי ברצונם להמשיך את ההתעוררות שהיה להם במחיצת רבם בימים הנוראים ואין רוצים הם לשוב לביתם. ענה להם הרה"ק רבי צבי הירש בנוסח של הפיוט במוצאי יום הכיפורים: "שובו לכם לאהליכם ובראשיכם אלוקיכם – שובו לביתכם לשלום ובראשיכם אלוקיכם, ותקבלו קדושת והתרוממות הימים הנוראים גם לתוך ביתכם".

 

האות והמופת מהנהגתו

 

נהוג היה אצל הגאון הנודע בעל ה'ישועות יעקב', כי מי שהיה מעוניין לבקר במעונו, היה עליו להודיעו מראש על כך. כאשר באו להודיעו כי הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב מתכונן להגיע, נענה ואמר: 'האם גם משרת בין הרבי'ס'?! – ופקד על משמשו להוציא את כל הכיסאות מהבית.

כאשר הגיע הרה"ק מרימנוב וביקש להיכנס לחדרו של הגאון בעל ה'ישועות יעקב', הניח ידו על המזוזה כדי לנשקה, כנהוג, אולם, הסירה מיד. כך חזר ונשנה הדבר פעמים מספר. כאשר ראה זאת בעל הבית, הגאון בעל ה'ישועות יעקב', נענה ואמר אל הרה"ק רבי הירש: "האם ברצונכם לפסול את המזוזה שלי? הרי רק לפני כמה שבועות מסרתיה לבדיקה אצל סופר מומחה והייתה מהודרת".

כדי להוכיח את דבריו, ציווה, אפוא, להוריד את המזוזה ממקומה, ופנה לנכדו בבקשה לקרוא לסופר מומחה. ויהי, כאשר אך גללו אנשי הבית את המזוזה, טרם הגיע הסופר, נחרדו הכל לראות כי המזוזה פסולה בלי פקפוק! התברר, כי האדם שהתקין וקבע את המזוזה, החדיר בשוגג את המסמר באחת האותיות, וכך נפסלה המזוזה.

הגאון בעל ה'ישועות יעקב' התפעל מאוד ממה שחזה, ומיד ציווה להכניס י עבור האורח החשוב. השניים ישבו ושוחחו בצוותא באהבה וחיבה, ובשיחתם שאל ה'ישועות יעקב' את הרה"ק רבי צבי הירש: 'מהיכן ידעת שהמזוזה פסולה'? ענה לו רבי הירש, שהוא קידש את אבריו שיימשכו רק לדבר מצווה, וכשרצה לנשק את המזוזה הבחין שאין ידו נמשכת, וכך הבין שהיא פסולה.

משיצא הגיב ואמר הגאון ה'ישועות יעקב' למסובים על שולחנו: "כולם התפעלו מהמופת שאירע עם המזוזה, אך אני התפעלתי מדבר אחר לגמרי: התבוננתי היטב בפניו של האורח הדגול בעת שביזו אותו ולא נתנו לו גם כיסא לשבת, וכן לאחר מעשה המזוזה כאשר כיבדו אותו ביותר, ולא ראיתי בהם שום שינוי קל. לדעתי, דבר זה הוא המופת הכי גדול!"

הרה"ק רבי צבי הירש נסתלק ביום ל' חשוון תר"ז. מתורתו נדפס בספר 'בארות המים'; 'מבשר טוב'; 'דבש השדה' ו'תורת מנחם'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן